מנכ"ל ויו"ר שיכון ובינוי יקבלו מניות ב־5.5 מיליון שקל
היו"ר משה לחמני, המכהן ב־75% משרה, יקבל מניות חסומות בשווי 2.54 מיליון שקל, והמנכ"ל ירון קריסי יקבל מניות בשווי 2.9 מיליון שקל. מניית חברת הנדל"ן והתשתיות שבשליטת שרי אריסון ירדה בשנה האחרונה ב־22%
שיכון ובינוי שבשליטת (47%) שרי אריסון מעניקה לבכיריה 4.3 מיליון מניות חסומות בהיקף 23.64 מיליון שקל. הנהנים העיקריים מכך הם משה לחמני, יו"ר שיכון ובינוי שיקבל 450.2 אלף מניות חסומות בשווי 2.54 מיליון שקל, והמנכ"ל ירון קריסי, שיקבל מניות בשווי 2.9 מיליון שקל. יתר בכירי החברה יקבלו מניות בשווי 18.1 מיליון שקל.
איזון תמריצים עם ביצועי החברה לטווח ארוך
המניות החסומות יינתנו בהדרגה על פני שבע שנים. קריסי, המשמש מנכ"ל החברה מאז נובמבר, כיהן קודם לכן כמנכ"ל סולל בונה תשתיות, חברה־בת של שיכון ובינוי. עלות שכרו ב־2015 עמדה על 3.24 מיליון שקל. קריסי החליף את עופר קוטלר שפרש משיכון ובינוי לאחר שבע שנים וחצי. עלות שכרו של לחמני, המשמש כיו"ר ב־75% משרה, עמדה ב־2015 על 4 מיליון שקל.
בשיקולי ועדת התגמול של הדירקטוריון נכתב כי מכיוון שתנאי ההבשלה של המניות הן לתקופות ארוכות של שנתיים עד שבע שנים, התוכנית תסייע באיזון התמריצים לנושאי המשרה ובקשירת התגמול לתוצאות ארוכות הטווח של החברה.
מבחינת המיסוי, המניות יוענקו לעובדים, בכלל זה ליו"ר ולמנכ"ל, במסגרת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. כלומר חברת שיכון ובינוי לא תוכל לנכות את ההוצאה כשכר לעובדים, אך מקבלי המניות ישלמו מס של רווח הון של 25% בלבד, ולא מס שולי שהוא מס בשיעור גבוה יותר.
ב־12 החודשים האחרונים צנחה מניית שיכון ובינוי ב־22%. ירידה ניכרת לעומת מדד נדל"ן־15, שעלה במהלך תקופה זו בכ־6%.
הסיבה לירידה במניה נעוצה בפעילותה של שיכון ובינוי באפריקה. החברה בונה עבור ממשלת ניגריה פרויקטים של תשתיות, בין היתר גשרים וכבישים המחברים בין ערים מרכזיות במדינה. בשנה האחרונה עברה כלכלת ניגריה מספר אירועים כלכליים ופוליטיים מהותיים, בהם ירידת מחירי הנפט בשווקים העולמיים, וכן חילופי השלטון שבעקבותיהם הוקפאה מרבית הפעילות הכלכלית הממשלתית במדינה ושער המטבע הופחת. כתוצאה מכך נאלצה שיכון ובינוי לדווח כי האירועים בניגריה יגררו הפסד חד־פעמי של 30-15 מיליון דולר.
אפקט ניגריה השפיע גם על איגרות חוב שיכון ובינוי
מלבד ההשפעה על המניה, היתה לחשיפה בניגריה השפעה גם על איגרות החוב של החברה שסבלו מתחילת השנה מתנודתיות. ביוני השנה חברת הדירוג מעלות הכניסה את האג"ח של שיכון ובינוי לרשימת מעקב עם השלכות שליליות, אולם עד כה הדירוג של החברה לא ירד, והוא נותר ברמה של A+.
לצד הודעת חברת הדירוג, סיפקה שיכון ובינוי בחודש יוני האחרון גם מעט חדשות טובות למשקיעים. לאחר חצי שנה של אי וודאות בנוגע לתשלומים העתידיים של החברה מניגריה, קיבלה שיכון ובינוי צ'ק של 17 מיליארד ניירה (65 מיליון דולר) מהממשלה הניגרית עבור עבודות שביצעה והתשלום בגינן טרם בוצע. הכסף שהועבר לשיכון ובינוי היווה 85% מיתרת החוב שלה בניגריה שמסתכמת ב־20 מיליארד ניירה שהם כ־75 מיליון דולר.
המשמעות עבור שיכון ובינוי, מעבר לכך שקיבלה בניגוד להערכות השוק את מרבית החוב שלה מהממשלה הניגרית, היה כי שהשוק הניגרי חוזר לפעולה. לשיכון ובינוי צבר הזמנות אדיר של 1.3–1.5 מיליארד דולר (תלוי בשער הניירה התנודתי).