משרדי הממשלה נגד המחקר שקשר בין זיהום במפרץ חיפה לסרטן
לאחר שקיבלו את מסקנות המחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, ולפיו יש קשר ישיר בין זיהום אוויר במפרץ חיפה לתחלואה בסרטן, משרדי הבריאות והגנת הסביבה דחו את מסקנותיה: "אין תשתית מחקרית מבוססת"
זיהום גורם לסרטן? על פי משרדי ממשלה אין קשר מחקרי בין הדברים. ועדה מדעית שמונתה לחקור את מסקנות המחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת חיפה בנוגע לקשר בין זיהום אוויר במפרץ חיפה להימצאות סרטן בקרב האוכלוסייה באזור. הוועדה קובעת כי שיטות המחקר אינן מהוות תשתית מחקרית מבוססת.
"ממצאים אלה אינם יכולים להוות בסיס להערכת התחלואה ולקשר שבין זיהום האוויר למצב התחלואה באזור מפרץ חיפה", נכתב בדו"ח הוועדה בראשות פרופסור סיגל סדצקי.
מטרת המחקר במפרץ חיפה הייתה לחקור את הקשר בין זיהום סביבתי במפרץ חיפה לבין בריאות התושבים באזור. המחקר כלל שישה תתי-נושאים: היארעות סרטן ריאות ולימפומה שאינה הודג'קין, בריאות תינוקות, תחלואת אסטמה בקרב ילדים, תחלואת אסטמה בקרב מתגייסים לצה"ל, ניטור ביולוגי של השפעת זיהום אוויר ונתוני איכות אוויר.
המחקר המקיף של אוניברסיטת חיפה, שנחשף בתחילת השנה ועורר סערה, העלה שתינוקות באזורים המזוהמים במפרץ חיפה נולדו עם ראשים בהיקף הקטן ב-30-20 אחוזים מהנתונים באזורים סמוכים אחרים, מזוהמים פחות. עוד עלה כי שיעור התחלואה בסרטן ריאות ובלימפומה גבוה עד פי חמישה מהממוצע הארצי.
חברי הוועדה המדעית בדקו את התהליכים המחקריים, שבוצעו בשנה הראשונה של המחקר באזור חיפה. לאחר קריאה מעמיקה של הדו"ח, שמיעת החוקרים וקיום דיונים נרחבים, הוועדה סברה פה אחד כי שיטות המחקר שהוצגו בסיום שנת המחקר הראשונה אינן מהוות תשתית מחקרית מבוססת, ולכן לא ניתן להתייחס לממצאים שהתקבלו עד כה.
לדברי הוועדה המשותפת של שני המשרדים, המחקר רצוף בבעיות מתודולוגיות מהותיות, המעוררות ספק בנוגע למהימנות ותוקף הנתונים והשיטות שבהן השתמשו החוקרים, ומכאן - שגם לגבי תוקף ומשמעות התוצאות שהוצגו. עוד טוענים חברי הוועדה כי לאחר שביצעו לימוד מעמיק של השיטות שבהן השתמשו החוקרים, הם הגיעו למסקנה כי סוג הנתונים והשיטות שבהם השתמשו החוקרים לוקים בחסר. שיטות אלו, לדברי הוועדה, יכולות לענות באופן חלקי בלבד בנוגע לבחינת השינויים לאורך זמן בריכוזי המזהמים והשוואה בין אזורים שונים (חיפה-חדרה-תל-אביב).
עם זאת, נתונים ושיטות אלו אינם יכולים לשמש בסיס להבחנה בהבדלים הפנים-עירוניים בריכוזי המזהמים. "לדעתנו, הממצאים אינם משקפים את מצב איכות האוויר במידה אשר תאפשר להבחין בין אזורים בעלי זיהום גבוה לבין אזורים בעלי זיהום נמוך בתוך מפרץ חיפה". בנוסף, בולט היעדרו של מומחה בתחום איכות האוויר בכלל והערכת חשיפה בפרט בצוות המחקר.
המחקר המקיף בדק אם יש קשר בין רמת הזיהום במפרץ חיפה לבין רמת התחלואה, והצביע על שלושה מוקדי תחלואה עיקריים: קריית חיים וקריית ביאליק, דרום מזרח קריית טבעון, ורכס הכרמל, בצד שפונה לאזור התעשייה.
המחקר ניטר את התחלואה באזור מפרץ חיפה והתבצע בראשותם של פרופ' בוריס פורטנוב מהפקולטה לניהול ופרופ' רפאל כראל מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, ובהשתתפות צוות נרחב של חוקרים באוניברסיטת חיפה. המימון למחקר התקבל מאיגוד ערים אזור מפרץ חיפה ומאגרות המוטלות על המגזר התעשייתי - כלומר המפעלים המזהמים. אוניברסיטת חיפה זכתה במכרז שהתמודדו בו גם מוסדות מחקר אחרים.
צוות המחקר עסק באיסוף נתונים על המצב הבריאותי של תושבי האזור תוך התמקדות בסרטן, מחלות לב ומחלות ריאה. נתוני התחלואה הם ממקורות קיימים, ממוחשבים וזמינים. נתונים אלה הוצגו מול הנתונים על איכות האוויר באזור מפרץ חיפה. ניטור התחלואה כולל השוואה לנתונים באזור תל אביב ובאזור חדרה.
מצוות החוקרים נמסר בתגובה: "הדו"ח המלא, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת חיפה, נכתב על ידי טובי המומחים בארץ ובהם מומחים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון. הדו"ח עצמו מורכב ממחקרים שונים, שבוצעו על ידי חוקרים מאוניברסיטאות שונות, ומבוסס על מאגרי נתונים חיצוניים ממספר גורמים - משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה והצבא. למרות שמדובר בחוקרים שונים, ומחקרים שונים ומאגרי נתונים שונים, כל התוצאות הן עקביות, וקיימת התאמה גבוהה בין המחקרים השונים בכל הנוגע ל"מוקדים החמים" של התחלואה שהתגלו.
זאת ועוד, מחקר, אשר מבוסס על מתודולוגיית הדו"ח, פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Environmental Research, שמפרסם מדי שנה רק עשרות בודדות של מחקרים הנבחנים בקפידה ונבחרים מבין מאות שמוגשים לכתב העת. עובדה זו מעידה על כך שמדובר במחקר בין המובילים בתחומו, וכי המתודולוגיה שבה
השתמשו החוקרים עומדת בסטנדרטים מדעיים בין-לאומיים גבוהים. ביקורת על הדו"ח או על המתודולוגיה שלו היא דבר לגיטימי ומקובל. לנגד עינינו עומדת רק האמת המדעית והמחקרית, ואין לנו אינטרסים אחרים מלבדה".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "העירייה וגורמי המקצוע בעיר מקבלים ככתבה וכלשונה את הודעת המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, השוללת את שיטת המחקר שבוצע וכן את תוצאות הביניים שפורסמו עד כה. בימים הקרובים נלמד את הדברים ונפעל כתף אל כתף עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, על מנת לקדם מחקר חלופי, מקיף ומקצועי על מנת ליצור בהירות הנוגעת לנתוני איכות האוויר בערי המפרץ. עיריית חיפה והעומד בראשה יפעלו בנחרצות, יחד עם ראשי העיר באזור, על מנת שערי המפרץ לא יהיו עוד 'החצר האחורית' של ממשלת ישראל. בכוונתנו ליישם זאת על ידי כך שנתנגד לכל כניסה של כל גורם אשר יש לו השפעה סביבתית באזורנו. במקביל, אנו דורשים פינוי מדורג של הגורמים המזהמים או התאמתם לתקנים המחמירים בעולם. ראש העיר יפעל יחד עם ארגוני הסביבה והציבור במישור המשפטי, הציבורי והפוליטי, על מנת לקדם יעדים אלה".
ליאורה אמיתי, מנהלת עמותת "אזרחים למען הסביבה", קוראת לתושבי מפרץ חיפה לעזוב את בתיהם בעקבות התנערות משרדי הממשלה מהמחקר שקשר בין זיהום לתחלואה באזור. "אני קוראת לתושבי מפרץ חיפה לקום ולחפש בית אחר. שיעשו מעשה, יתארגנו, ויעזבו, כי אי אפשר להמשיך לגור ברדיוס של כשישה קילומטר מבתי הזיקוק. זה ממש מסוכן לחיות שם", אמרה אמיתי לרדיו ynet. "המדינה עושה הכול כדי להשתיק את המידע הזה, ולהכחיש את העובדות. עובדי מדינה נכנעים למדיניות הכוללת שמובילים קברניטי המדינה, שזה כניעה לאלוהי הנפט הגז והכסף".
אלה נווה, אפימדיולוגית סביבתית מעמותת 'אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות' טענה כי המחקר יקבע אם יינתנו עוד
היתרים למתקני זיקוק בחיפה, ולכן המטרה של המדינה היא לפסול אותו. "עיקר הביקורת שמובאת מוועדת המומחים מתייחסת לפרמטרים שהמשרד להגנת הסביבה עצמו אחראי להם כמו ניטור מהימן של האוויר במפרץ חיפה. המומחים טוענים כי יש הערכה לקויה של החשיפה לזיהום האוויר", אמרה נווה.
"העלמות הנתונים שחוקרים בקבוצה שלנו תיעדו לא מקריות וקורות בתזמון עם אירועי הזיהום החמורים ביותר. בנוסף, מזהמים חשובים אחרים, שקשורים להשפעות הבריאות, לא נמדדים. כלומר, יש מי שמכשיל במכוון את הצד האחד של המשוואה ובכך מקשה על המחקר החיפאי".
עוד הוסיפה נווה: "הקשר בין מסרטנים לסרטן אינו עומד בספק וכאן יש מסרטנים ברמות גבוהות מאוד. ממצאים שנמצאו קשורים סיבתית ובאופן מובהק ועקבי בכל העולם קורים גם כאן. הפסילה היא לא של השפעות הבריאות אלא של הערכות החשיפה, ואלה נתונות בידי המשרד להגנת הסביבה, והמבין יבין".
לפנייה לכתב/ת 
