שתף קטע נבחר
 

מים מתוקים / טור

אי אפשר היה לבקש יותר מיום הפתיחה של תחרויות השחייה, שלושה שיאי עולם ביום זו פריבילגיה שהפכה לזרה עבורנו מאז הוצאתן של חליפות השחייה מעוררות המחלוקת. וגם: חוסר הפרופורציות באכזבה מהישראלים

לפעמים נראה שלספורט הבריטי יש צד מזוכיסטי, כזה שנהנה לסמן הישג עתיק ולספור במרירות את הזמן הרב שעבר מאז קביעתו. אין טורניר כדורגל גדול שהאנגלים לא יזכירו את הזכייה החד פעמית ההיא במונדיאל 1966. רגע לפני שאנדי מארי זכה בטורניר ווימבלדון ב-2013 כולם בממלכה דיברו על 77 השנים שעברו מאז הזכייה האחרונה של שחקן בריטי.

 

אלא שבעוד שנראה כי ההילוכים החוזרים של השער המפוקפק של ג'ף הרסט מגמר 1966 כאן כדי להישאר (תשאלו את נבחרת איסלנד...), הספורט הבריטי הולך לאבד היום מקור התבכיינות חשוב אחר. אין כוח בטבע שימנע הלילה מאדם פיטי לזכות במדליית הזהב ב-100 מ' חזה ולהפוך לשחיין הבריטי הגבר הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית מאז אדריאן מורהאוס באולימפיאדת סיאול 1988.

 

צפו בסיכום היום הראשון מריו

צפו בסיכום היום הראשון מריו

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

ניפץ את שיא העולם שלו כבר במוקדמות. פיטי (צילום: AP) (צילום: AP)
ניפץ את שיא העולם שלו כבר במוקדמות. פיטי(צילום: AP)
 
פיטי (21) הגיע לריו כדי להתפוצץ והוא הוכיח זאת כבר ממשחה המוקדמות בו גילח באגרסיביות 37 מאיות משיא העולם שלו, 57.55 שניות. קשה לשים את האצבע על מה הופך את פיטי לכל כך דומיננטי במשחה החזה, היופי הוא שזה פשוט קורה. קצת כמו פלפס במשחיו החזקים, פיטי פשוט הופך את משחי החזה להופעה פרטית בה יתר השחיינים הם בגדר ניצבים.

 

כמו פיטי, גם קטינקה הוסו נמצאת בליגה משל עצמה. ארבע שנים אחרי שסיימה במקום הרביעי המאכזב מכולם בגמר ה-400 מ' מעורב-אישי בלונדון, זכתה השחיינית ההונגרייה לגאולה וסגירת מעגל. בעוד יה שיוון הסינית, האלופה השנויה במחלוקת מלונדון ושיאנית העולם היוצאת, הודחה עוד במוקדמות בתוצאה מבישה שרק תגביר את הספקות הרבים סביבה, הוסו פשוט הוציאה עצבים של ארבע שנים על המים ותוך כדי זכייה במדליית הזהב האולימפית הראשונה שלה גם מחקה את יה שיוון מטבלת שיאי העולם. "לא רציתי לשבור את שיא העולם", אמרה הוסו לאחר מכן, "רציתי לרסק אותו".

 

העולם שמחוץ לסין לבטח יעדיף לקבל את הוסו, שחיינית אובססיבית שזכתה בכינוי "אשת הברזל" בעקבות לו"ז התחרויות העמוס במיוחד שהיא כופה על עצמה, כשיאנית עולם במקום לנסות ולהבין כיצד לעזאזל יה שיוון הצליחה לשחות את 50 המטרים האחרונים בלונדון מהר יותר מראיין לוכטה.

עוד שיא שנוי במחלוקת נמחק בזכותה. הוסו (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
עוד שיא שנוי במחלוקת נמחק בזכותה. הוסו(צילום: רויטרס)

 

בדומה להוסו, גם אוסטרליה נהנתה הלילה מתיקון. מעצמת השחייה שהתרסקה בלונדון עם מדליית זהב אחת סופרת שתיים כאלו כבר בסיומו של היום הראשון. נבחרת השליחות 100x4 מ' חופשי שהביאה את מדליית הזהב היחידה בלונדון, שידרגה את עצמה הפעם עם זהב + שיא עולם, אבל הניצחון המעניין אפילו יותר היה של מאק הורטון על פני הכוכב הסיני סון יאנג ב-400 מ' חופשי.

