בפינת השוק: היורש של היגוואין, ההימור של פפ
ארקדיוש מיליק ייכנס לנעליו של הארגנטינאי בנאפולי, אבל יצטרך להחמיץ פחות. גווארדיולה הימר על לירוי סאנה הצעיר שבא למנצ'סטר סיטי, ועומר דמארי ינסה להשתקם בניו יורק
חודש אוגוסט נפתח בסימן מנצ'סטר סיטי עם שתי רכישות מסקרנות, לירוי סאנה וגבריאל ז'סוס שיצטרף בינואר. ההשלכות של המעבר של היגוואין נתנו כבר אות ראשון עם הכרזה על היורש בסן פאולו, ואחרי פאטו וגאנסו, שם גדול נוסף מגיע לשקם את הקריירה בליגה הספרדית, קווין פרינס בואטנג.
סחורה פגומה: קווין פרינס בואטנג, לאס פלמאס. העברה חופשית
"מתוך 1,000 מאמנים, יהיו 999 שלא יאהבו אותך". נדמה שהמשפט הזה מתוך הביוגרפיה של קווין פרינס בואטנג נכון פי כמה לגבי הקשר הגנאי. אבל דווקא לא בואטנג הוא זה שאמר את המשפט, אלא דידייה דרוגבה. בואטנג היה בצד ששמע והחליט שלא להקשיב, להתעלם, כמו לעצות רבות של "אחיו הגדול", לדבריו.
לאורך הקריירה שלו, קווין פרינס בואטנג עשה לא מעט טעויות, בלשון המעטה. בחירת קבוצות ונושאים מקצועים היו משניים בתקופתו באנגליה, אז היה יוצא בכל ערב לבלות. הדבר עלה לו בגירושין מאשתו הראשונה וגם בלא מעט כסף - לפעמים 10,000 פאונד בלילה.
אך יותר מכל, בואטנג טעה בבחירת המלחמות שלו. הוא נכנס לעימותים במקומות רבים מדי בזמנים מכריעים מדי. לפני גביע העולם ב-2010, הוא פצע את מיכאל באלאק והפך לשנוא העם בגרמניה. הוא השלים עם העובדה שכבר לא ישחק בנבחרת הבוגרת והתבטא בחריפות נגד הצביעות של יואכים לב ואנשי הנבחרת.
ארבע שנים אחר כך, אחרי שכבר פגש פעמיים בגביע העולם את המאנשאפט ואחיו ג'רום, פרש מהנבחרת וחזר, הוא נשלח הביתה לפני המשחק השלישי בברזיל בגלל אלימות מילולית נגד המאמן. בואטנג הושעה לכל הקריירה מנבחרת גאנה.
למרבה האירוניה, אלימות מילולית היא הדבר שגרם לבואטנג לצאת גם למלחמה המוצדקת ביותר שלו - נגד גזענות. הגנאי הוא שגריר של פיפ"א והאו"ם נגד אלימות והמאבק שלו הגיע לשיא כשירד מכר הדשא במהלך משחק אימון באיטליה לאחר שהוא ומספר שחקנים נוספים של מילאן ספגו קריאות גזעניות.
כעת האיש שיצא למאבק נגד גרמניה, גאנה והגזענות באיטליה, צריך להילחם על הקריירה שלו, ולא בטוח שנותרו לו מספיק כוחות. בואטנג בסך הכל בן 29, אבל המהירות והעוצמה שאיפיינו אותו דעכו ונפגעו. קליפ השערים היפים שלו נותן פייט לכל שחקן בליגה הספרדית, אבל האמת היא שאת הרשת הוא מצא רק פעם אחת בשנתיים האחרונות.
הבחירה בלאס פלמאס מהאיים הקנריים, מפתיעה ככל שתהיה, תאלץ את בואטנג לבלות זמן רב בטיסות ומסעות למשחקי החוץ של הקבוצה - אותה סיבה שגרמה לו לפרוש מהנבחרת לפני חמש שנים. הסיכון של הקבוצה גדול אף יותר מכיוון שדווקא הסגל האלמוני והאפור שלה בעונה שעברה, הוא מה שסידר לה את המקום בליגה הבכירה שנה נוספת.
