אומת הסטארט-אפ: השלב הבא
הדיווחים על דעיכתו של ההיי-טק הישראלי צריכים להדליק נורה אדומה. עלינו להבין כי התחרות הגלובלית החריפה שוחקת את מעמדה המוביל של ישראל כמעצמת חדשנות. הגיע הזמן לגבש תכנית לאומית רב-שנתית, שתבטיח את המשך היתרון הטכנולוגי הישראלי בשווקים הבין-לאומיים. רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא, בטור אישי לפרויקט "חותם כחול-לבן" המקדם חברות ישראליות שמשנות את העולם
בשיתוף פרי-טק
כל מי שנוסע בעולם, מייצג את ישראל בכנסים ובוועידות בינ"ל ופוגש אנשי עסקים, נתקל לא פעם בהערצה בלתי מסויגת ליכולות הטכנולוגיות של ישראל. אמנם המושג "אומת הסטארט-אפ" הפך שחוק מרוב שימוש, אבל הוא עדיין נכון ורלוונטי מתמיד. מנשיאת דרום קוריאה, דרך ראש ממשלת ליטא ועד ראש ממשלת אוסטרליה (שמקימה כאן חממה טכנולוגית) - כולם מלאי הערצה להישגים הטכנולוגיים של ישראל, לכושר היזמות של תושביה ובעיקר לאקו-סיסטם הטכנולוגי המופלא שצמח בישראל.
אין מקום שמדגים זאת טוב יותר מהפארק הטכנולוגי בבאר-שבע שכבר עתה, כשרק שלב א' שלו הושלם, מושך אליו חברות רב-לאומיות מכל העולם, לצד יזמים מקומיים ובו ממוקם מטה הסייבר הלאומי. הפארק מחבר בין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לבין הצבא, שמעתיק לנגב את בסיסי התקשוב והמודיעין שלו, ובכך מעצים את זרימת הטכנולוגיה וההון האנושי בין מרכיבי האקו-סיסטם.
רק לאחרונה התקיימה תערוכת המובייל בשנגחאי, סין, שם הוקם ביתן ישראלי לאומי, ביוזמת מכון היצוא ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, שמשך אליו תשומת לב רבה של משקיעים סיניים, המעוניינים להשקיע בטכנולוגיות ישראליות בתחומי האינטרנט של הדברים, ערים חכמות ורפואה דיגיטלית.
קשה לתאר כיצד היתה נראית האנושות כיום ללא ההמצאות הישראליות שכבשו את העולם - מהדיסק-און-קי ועד אפליקציית WAZE, מהטפטפות ועד מד הדופק בשעונים חכמים, מגלולת המצלמה של גיוון אימג'ינג ועד המערכת של מובילאי.
עכשיו נראה שההישגים הללו עומדים על סף בלימה. שורה של דוחות שהתפרסמו זה אחר זה מזהירים ומתריעים כי ישראל קרובה למצות את היתרון הטכנולוגי שלה. הטיעונים המשותפים לכולם הם כי ההיי-טק כבר אינו מהווה את קטר הצמיחה של המשק, כי ההשקעה של ישראל במו"פ הולכת ויורדת ובכלל - שמעמדה של ישראל כמובילת חדשנות טכנולוגית גלובלית נפגע. ברוח זה התבטאו הן הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, והן המדען הראשי, אבי חסון. אם מצרפים לכך את משבר לימודי המדעים מגיעים למסקנה עגומה שמשהו אכן השתבש.
אז איך כל זה מתיישב עם הנתונים הטובים ממש של גיוסים ואקזיטים מהם נהנה ענף ההיי-טק? שנת 2015 הייתה שנת שיא בהיקפי גיוס ההון והאקזיטים והתופעה נמשכה לתוך המחצית הראשונה של 2016 בואכה המחצית השנייה. אולם, מתברר שאקזיטים וגיוסי הון אינם חזות הכל. ניקח לדוגמא את נושא כוח האדם הטכנולוגי.
בישראל חסרים כבר היום כ-10 אלף מהנדסים. המשמעות היא שאם בעבר התבססה ישראל על ההון האנושי שלה, הרי שבעוד מספר שנים היא תעמוד בפני בעיה משמעותית, שתגרום לחברות להסיט את הפעילויות למדינות מתחרות. זהו משבר אחד שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה.
