השתיקה לא יפה להם / טור
איגוד הג'ודו הטיל על הספורטאים איסור להתראיין לפני האולימפיאדה בתקווה למנוע מהם לחץ - בפועל נראה שדווקא המטרה ההפוכה הושגה. וגם: ביילס עוד תשכיח מאיתנו את קומנץ' ופלפס שלח אזהרה חמורה ליריביו. סיכום היום השני בריו
בניגוד להפסדה של שירה ראשוני ביום הפתיחה של אולימפיאדת ריו, הכישלון של הג'ודוקא הישראלים אתמול היה הרבה יותר מהדהד.
גולן פולק, מדליסט ארד באליפות העולם האחרונה ושמיני בדירוג האולימפי, לא אמור להפסיד למתיוס פונזה מזמביה, מדורג 112 בעולם שההישג הבולט שלו הוא מקום ראשון באליפות חבר העמים הבריטיים לפני עשור. גילי כהן אמנם פגשה יריבה חזקה יותר ביחס לזה של פולק, אך נוכח התקדמותה הגדולה בקמפיין האחרון הציפייה ממנה הייתה לפחות לתת פייט ברבע הגמר לאלופת העולם החזקה, מאילינדה קלמנדי. בפועל היא לא הצליחה אפילו להעפיל לקרב מולה.
השורה התחתונה היא עגומה. אחרי שני ימי קרבות ושלושה נציגים ישראלים, לא רק שהמשלחת הישראלית לתחרויות הג'ודו עדיין ללא ניצחון, אלא שהספורטאים הישראלים אפילו לא השיגו ניקוד באף אחד מהקרבות.
בתקופה שקדמה לאולימפיאדה, הטיל איגוד הג'ודו איסור גורף על הספורטאים להתראיין. למיטב ידיעתי זוהי מדיניות חסרת תקדים בספורט האולימפי. נהוג כי בתקופה הקודמת למשחקים בה צובאים כלי התקשורת
על המשלחת הישראלית, הספורטאים, שברוב ימות השנה נמצאים הרחק מהרדאר התקשורתי, מתראיינים וזוכים להזדמנות לספר את סיפורם ואולי אף לצוד את עיניהם של ספונסרים פוטנציאליים. הפעם לעומת זאת על חברי נבחרת הג'ודו, ללא ספק אחת מהמשלחות המכובדות של ישראל לאולימפיאדה לפחות על הנייר, נכפתה דממה.
אני מניח שהרציונל מאחורי איסור הראיונות הוא הרצון להרחיק מהספורטאים את הרעשים החיצוניים שמלווים את ההכנות האחרונות לאולימפיאדה ובכך למנוע מהם לחץ מיותר. בפועל נראה כי המטרה לא הושגה. הג'ודוקא הישראלים שהתחרו עד כה, ממש לא נראו משוחררים מלחץ, להפך - הם נראו כבויים, מוטרדים, מתקשים להוציא מעצמם את הג'ודו שאנחנו יודעים שיש להם. לא מן הנמנע כי דווקא הניתוק שנכפה עליהם העמיס עוד לחץ במקום להפחית ממנו.
כשגילי כהן התראיינה אחרי ההפסד המאכזב אפשר היה לשמוע ספורטאית אינטליגנטית ורהוטה, אחת שמדברת לגופו של עניין, לא מתרצת ולא מתחמקת. כמה חבל שנמנע מאיתנו לשמוע ממנה קודם לכן.
פורצה באזילה!
באופן טבעי הסיפור הפוליטי של מאילינדה קלמנדי ומדליית הזהב הראשונה שהביאה לקוסובו הצעירה זכו למירב תשומת הלב בתחרויות הג'ודו אתמול, אבל בעיניי הזהב המרשים ביותר הושג דווקא אצל הגברים. פאביו באזילה האיטלקי שעד אתמול הישג השיא שלו היה מדליית ארד באליפות אירופה, לא רק זכה בזהב סנסציוני במשקל עד 66 ק"ג, אלא עשה זאת עם ג'ודו מרהיב, הרפתקני והתקפי מול יריבים טובים ממנו על הנייר. השיא היה איפון יפהפה על הפייבוריט לזהב, אן באול הקוריאני, בגמר. 'שואו-מן' כמו באזילה הוא מרענן נפלא לענף הסובל כיום מעודף מוגזם של טקטיקה ופסיביות.
נדיה קומנץ' של הדור הזה
האולימפיאדה עדיין בימיה הראשונים ועבור כמה מכוכביה הפוטנציאליים, היום השני היה הזדמנות להכריז 'הנני כאן!'. מי שסיפקה טיזר מרשים ומבטיח במיוחד הייתה המתעמלת האמריקאית הנפלאה סימון ביילס.
עם עשר מדליות זהב באליפויות עולם עוד בטרם השתתפה בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים (!), אולימפיאדת ריו אמורה להיות זו שתהפוך את ביילס מכוכבת-על בענף ההתעמלות לשם שגור בכל בית ברחבי העולם, נדיה קומנץ' של הדור הזה. ההופעה שלה במוקדמות הייתה קרובה למושלמת - לא נראה ששק הציפיות הכבד במיוחד שהועמס על כתפיה הפריע לה להתנועע בקלילות על הקורה או להציג ביצוע פנומנלי במכשיר הקפיצות. ביילס הציבה את עצמה בעמדת זכייה בחמש מדליות זהב באולימפיאדה אחת - ואת זה לא הצליחה לעשות גם ההיא נו... הרומנייה... סימון ביילס של הדור הישן.
ללא מילים
קייטי לדקי היא חתיכת אתגר בשביל פרשני ספורט. איך בכלל אפשר להתייחס לפלא הזה בנימה פרשנית? איך אפשר להתיימר להסביר כיצד שחיינית מנצחת את יריבותיה בבמה החשובה מכולן בהפרש של קרוב לחמש שניות? ואולי במקום להתאמץ לנפק הסברים מתפתלים, עדיף פחות להבין את התופעה הזו ויותר להתמוגג ממנה.
מייקל פלפס לא יכל לבקש סיפתח מושלם יותר לאולימפיאדת ריו ממדליית זהב במשחה בו הוא וחבריו לנבחרת ארה"ב לא סומנו כפייבוריטים. אבל בעיניי לא פחות משמעותית מהמדליה עצמה הייתה ההצהרה שסיפק פלפס במשחה הזה. פלפס שמעולם לא היה כוכב-על ב-100 מ' חופשי, חתך את המים בזמן מצוין של 47.12 שניות, וליריביו נותר להתחיל לדאוג מהזמנים שהוא מתכנן לקבוע במשחים שהוא באמת אוהב.
לפנייה לכתב/ת 
