התחביב המיוחד של האגדה האולימפית

בשיתוף רייסר

הוא התמכר לאקשן, מייקל פלפס. השחיין הגדול בהיסטוריה, וככל הנראה הספורטאי האולימפי שניצב מעל כולם עם 22 מדליות (18 מהן מזהב), יתחרה גם בריו, האולימפיאדה החמישית שלו, אחרי שכבר הודיע על פרישה בסיום המשחקים בלונדון. אין מה לעשות, יצר התחרות חזק, והוא לא היה מסוגל להתרחק מהבריכה. ריו אמורה להיות סוף פסוק מבחינתו, הוא הצהיר כך, אבל אצלו כבר אי אפשר לדעת. אולי עד לטוקיו 2020 הוא שוב ישתעמם ויחליט לחזור לכושר ולהתחרות.

מה הוא עשה כדי ליהנות מאקשן בין שתי האולימפיאדות? כי אחרי הכל, ספורטאי ואדם עם ווינריות שזורמת לו בדם לא יכול להתרחק מהאדרנלין הזה. אחד הפתרונות שהוא מצא - השתלבות בעולם מרוצי הסוסים. האמת היא שפלפס, עם 1.93 המטרים שלו, הוא בערך בגודל של שני רוכבים גם יחד, כך שתשכחו מהרעיון שהוא יהיה ג'וקי בעצמו, אבל האמריקאי האדיר הפך לשותף של המאמן שלו, בוב באומן, והשניים הפכו לבעלי סוסים. 

מייקל פלפס(צילום: אורן אהרוני)

השניים הם כבר הרבה מעבר למאמן וחניך. הם מכירים זה את זה 20 שנה, ופלפס מתכנן להפוך לעוזר של המנטור שלו. אבל לפחות על המסלול הם שותפים, וחולקים את אותה ההתרגשות בזמן שהסוסים שלהם מתחרים. ההבדל מהבריכה בוודאי מתסכל את פלפס - כי במרוץ הוא לא יכול לשלוט בעניינים, ונאלץ לצפות מהצד ולהחזיק אצבעות לסוס שלו.

הדבר המשעשע ביותר, כמו במקרים רבים של בעלי סוסים, הוא השמות. פלפס דאג במיוחד לקרוא לשני הסוסים שלו בשמות שקרובים מאוד ללבו. הראשון נקרא "ווטר קיוב", קוביית המים. אפשר להבין אותו. זהו השם של מרכז ספורט המים בבייג'ינג, בו פלפס השלים הישג מונומנטלי, אחד הגדולים בתולדות הספורט, במהלך האולימפיאדה ב-2008. בבייג'ינג, באותה קוביית מים, פלפס זכה בשמונה מדליות זהב. הסוס השני נושא שם מעט יותר מתחכם. הוא נקרא "במאית שנייה". הרי כל שחיין ואצן מכיר את ציון הזמן הזה, הקטן כביכול אבל הכל כך משמעותי, ההבדל בין זהב לכסף, בין שיא עולם לכמעט.

מה שכן, הסוסים אינם מוצלחים עדיין כמו פלפס, שלאחרונה הודיע כי שניהם לא הציגו עדיין יכולת מספיקה עבור מרוצים רציניים. עם זאת, הדבר המדהים הוא שלפחות במקרה של "קוביית המים", יכול להיות שכמו הבעלים, הסוס מתאים יותר לזירה האולימפית הנוצצת. פיליפ דאטון, רוכב אמריקאי אגדי שזכה פעמיים במדליית זהב אולימפית, ניסה לאחרונה את הקוביה כסוס קפיצות. חוות הדעת הייתה חיובית ביותר. אז לכו תדעו. אולי פלפס לא יצליח לייצר זוכה בקנטאקי דרבי, אבל בטוקיו, אחרי שכבר יפרוש, יהיה לו סוס שימשיך במורשת המדליות הפלפסית. אם הרוכב שעליו יהיה זקוק להשראה, לאיזו שיחת מוטיבציה כלשהי, הוא פשוט יוכל להרים טלפון למישהו שלקח 22 מדליות אולימפיות. וזה עוד לפני ריו.