אלופה אירופית
הפועל באר-שבע רשמה את אחד הניצחונות הגדולים שידעה המדינה במפגש הדחה באירופה, בזכות כל הדברים שבדרך כלל לא מאפיינים קבוצה ישראלית באירופה – פיזיות, טקטיקה, הגברת קצב בסיום. אורי קופר על ניצחון מנפץ סטיגמות של קבוצה ישראלית-אירופית והתגברות התיאבון לעונה בליגת האלופות
יש את הריצה של הפועל ת"א בגביע אופ"א, יש את מכבי חיפה מול פריז סן ז'רמן, פארמה וצסק"א מוסקבה, יש את מכבי ת"א מול באזל – ניצחון באר-שבע על אולימפיאקוס נכנס לרשימה הזאת. לא במקום הראשון, לא השלישי או הרביעי, אבל ודאי בתוך החבורה המכובדת ביותר. אולימפיאקוס לא בכושר שלה מהעונה שעברה, זה ברור, אבל היא נראתה חלשה קודם כל כי באר-שבע גרמה לה להיראות חלשה.
זה ניצחון מרשים לא רק בזכות התוצאה, אלא אפילו יותר בזכות הדרך. אלופת ישראל התעלתה על אלופת יוון בעזרת כל הדברים שבדרך כלל לא מאפיינים קבוצה ישראלית באירופה. באר-שבע נראתה הרבה יותר פיזית ואתלטית, בעיקר טוני ווקאמה, שכל מי שניסה לחטוף לו כדור מצא עצמו עם סחרחורת על הדשא; היא ניצחה בנוק-אאוט במאבק הטקטי, ופה, שוב, המחמאות לברק בכר, שגם החליף שיטת משחק באמצע; היא לא רק שלטה במשחק, אלא השליטה הזו הלכה והתגברה ככל שחלפו הדקות ועד שהשער הובקע – הפוך ממה שכמעט תמיד מתרחש פה.
באר-שבע שיחקה באירופה כמו אירופית. גם האווירה הייתה כזו והרעש בדקה השנייה, בניסיון לחץ בזמן הנעת כדור יוונית, ולא דווקא אחרי שער, היה מאיים. לאורך השנים בבאר-שבע תמיד הייתה פסימיות כזו שדברים לא יסתדרו בסוף, שמשהו יתפקשש, וכך גם הייתה התחושה אצל רבים במחזורי הסיום של העונה שעברה. והנה, בשיא הרגעים מדביקי הסטיגמה, במצבים נייחים בדקות האחרונות שכמעט תמיד גורמים למפח נפש, באר-שבע הייתה רגועה לחלוטין. הניצחון הזה הוא מנפץ סטיגמות אדיר.
עוד קודם לכן, עד שהגיע השער, היה חשש שבאר-שבע תשלם על ההחמצות. מאור מליקסון, מיגל ויטור, וובה בראון, וטוני ווקאמה (וואו, איך עבר בין שני שחקנים) היו יכולים לכבוש, אבל אם משחקים נכון אז גם הקלישאה על מי שלא כובש לא מתקיימת. ובכר העמיד את השחקנים שלו בצורה פנטסטית. ווקאמה וגם אופיר דודזאדה התעללו שוב ושוב בדיוגו פיגייראש, המגן הימני, שהגיע הקיץ מסביליה. וסביליה זו קבוצה שיודעת לבחור שחקנים. כל קו ההגנה הישראלי היה מעולה, גם הבלמים וגם המגינים. ויטור שוב נראה כמו בינגו, בן ביטון הציג משחק הגנה כמעט נקי מטעויות וצדק הנהיג את כולם וגם הבקיע כמו חלוץ את שער העלייה.
באר-שבע הבטיחה לעצמה מקום בבית כלשהו באירופה. גם אם לא תעלה לצ'מפיונס היא עשתה את שלה, אבל עם הסופלקי בא התיאבון. בשלב הבא אין אף יריבה שהיא חזקה משמעותית מאולימפיאקוס. אם באר-שבע תשחק ככה יש לה סיכוי לא רע לשמוע 6 פעמים (פלוס פעמיים בפלייאוף) את המנגינה שכולם חולמים עליה.
לפנייה לכתב/ת 