 

המלחמה בין מאק הורטון וסון יאנג התחילה עוד מחוץ לבריכה האולימפית. על פי דיווחים, סון הידוע בהתנהגותו הבעייתית הקניט את הורטון באימון והשפריץ עליו. הורטון סירב לאחר מכן להגיב בנושא בטענה ש"אין לו זמן להתייחס לרמאים" (תזכורת להרחקה הכמעט מחתרתית שריצה סון על שימוש בחומרים אסורים).

 

בגמר עצמו תוך ניהול חכם של המשחה, הורטון (20) עמד בלחץ ולא איפשר לסון המנוסה לסגור ממנו את הפער במטרים האחרונים. הסיפוק היחסי שהביע סון למרות שסיים שני במשחה בו לא הפסיד באליפות עולם או אולימפיאדה מאז 2011, סיפק רמז לכושר הבעייתי למדי בו הגיע ככל הנראה לריו. מעניין יהיה לראות אותו בהמשך בכור מחצבתו האמיתי, 1,500 מ' חופשי.

 

לא נתן סיכוי לסון יאנג. הורטון (צילום: גטי אימג'ס) (צילום: גטי אימג'ס)
לא נתן סיכוי לסון יאנג. הורטון(צילום: גטי אימג'ס)

 

100 אחוז תעוזה

ארגנטינה בזכות הישגיה בענפי הספורט הפופולאריים נקשרת לנו באופן אסוציאטיבי עם עוצמה ספורטיבית. אלא שלמדינה שהביאה לעולם את דייגו מראדונה, ליונל מסי ומאנו ג'ינובילי יש עדיין המון חללים ריקים בעיקר בספורט האישי.

 

אחד מאותם חללים הוא ספורט הנשים. בטניס אנחנו עוד זוכרים את גבריאלה סבאטיני שבשיאה זכתה באליפות ארה"ב ב-1990, אבל ב-116 השנים שחלפו מאז השתתפותה הראשונה של ארגנטינה במשחקים האולימפיים – אף ארגנטינאית לא זכתה במדליית זהב אולימפית. עד אתמול.

 

פאולה פארטו (30) היא הפטיש המושלם לניפוץ תקרות זכוכית. ההיסטוריה זוכרת את אותם אנשים שהעזו לסטות מהעדר, לצאת מהקופסא וללכת נגד הזרם. פארטו היא בדיוק אחת כזו, למרות שגדלה במדינה שבה ג'ודו הוא ענף זניח ושולי ביותר היא לא חששה לצאת למסע, שלסובביה ודאי נראה תחילה הזוי ומטורף, אל עבר הצמרת העולמית.

 

כל הג'ודו הארגנטינאי בתמונה אחת. פארטו חוגגת זהב אולימפי (צילום: getty images) (צילום: getty images)
כל הג'ודו הארגנטינאי בתמונה אחת. פארטו חוגגת זהב אולימפי(צילום: getty images)

 

עד לפארטו ההישגים הבינלאומיים המשמעותיים של ארגנטינה בג'ודו הגיעו בעיקר בזכותנו, או יותר מדויק בזכות דניאלה קרקובר הישראלית שעברה לייצג את המדינה הדרום אמריקאית וזכתה תחת דגלה באליפות העולם.

 

כיום, פארטו היא לא הפנים של הג'ודו הארגנטינאי, היא הג'ודו הארגנטינאי. מדליית הזהב בה זכתה אתמול במשקל עד 48 ק"ג ומדליית הארד שלה מאולימפיאדת בייג'ינג הן כל השלל הארגנטינאי מתחרויות הג'ודו האולימפיות. באולימפיאדה הנוכחית פארטו היא הנציגה היחידה של ארגנטינה בתחרויות הג'ודו לנשים – 100 אחוזי הצלחה הנובעים מ-100 אחוזי תעוזה.

 

קצת פרופורציות...

למעט הניצחון הנאה של דודי סלע, בבכורה האולימפית שלו, על דאמיר דז'ומהור, יום הפתיחה לא היה מוצלח עבור המשלחת הישראלית, אבל גם ממש לא כזה המעיד על קטסטרופה.

