תאילנד: רוב בעד החוקה של החונטה הצבאית
אחרי שנים של משברים פוליטיים ואלימות העדיפו התאים יציבות על פני דמוקרטיה: 62% הצביעו במשאל עם בעד החוקה שמניחה את היסודות לממשלה אזרחית שתישלט על ידי הצבא: "קול האופוזיציה לא נשמע"
אזרחי תאילנד הצביעו אתמול (יום א') ברוב גדול בעד החוקה החדשה שהציעה החונטה הצבאית במדינה. החוקה החדשה מניחה את היסודות לממשלה אזרחית שתושפע על ידי הצבא ותהיה בניהול של פקידים ממונים ולא נבחרים.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
62 אחוזים מהמצביעים תמכו בחוקה החדשה לעומת 38 אחוזים שהתנגדו לה. כך מסר יו"ר ועדת הבחירות סומצ'אי סריסוטיאקורן. הוא הוסיף ש-91 אחוזים מהקולות נספרו והתוצאה הסופית לא צפויה להשתנות לאחר ספירת כל הקולות.
משאל העם נתפש כמבחן לפופולריות הציבורית של השלטונות בתאילנד בראשות ראש החונטה הצבאית הגנרל בדימוס פראיות צ'אן־אוצ'ה, המשמש בתפקיד ראש הממשלה. ראש החונטה הצבאית ניצב בפני מחאה נגדו מאז עלה לשלטון בהפיכה הצבאית ב-2014. עם זאת, למרות הביקורת, המשטר הצבאי הביא ליציבות בתאילנד ושם סוף לאלימות הקשה ברחובות ולפוליטיקה הפלגנית שבמשך שנים שיבשו את חיי החברה המקומית.
ניצחון מחנה ה"כן"- בגלל היציבות
היציבות ששוררת בתאילד בתקופה האחרונה היא ככל הנראה ההסבר הטוב ביותר לשאלה מדוע ניצח במשאל העם המחנה שתמך בחוקה של החונטה הצבאית. טיוטת החוקה החדשה "מטפלת בדאגות וחששות רבים שיש לרוב התאים", אמר גוטהום ארייה, פרופ' באוניברסיטת מאהידול שבעיר נאקום פאתום. "תאים רבים רוצים לראות סוף לשחיתות ואת שובם של השלום והפיתוח. אף שמומחים כמוני מתחו ביקורת רבה על המהלך, המסר שלנו פשוט לא הגיע לרוב האוכלוסייה".
במשאל העם שנערך בתאילנד נשאלה גם השאלה האם המצביעים רוצים שסנאט שימונה על ידי הצבא יהיה זה שיבחר את ראש הממשלה. גם במקרה הזה עמד רוב העם לצד החונטה הצבאית - 58 אחוזים הצביעו "כן" לעומת 42 אחוזים שהצביעו "לא". שיעור ההצבעה במשאל העם עמד על 55 אחוזים מתוך 50 מיליון מצביעים רשומים.
ערב ההצבעה: נאסר לערוך עצרות פוליטיות ולמתוח ביקורת
החונטה הצבאית הטילה שורה של מגבלות ערב משאל העם במדינה, בהן איסור על קיום עצרות פוליטיות, קמפיינים עצמאיים וניהול דיון ציבורי בנושא טיוטת החוקה שעומדת להצבעה. עונש של עשר שנות מאסר היה מוטל על כל מי שהיה מותח ביקות פומבית על החוקה המוצעת. מבקרי החוקה החדשה טוענים שהמגבלות שהטילו הרשויות לא אפשרו לרוב העם להתוודע לחסרונותיה. עוד הם טוענים שרוב האוכלוסייה התאית רק רצתה שכל הליך אישור החוקה החדשה יסתיים כבר כדי שתוכל להמשיך הלאה בחייה. יתר על כן, מנהיג החונטה הצבאית פראיות הבטיח לקיים בחירות כלליות ב-2017 לאחר אישור החוקה החדשה.
פרשנים בתאילנד ומחוצה לה טוענים כי ההצבעה בעד החוקה החדשה משמעותה מכה קשה לדמוקרטיה במדינה האסייתית.
המבקרים: השליטה במדינה נשארת בידי הצבא
הטענות העיקריות שמעלים מבקרי החוקה החדשה הן: תקופה המעבר בין שלטון החונטה הצבאית לבין הממשלה האזרחית החדשה הוא חמש שנים לפחות; 250 החברים שיתמנו לסנאט יכללו מפקדי צבא ואנשי כוחות הביטחון; ראש הממשלה שיתמנה לא יהיה נבחר ציבור; צווי החירום שהוציאה החונטה הצבאית ללא אישור הפרלמנט יישארו על כנם.
תאילנד עברה 13 הפיכות צבאיות מוצלחות ו-11 ניסיונות הפיכה מאז שהחליפה את המונרכיה האבסולוטית במונרכיה חוקתית ב-1932. החוקה החדשה שאושרה במשאל העם אתמול היא החוקה ה-20 במספר במדינה.
מנהיגי ההפיכה הצבאית האחרונה טוענים כל הזמן כי המשברים הפוליטיים התכופים הפכו את המדינה לבלתי ניתנת לשליטה וששלטון צבאי הכרחי בשביל להביא ליציבות. עם זאת, יש כאלה בתאילנד שמאמינים כי לחוקה החדשה מטרה אחרת - להחליש את בעלי בריתו של ראש הממשלה המודח והגולה טקסין צ'ינוואט, שגם בהיעדרו החזיק בהשפעה עצומה על הפוליטיקה במדינה.
המכונה הפוליטית של טקסין ניצחה בקלות בכל בחירות שנערכו בתאילנד מאז 2001, בייחוד בשל התמיכה הגדולה שקיבל ממעמד הפועלים והמצביעים מהאזורים הכפריים שהרוויחו מהמדיניות הפופוליסטית שהנהיג בעת ששלט במדינה.