ארץ טרופית עם קש / טור
שידור טקס הפתיחה של ריו 2016 כלל הצעות ייעול גיאוגרפיות של אריק זאבי, דקלומי ויקיפדיה של מירי נבו, שלל טעויות עובדתיות וגם שמועה מוקדמת על הפרת זכויות יוצרים מצד המארחת. עמיר פלג מסכם
מצעד המשלחות הוא אירוע גיאוגרפי, דמוגרפי ותרבותי, שמצריך פרשן בעל ידע חובק עולם. מישהו דוגמת אורן נהרי, למשל, שיעשיר את הצופים בפרטים פיקנטיים אודות משלחות כמו פלאו או סאו טומה ופרינסיפה. אבל בערוץ הספורט החליטו ללהק לתפקיד דווקא ג'ודוקא במיל' שתרם כמה אבחנות מדהימות ("איזה קטע... מצחיק... גדול"), אינפורמציות היסטוריות ("הייתי בהאיטי") וניתוחים גיאולוגיים.
"זה כאילו לקחו את סמואה וכל אחד משך לצד אחר", סיכם הפרשן את כניסתן לאצטדיון של משלחות סמואה וסמואה האמריקאית. כשנכנסו לאצטדיון המשלחות מגינאה, גינאה המשוונית וגינאה ביסאו, זאבי הציע (בצחוק כאילו) לאחד את כולן לנבחרת חזקה אחת. שלמה שרף, שממליץ כבר שנים לאחד בין הפועל כפ"ס, מכבי הרצליה והפועל רעננה, בטח אהב את הרעיון.
מירי נבו, השדרית במרקאנה, הפגינה שליטה מצוינת בוויקיפדיה ("זוהי ניז'ר, מדינה במדבר הסהרה שחוצה אותה נהר הניז'ר"), אבל התקשתה קצת בחומר שלא הוכן מראש. "זה לא בובקה פה למטה?", שאל זאבי למראה הקופץ במוט האגדי שצעד בחזית המשלחת האוקראינית. "איזה קטעים, גדול, סרגיי בובקה", נבו אישרה: "כן, זה בובקה, התחשק לו להיזכר איך זה להרגיש, אתה יודע." איזה התחשק? הבנאדם צועד עם משלחתו כי הוא נשיא הוועד האולימפי האוקראיני. גדול, הא? איזה קטע!
התלהבות נרשמה בעמדת השידור גם למראה נושא הדגל הספרדי, רפאל נדאל. "למה נובאק ג'וקוביץ' לא נשא את הדגל הקרואטי?", שאל הפרשן. כנראה בגלל שג'וקוביץ' סרבי. שיא השיאים היה דווקא בחלק האמנותי, כשפרשננו זיהה חשד לגניבת זכויות יוצרים. באצטדיון הושמע השיר "פאיס טרופיקל", ואריק מילמל: "גנבו לה את השיר". הוא לא אמר למי, אבל התכוון כנראה ליהודית רביץ שלנו. באוזניות מישהו הסביר לו כנראה שמדובר בשיר ברזילאי מתורגם, ואריק סיכם: "אז מה, אנחנו לקחנו מהם את השיר הזה? חשבתי שהם גנבו מאיתנו." אז זהו, שלא, אבל טרופית בשקית, עם קש - זה שלנו בוודאות!
סמול טוק
1. "אני בשוק שהם הרסו ככה למישהו את המשחקים האולימפיים". שני הרשקו, מאמנה של שירה ראשוני, מזהה ניצני אנטישמיות בריו.
2. "המנצח הוא מאייר מליטואניה". משה גרטל על ניצחונו של מאייר מליכטנשטיין.
3. "אלכס יעלה למזרן ב-11 שעון ישראל, עוד חצי שעה". עמיחי שפיגלר בג'ט-לג, 10 וחצי שעון ברזיל.
4. "מה שקובע את המיקום, לפני הפרש השערים, זה התוצאות ביניהן". אלי אוחנה מפרשן את פורטוגל נגד ארגנטינה ומשנה את חוקי האולימפיאדה. למה להתכונן לשידור אם אפשר לחפף ולנחש?