סחורה חמה: ארקדיוש מיליק, נאפולי. 30 מיליון אירו
כל חובב כדורגל בארץ שיידרש לתת שם של חלוץ פולני ישלוף מיד את שמו של רוברט לבנדובסקי. החלוץ האימתני שקורע רשתות בגרמניה הפך למפורסם בעולם כולו, אבל דווקא בפולין יש לו תחרות על לב הציבור שעלתה שלב בבחירה לפני שנה להצמיד את ילד הפלא ארקדיוש מיליק ללאו מסי על העטיפה של משחק הווידיאו פיפ"א.
הפולנים כבר קלטו את מה שברחבי הגלובוס רק מתחילים להבין - הפוטנציאל הגדול של מיליק. "ארק", כפי שהוא מכונה, הוכיח עד עכשיו לא רק טונות של כישרון, אלא גם התנהלות חכמה בקריירה. הוא גדל כאוהד מנצ'סטר יונייטד אך ויתר בגיל 16 על הצעות להגיע לממלכה, לטוטנהאם או רדינג. הוא התפתח בפולין ויצא בתזמון נכון לבאייר לברקוזן. לאחר השתפשפות בגרמניה, פרץ בחממה הנפלאה של איאקס.
21 שערי ליגה היו לו בעונה שעברה במדי מועדון הפאר ההולנדי שהפך אותו למפלצת רחבה, עם חוש נפלא להיות במקום הנכון בזמן הנכון. העבודה של חלוץ מתחלקת לשניים - יצירת מצבים וניצולם - ובמקרה של נבחרת פולין, מיליק ולבנדובסקי הם שני הפכים מוחלטים.
מיליק, שכבש כבר במשחקו הראשון ביורו נגד צפון אירלנד, איים בכל הטורניר עוד 18 פעמים על השער. בגיל 22 בלבד הוא סיים עם ממוצע שערים/איומים הנמוך ביותר מבין כל השחקנים שהבקיעו ובנוסף, בעט 10 פעמים מחוץ למסגרת, שלישי רק לרונאלדו ונאני הפורטוגלים. לכן גם הבחירה בליגה האיטלקית נראית חכמה והיא תכריח אותו לשפר את אחוז ניצול המצבים שלו.
ואם כבר איטליה, אז "ארק" מצא את המועדון המתאים לו ביותר. נאפולי היא חברה קבועה בצמרת בשנים האחרונות, שתשתתף בשלב הבתים של ליגת האלופות, ומצד שני אף אחד לא יופתע אם היא תפסיד שוב את האליפות ליובנטוס. מעבר לזה, מספיק מבט אחד על החלוצים שהיו לפניו במועדון - היגוואין וקבאני - כדי להבין את הבחירה.
בנאפולי זקוקים לגיבור חדש, מהאוהדים, דרך השחקנים ועד למאמן, והציגו את הפולני בחגיגות 90 שנה למועדון. מיליק המחושב יודע מנגד שהוא צריך לעלות עוד מדרגה בדרך להגשמת חלום ילדותו, לשחק באולד טראפורד. אל תתפלאו אם רגע לפני שזה יקרה, הוא יסיים כמלך השערים בסריה א', בדיוק כפי שעשו היגוואין וקבאני בעונתם האחרונה בסן פאולו.
סימן שאלה: לירוי סאנה, מנצ'סטר סיטי. 50 מיליון אירו
סימן השאלה סביב לירוי סאנה לא יתברר בשבועות הראשונים של העונה, גם לא בחודשים הראשונים, אלא רק לקראת חודש אפריל. אין מחלוקת לגבי הכישרון של הגרמני בן העשרים אבל החותמת על המעבר תינתן רק על פי ההופעות שלו בשלבים המכריעים של ליגת האלופות.
