דו"ח: באיזה בית חולים תחכו הכי הרבה זמן בתור?
ההמתנה לטיפול רפואי בבתי החולים הגדולים בתל אביב חיפה וירושלים קצרה יותר מאשר בצפון הארץ ודרומה. הפער בין התור הקצר ביותר לארוך לניתוחים אלקטיביים – יותר משנה. התור הארוך ביותר על פי הדו"ח: בבתי החולים של הכללית
התורים הולכים ומתארכים: מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר מדיניות הבריאות, מצא כי תורים לקבלת טיפולים רפואיים כמו ניתוחים שכיחים, עשויים להגיע גם למעל שנה. התורים הארוכים ביותר: בדרום ובצפון הארץ ובבתי החולים של הכללית.
מהמחקר עלה כי זמני ההמתנה לניתוח בערים הגדולות – ירושלים, תל אביב וחיפה – קצרים בהרבה מזמני ההמתנה בבתי החולים בצפון ובדרום. בירושלים זמני ההמתנה קצרים ב-28% מהממוצע הארצי, ואילו בדרום זמני ההמתנה הם הארוכים ביותר בארץ – גבוהים ב-44% מהממוצע הארצי.
על פי מחברי הדו"ח, זמני ההמתנה הארוכים בפריפריה תואמים את משאבי הבריאות המצומצמים המוקצים לאזורים אלו, ובפרט את מספר מיטות האשפוז. בירושלים, תל אביב וחיפה היצע המיטות עומד על 2.2-2.5 לכל אלף איש, ואילו במחוז הדרום היצע המיטות עומד על 1.3 מיטות בלבד.
קראו עוד על בעיית התורים במערכת הבריאות
דו"ח מגלה: באיזה בי"ח תמתינו הכי הרבה לניתוח?
רפואה לעשירים: שלם 49 ש"ח - קבל תור מיד לרופא
למרות ההבטחות - עדיין מחכים ל-MRI חצי שנה
מרכז מול פריפריה
בשנת 2013 מספר הרופאים המומחים לאלף איש בצפון היה כשני שלישים ממספרם בשאר האזורים במדינה: 2.2 (מול 3.2 ויותר בשאר הארץ), ומספרם של נותני שירותים רפואיים (למשל רוקחים, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק) בצפון ובדרום עומד על חצי ממספרם באזורים אחרים במדינה (2.1 ו-2.2 מול 4, בהתאמה).
החוקרים מצאו עוד פערים משמעותיים בין בתי החולים הציבוריים בזמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים. כך למשל, נמצא כי מטופל באחד מבתי החולים בחיפה ממתין לניתוח החלפת מפרק ירך כשלושה שבועות בממוצע, בעוד שבאחד מבתי החולים בדרום ההמתנה לאותו הטיפול אורכת למעלה משנה.
זמני ההמתנה הארוכים נובעים, בין היתר, מהצפיפות בבתי החולים: היצע המיטות בבתי החולים בישראל הוא בין הנמוכים ב-OECD, ועקב כך שיעורי התפוסה הם הגבוהים ביותר בעולם המפותח – 96%.
בבתי החולים של שירותי בריאות כללית זמן ההמתנה הוא הארוך ביותר – כ-15% מעל הממוצע הארצי, ואילו בבתי החולים הפועלים כמוסדות ללא כוונות רווח זמן ההמתנה הוא הקצר ביותר – נמוך ב-32% מזמן ההמתנה הארצי הממוצע. זמן ההמתנה בבתי החולים הממשלתיים נמוך ב-23% מהממוצע הארצי.
מחברי הדו"ח הסבירו את זמני ההמתנה הארוכים בבתי החולים של שירותי בריאות כללית בשתי סיבות: ראשית, קופת חולים כללית מפעילה גם בתי חולים, בניגוד ליתר קופות החולים, ולרוב תפנה את חברי הקופה הזקוקים לטיפול לבתי החולים שבניהולה.
הדבר עשוי להגביל את יכולתם של מטופלי הקופה לבחור בבתי חולים אחרים על סמך זמני המתנה. שנית, יש הטוענים כי כללית מצליחה לרסן את השפעת המימון הפרטי על בתי חולים שבבעלותה, ולכן העומס על הטיפולים במימון ציבורי גדול יותר.
בתי החולים של הכללית הם (מצפון עד דרום): כרמל בחיפה, מאיר בכפר סבא, בילינסון-שניידר בפתח תקווה, קפלן ברחובות וסורוקה בבאר שבע. שאר בתי החולים הם של משרד הבריאות (ונקראים "ציבוריים")
המחקר נערך על ידי ליאורה בוורס, מנהלת תחום המדיניות במרכז טאוב, ופרופ' דב צ'רניחובסקי, יו"ר תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב.
המלצה: לחייב את קופות החולים לזמני המתנה הולמים
בהשוואה בינלאומית מצא המחקר כי זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים בישראל קצרים לעומת מדינות ה-OECD, אולם אופן המדידה שונה: ברוב המדינות המפותחות המדידה מתחילה כאשר ניתנת הפניה לניתוח ונמשכת עד מועד הביצוע, ואילו בישראל היא מתחילה רק כאשר נקבע מועד לניתוח בבית החולים.
23 ממדינות ה-OECD (כולל ישראל) קבעו כי זמני ההמתנה מהווים מרכיב חשוב בקביעת מדיניות הבריאות שלהן, אולם בעוד שכ-15 מהן כבר טיפלו בבעיה במסגרת תוכנית אסטרטגית לאומית, בישראל עדיין אין תכנית מסוג זה.
"משרד הבריאות הצהיר ב-2014 שנושא זמני המתנה לניתוחים אלקטיביים, מדורג במקום גבוה בסדר היום שלו, אולם לא נראה כי הייתה התקדמות בנושאים אלו", סיכמו מחברי הדו"ח. "בנוסף, שקיפות ויעילות במערכת יאפשרו למטופלים לבחור את בית החולים המועדף עליהם בזמן אמת על סמך זמני ההמתנה, ובכך יסייעו לאזן את הביקושים".
מחברי הדו"ח ממליצים עוד לחייב את קופות החולים לזמני המתנה מוגדרים והולמים מבחינה רפואית, ולאכוף את העמידה בזמנים אלו: "מחקר של ה-OECD הראה כי 13 המדינות שנבדקו מספקות למטופלים ערובות לזמני המתנה, כך שהמטופל יודע מראש כמה זמן עליו להמתין".
חלק מהמדינות משתמשות לשם כך במודל של אכיפה שלילית. באנגליה, למשל, מחלקה רפואית שאינה עומדת ביעדיה עלולה להפסיד 5% מהמימון החודשי שיועד לה. מנגד שוודיה נוקטת בשיטה של אכיפה חיובית, כאשר היא מעבירה תקציב נדיב למועצות מקומיות שמספקות טיפול רפואי או ניתוח תוך 90 יום מזמן ההפניה.
אופציה נוספת הנסקרת בדו"ח, היא לתת למטופל זכות לבחור בין רפואה ציבורית לפרטית. לדוגמה, בפורטוגל רשאי המטופל לפנות למערכת הפרטית אם משך ההמתנה במערכת הציבורית עולה על 75% מהזמן המוסכם, והמדינה מחויבת לממן לו את הטיפול".
כך מחכים שעות במיון צפוף: צפו בדיווח
לפנייה לכתב/ת 
