בדרך: תבוטל אגרת שמירה ברשויות מקומיות
פרסום ראשון: לאחר שבראש העין הוחלט לשנות את שיטת החישוב של אגרת השמירה, מה שהביא לזינוק בארנונה, ח"כ יוליה מלינובסקי החליטה להרים את הכפפה והגישה הצעת חוק שתבטל את אגרות השמירה ברשויות. "מדובר במס שרירותי וכל רשות עושה ככל העולה על רוחה"
תבוטל אגרת השמירה ברשויות המקומיות? הצעת חוק שמבקשת לבטל את אגרות והיטלי השמירה הוגשה אתמול (ד') לכנסת על ידי ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), כך נודע ל-ynet. כזכור, השבוע פורסם ב-ynet כי בראש העין הוחלט לשנות את שיטת החישוב של אגרת השמירה, מתעריף קבוע לכלל הנכסים בעיר לתעריף שנקבע לפי גדול הנכס, מה שיקפיץ את סכום הארנונה הגבוה ממילא בעיר בהשוואה לרשויות אחרות.
אגרת שמירה תקפיץ את הארנונה בראש העין
על הצעת החוק, שהוגשה לדיון מוקדם, חתומים חברי כנסת נוספים מסיעת ישראל ביתנו: רוברט אילטוב, חמד עמאר ועודד פורר. ההצעה מבקשת לשנות את הסעיף בפקודת העיריות הקובע שאגרות והיטלי שמירה יוטלו על ידי הרשויות המקומיות לפי סכום שיקבע שר הפנים. השינוי, לפי הצעת החוק, הוא שאגרות והיטלי השמירה שמטילות הרשויות המקומיות יבוטלו. הסעיף האמור בפקודת העיריות מתייחס להסדרת ענייני השמירה, האבטחה והסדר הציבורי בתחומי הרשויות המקומיות לפי תנאים וסייגים שנקבעים על ידי שרי הפנים וביטחון הפנים ובהסכמת שר המשפטים.
בנוסף מבקשת הצעת החוק לבטל את הסעיף בפקודת העיריות אשר מטיל על העיריות לנהל את הכספים שהתקבלו מאגרת השמירה בחשבון בנק המיועד ספציפית למטרה זו, גם בהתייחס לחוקי עזר שנחקקו בתחום אגרות השמירה לפני תיקון פקודת העיריות בנושא.
גם המבקר מתח ביקורת על האגרה
לאחר שב-2002 התחילו הרשויות המקומיות לגבות כספים ממשלמי המסים על שירותי שמירה בתחומן, מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה בדו"ח שפרסם ב-2005 על השימוש שעשו הרשויות המקומיות בדמי האגרה. לפי הדו"ח, האגרה שימשה את הרשויות להגדיל את הכנסותיהן תוך עקיפת ההקפאה על שיעור הארנונה. לפי פקודת העיריות וחוקי העזר העירוניים, אגרת השמירה נועדה לשמור על האבטחה ועל הסדר הציבורי. יש רשויות שבהן אגרת השמירה מכסה גם הצבת בוטקה ושומר בכניסה לשכונות, אך זה משתנה בין רשות לרשות.
מלינובסקי, אז חברת מועצת עיריית חולון, עתרה ב-2006 לבג"ץ במטרה לבטל את חוק העזר שמאפשר את גביית האגרה. היא טענה שמבוצעת גביית כספים עבור שירותים שמשטרת ישראל מספקת בחינם ושהאגרה קושרת באופן מפלה בין מצבם הכלכלי של תושבי רשויות מקומיות לבין רמת הביטחון שהם זוכים לה. בג"ץ קיבל את טענותיה ופסק שמתחילת 2011 לא יוכלו הרשויות להמשיך לגבות את האגרה עד שמשרד הפנים יקבע נהלים ברורים בכל הנוגע לפעילות הביטחונית שרשות מקומית מוסמכת לקיים.
צפו בהפגנה של תושבי ראש העין במחאה על גובה הארנונה בעיר:
אבל ב-2011 ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק שאיפשרה לרשויות המקומיות לחזור לגבות אגרה עבור שירותי הביטחון שהן מספקות, גם אם הן לא יספקו בפועל את השמירה לתושבים. משרד הפנים קבע אז כי במשך שנתיים יוכלו הרשויות המקומיות לגבות אגרות והיטלים על שירותי השמירה עד לבחינתם מחדש של חוקי העזר ומאז החוק מאורך כהוראת שעה מדי שנתיים.
מלינובסקי אמרה כי "הצעת החוק באה לתקן אחת ולתמיד את גביית אגרת השמירה הנלקחת על ידי חלק מהרשויות המקומיות ללא סיבה מוצדקת. הביטחון הוא סמכות הניתנת לשלטון המרכזי על ידי הסכם לא כתוב בינו לבין האזרח, שכיום משלם על כך מס. תחום אגרות השמירה אינו מוסדר כיום באף חקיקה. למעשה זהו מס שרירותי כאשר כל רשות מקומית עושה ככל העולה על רוחה מבחינת גביית מס זה. חלק מהרשויות גובות כיום אגרה עבור שירותי ביטחון שמספקת העירייה וזאת למרות שחלקן לא מספקות בפועל שירותי שמירה לתושבים.
"הנושא נמצא על סדר יומי בשנים האחרונות. ב-2006 הגשתי בג"ץ במטרה לבטל את אגרת השמירה. אפילו שקוראים לזה אגרה, מדובר במס. אין להטיל מסים נוספים על התושבים בכובעים שונים. על תחום הביטחון כולנו משלמים מסים למדינה. אין כל סיבה שהרשויות יגבו מס נוסף מהתושבים על דבר בסיסי כמו ביטחון. גביית האגרה על שירות שאינו בתחום אחריותן של הרשויות המקומיות חייבת להיפסק. במידה שראש רשות מקומית יהיה מעוניין להפעיל שירות שמירה בעירו, הוא יוכל לעשות זאת מתקציב הרשות ולא להכניס את ידו לכיסי התושבים. כמו כן, במידה שהמדינה תחליט כי יש צורך מוחשי באגרת השמירה, יהיה עליה להסדיר את הנושא באופן מסודר בחקיקה ולא על ידי הוראת שעה המוארכת מדי כשנתיים".
לפנייה לכתב/ת 