 

נקודת אור ביום הראשון של המשחקים. סלע (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
נקודת אור ביום הראשון של המשחקים. סלע(צילום: אורן אהרוני)

 

מי שציפה מאלכס שטילוב לחזור עם מדליה מריו, כנראה לא עקב אחרי הקמפיין האולימפי האחרון שלו. שטילוב הגיע אל אולימפיאדת ריו במקום אחר לגמרי מזה שהיה לפני אולימפיאדת לונדון – למעשה גם העפלה לגמר הקרקע שלפני ארבע שנים הייתה המינימום ההישגי עבורו, הייתה נחשבת הפעם להפתעה נעימה מאוד.

 

שטילוב אמנם הוכתר לאלוף אירופה לפני שלוש שנים, אך מאז הוא נמצא בנסיגה. בניגוד לקמפיין הקודם שבו זכה בשתי מדליות באליפויות עולם, הפעם המדליות של שטילוב הושגו רק באליפויות אירופה. היציבות שכל כך אפיינה אותו בעבר, לא הייתה לאחד מסממניו הבולטים בשנים האחרונות בהן ידע כמה אכזבות גדולות.

 

לפני חודשיים וחצי זכה שטילוב במדליית ארד באליפות אירופה, במה שהצטייר באופן לא מדויק כקאמבק שלו בדיוק לפני רגע האמת. מה שלא כולם זוכרים הוא שגם חודשים ספורים לפני אולימפיאדת לונדון זכה שטילוב במדליית ארד באליפות אירופה, אלא שאז היא התקבלה באכזבה מסוימת והגיעה לאחר הופעה פושרת למדי במושגים שלו.

 

בהמשך ישיר לכושרו הנוכחי. שטילוב (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
בהמשך ישיר לכושרו הנוכחי. שטילוב(צילום: אורן אהרוני)

 

המדליות הזהות, אך הכל כך שונות הללו מעידות על ההבדל הגדול בין שטילוב של היום לשטילוב של לפני ארבע שנים. נדירים ביותר המקרים בהם ספורטאי מתעלה על קמפיין בינוני דווקא באולימפיאדה. ברוב המקרים מתרחש בדיוק ההיפך – התוצאות המושגות באולימפיאדה על שלל לחציה והמתחרים החזקים, הן פחות טובות ממה ששיקף הקמפיין שקדם לה.

 

הכישלון של שטילוב הוא אמנם כואב וצורב בגלל הנפילה שריסקה לו את תרגיל הקרקע, אבל בסופו של דבר הוא גם ריאלי למדי בהתחשב בכושר שהציג בשנים האחרונות המתעמל הישראלי הטוב בהיסטוריה.

 

מיתר הישראלים ביום הפתיחה הציפיות היו נמוכות יותר. שירה ראשוני אמנם הפסידה ללא קרב של ממש, אבל גם בקרב מלא מול ג'ודוקא כמו מרינה צ'רניאק האוקראינית הסיכויים היו פיפטי-פיפטי. גם אם ראשוני הייתה עוברת אותה, היא הייתה מגיעה כאנדרדוג מובהק לקרב הבא מול אווה צ'רנוביצ'קי ההונגרייה, מדליסטית אולימפית ואלופת אירופה. אף אחד לא ציפה מראשוני להגיע לקרבות על מדליה.

 

מאכזב, ממש לא נורא. עברי אתמול בבריכה (צילום: AP) (צילום: AP)
מאכזב, ממש לא נורא. עברי אתמול בבריכה(צילום: AP)

 

גל נבו שבעבר דווקא חיבב מאוד את משחה ה-400 מ' מעורב אישי, בו העפיל ב-2009 לגמר אליפות העולם, מצליח בשנים האחרונות יותר בחצי המרחק, כך שסיכוייו אתמול מראש היו נמוכים. גם על כתפיהן של עמית עברי ובטח של נבחרת השליחות, שנכנסה לאולימפיאדה מהדלת האחורית, לא בדיוק הועמס שק הציפיות הלאומיות. נכון שהתוצאות כשלעצמן היו מעט מאכזבות, אבל לא כאלו המצדיקות קריעה לגזרים של הספורטאים.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים