ההצהרה של הפועל באר שבע
שנים מתישים אותנו בסיפורים ובאגדות על המנטאליות של הכדורגל הישראלי, אבל בכל פעם מחדש מוכח שברגע שיש סגל טוב ומאוזן עם צוות אימון חזק, אפשר לספק תוצאות ברמה אירופית. גיא לוזון התמוגג מהניצחון על אולימפיאקוס
תזרקו את הקלישאות, החששות ורגשי הנחיתות – זו בעצם הייתה ההצהרה שסיפקה הפועל באר שבע במפגש הכפול עם אולימפיאקוס. כבר שנים מתישים אותנו בסיפורים ובאגדות על המנטאליות של הכדורגל הישראלי, אבל בכל פעם מחדש מוכח שברגע שיש סגל טוב ומאוזן עם צוות אימון חזק, אפשר לספק תוצאות ברמה אירופית.
והגיע הזמן שנחדול מהתחביב הלאומי להקטין את הכדורגלן הישראלי. דודו גורש ושיר צדק הם שתי דוגמאות קלאסיות. גורש, השוער שהגיע מעכו הקטנה, שמר על יציבות וריכוז במפגשים אירופיים וגם סיפק עצירה מדהימה במשחק הראשון, עצירה שללא כל צל של ספק השפיעה על התוצאה הסופית.
צדק הוא לא הבלם הכי גבוה, לא הכי מהיר, אבל הכי חזק בראש. הוא מרשים מבחינה הגנתית ומלא בטכניקה מבחינה התקפית. הכדור הארוך לעבר מהראן ראדי בשלהי המחצית השנייה היה איכות טהורה, והגול היה רק הדובדבן שבקצפת.
ישנם שני אלמנטים שעזרו לבאר־שבע לעבור קבוצת פאר כמו אולימפיאקוס:
1. ביוון לא ספרו את באר־שבע, והאווירה באצטדיונה של אולימפיאקוס, שנחשב לאחד המגרשים הביתיים באירופה, הייתה בהתאם.
2. לכושר משחק, במיוחד בשלבים אלה של העונה, יש חשיבות מירבית. העובדה שעבור אולימפיאקוס אלו היו שני המשחקים הראשונים של העונה, בעוד באר־שבע כבר הצליחה להוריד חלודה בסיבוב הקודם, הייתה משמעותית ביותר. שחקני באר־שבע היו הרבה יותר חדים לעומת אולימפיאקוס, שהייתה כבדה ומסורבלת.
אבל האלמנטים האלה לא צריכים להוריד כהוא זה מההישג של באר־שבע, כי הזדמנויות צריך לדעת לקחת, ובאר־שבע עשתה זאת בענק. ההכנה הטקטית הייתה מושלמת, ובאר־שבע הישירה מבט לענק היווני ושיחקה מולו בלי שום רגשי נחיתות. מליקסון, ווקאמה ואוגו הם שחקנים ברמה אירופית, ולא ברור מה הם עושים בליגת העל.
בנוסף לאיכות הישראלים, באר־שבע מדגימה בצורה מעולה כמה חשוב לפגוע בזרים, וצריך להוריד בפניה את הכובע. אוגו, הובאן, ויטור וגם ווקאמה שצורף מרעננה הם שחקנים שמשדרגים את הקבוצה ואת הליגה. תרכזו במגרש אחד את הזרים של מכבי ת"א ומכבי חיפה ביחד – ולא תמצאו שם זרים איכותיים כמו שיש היום בסגל האלופה.
הפועל באר־שבע ביכולתה הנוכחית, עם האיכויות הפיזיות והמנטאליות והדחיפה האדירה בטוטו־טרנר, הופכת למועמדת רצינית להיות חלק משלב הבתים בליגת האלופות, וזאת בלי קשר לזהות היריבה. והעובדה הזו מעידה יותר מכל על התהליך והדרך המרשימה שעברה האלופה הישראלית.
לפנייה לכתב/ת 