עד אז סאנה לבטח ילהיב את אוהדי מנצ'סטר סיטי. הוא ינצל את המהירות והזריזות שלו כדי לחרוך את האגפים באיתיחאד ולזכות לשבחים מהתקשורת. יש לו את החבילה השלמה כדי לתת רושם ראשוני מוצלח, אך האמת היא שכשחקן של פפ גווארדיולה, לא מדובר במשימה קשה במיוחד.
בזכות שיטת המשחק של המאמן הספרדי והבידודים באגפים שכמעט מזכירים כדוריד, המספרים של שחקני האגף מצוינים באופן קבוע. ריברי, רובן, קומאן, קוסטה, אפילו שאקירי - וזה מבלי לדבר על התקופה בברצלונה - כולם חוו עונות מוצלחות תחת גווארדיולה כל עוד שיחקו באופן קבוע. ההצלחה של הקבוצה, לעומת זאת, נקבעה לפי התרומה ברגעי האמת.
את מה שאריין רובן עשה מול יובנטוס בשנה שעברה בשמינית הגמר, קוסטה וקומאן לא הצליחו לבצע מול בנפיקה ואתלטיקו מדריד ברבע הגמר ובחצי. כמו כן, את מה שדה בריינה עשה בשנה שעברה, לא הצליח לפניו אף שחקן במנצ'סטר סיטי. סאנה צריך להוכיח שהוא יותר דה בריינה ופחות קומאן.
השנתיים בשאלקה לא מעידות מספיק האם יש בסאנה את הווינריות הדרושה. גם הדקות המעטות במדי נבחרת גרמניה ביורו לא מרמזות על האופי שלו. סאנה לא זכה עדיין בתואר בוגרים. הגנים שלו משלבים את אביו הסנגלי, שהיה כדורגלן די בינוני, ואמו המתעמלת הגרמנייה שזכתה במדליית ארד במשחקים האולימפיים 1984.
הגרמני זכה לחיזור מצד מספר מועדונים בכירים באירופה, אבל לסיטי היה דבר אחד שהיטה את הכף לטובתה. "אחת הסיבות שבחרתי במנצ'סטר סיטי הייתה פפ גווארדיולה", הודה סאנה. "הוא שיכנע אותי לבוא ושאוכל להמשיך ולהשתפר כאן".
סאנה סיפר גם שגווארדיולה הוא האיש שיהפוך אותו לשחקן שלם יותר וייקח את הקריירה שלו צעד קדימה. לא יהיה מופרך לקבוע שבזכות המעבר, סאנה יהפוך לשחקן טוב יותר. אבל רק אם יוכיח שהוא בנוי מהחומרים הנכונים, המעבר יהפוך גם את מנצ'סטר סיטי לקבוצה טובה יותר.
הבסטה הישראלית: עומר דמארי, ניו יורק רד בולס. השאלה
רד בול סידרו לעומר דמארי כנפיים והטיסו אותו לארצות הברית, אבל הוא לא מצליח להמריא אלא יותר תקוע בלופ. לא לופ מהסוג ששידך את גיא לוזון לצ'רלטון, אלא כזה שגורם לשחקן שהצליח באודינזה לעבור לגרנאדה או לווטפורד. דמארי הוא בובת ראווה המועברת בין חנויות החברה.
אחרי שהתקשה לבלוט בלייפציג, הוא נשלח לזלצבורג וגם שם לא קיבל קרדיט מלא. ענקית השתייה ויתרה על דמארי אבל לא ויתרה על בעלותו. להשאיל אותו לקבוצה בארץ, במיוחד הפועל תל אביב על שלל חובותיה, יהיה לא משתלם מבחינת החברה כאשר אפשר לחסוך הבאה של שחקן אחר לניו יורק.
החלוץ הישראלי מגיע לתפוח הגדול, שם התרגלו לחלוצים כמו ראול, תיירי הנרי ודויד וייה. ה-MLS כבר נמצאת במחזור ה-23 ובחצי שנת השאלה קשה לראות את דמארי זוכה לתפקיד משמעותי. גם אם יצליח לעשות זאת, בלייפציג לא יתעניינו וינסו למצוא לו יעד חדש.
לפנייה לכתב/ת 