אז מה צריך לעשות? קודם כל, צריך להבין ולהפנים את חשיבותו המכרעת של יתרון יחסי בעידן של כלכלה גלובלית.
יתרון יחסי מבחין בין מדינות עשירות לעניות ובהיעדרו מדינות מתקשות לעלות על מסלול של צמיחה בת-קיימא. יוון למשל, שחסרה יתרון יחסי, למעט אולי תיירות, מפגינה ביצועים כלכליים חלשים לעומת בריטניה, שהפכה למרכז פיננסי עולמי והצליחה להתאושש מהמשבר שפקד את העולם לאחר 2008.
המסקנה - יתרון יחסי הוא הכרחי והיתרון הישראלי נעוץ בהון האנושי שלה וביכולתה לתרגם אותו לחדשנות טכנולוגית. אין לנו משאבי טבע (חרף גילוי מרבצי הגז, לא נהפוך לכלכלה הנסמכת על חומרי גלם), וגם הסתמכות היתר על מגזרי השירותים, הפיננסיים והנדל"ן היא מסוכנת. ואגב, כאשר אני מדבר על היי-טק אני מתייחס למונח בהרחבה. הוא כולל גם שילוב היי-טק במגזרים מסורתיים כמו בריאות, רפואה, חקלאות ועוד, שבכולם ישראל קנתה לעצמה שם עולמי.
במילים אחרות, חדשנות טכנולוגית היא-היא המפתח לייצוא, לפריון, למטבע זר ולחוסן כלכלי בשל הערך המוסף הגבוה שלה. היא מקדם התחרות הטוב ביותר של המשק. מכאן החובה של כולנו לשמור ולשמר על היתרון הטכנולוגי הישראלי.
אני קורא לגיבוש תכנית לאומית רב-שנתית, רב-מימדית ורב-מגזרית, תוך שיתוף פעולה של כל הגורמים הרלוונטיים ובעלי העניין, להתנעה מחדש של מנוע החדשנות הטכנולוגית. על תכנית כזו לכלול שלושה מרכיבים יסודיים: פיתוח וטיפוח ההון האנושי לכל אורך שרשרת הערך - מהיסודי, דרך הצבא ועד האקדמיה, הגדלת מקורות המימון להיי-טק הישראלי ויצירת אקלים עסקי מעודד יזמות וחדשנות.
התחרות בין המדינות בעולם הולכת וגוברת וכל אחת אחת פועלת לייצר משטר מיסוי נוח למשיכת משקיעים זרים. ישראל חייבת לייצר אקלים עסקי אטרקטיבי לחברות הרב-לאומיות, על מנת שתמשכנה להקים ולהחזיק כאן מרכזי מו"פ, וכן ליזמים פרטיים ולמשקיעים.
אני מאמין, כי שילוב כוחות בין כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, המגזר העסקי וראשי ענף ההיי-טק, יכול להביא להישגים משמעותיים. עשינו זאת בעבר ואין כל סיבה שלא נעשה זאת גם בעתיד. על כולנו מוטלת החובה והאחריות לקדם את ההיי-טק הישראלי שהנחיל לישראל כבוד, גאווה והון, שמניעים את גלגלי הכלכלה המקומית ומבטיחים לכולנו רמת חיים גבוהה.
זה הזמן להצדיע לחברות הישראליות
ynet וחברת פרי-טק, בשיתוף הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ומכון הייצוא, מחפשים את החברות הישראליות פורצות הדרך, שמנהיגות שינוי בעולם.
פרויקט "חותם כחול לבן" מצדיע לחברות הישראליות, קטנות וגדולות, שמשפיעות על מציאות חייהם של מיליונים אנשי ברחבי העולם, ומהוות מקור לגאווה לאומית.
חברות, אם אתן משפיעות על כמות גדולה של אנשים בעולם באמצעות השירותים או המוצר שלכן, או מעצבות את המציאות למען עולם טוב יותר, הגישו מועמדותכן להשתתף בפרויקט. ספרו לנו על החברה ופועלה בהקשרים המצוינים.
הגישו מועמדות או המליצו על חברה ישראלית שלדעתכם שינתה את העולם>>
רמזי גבאי הוא יו"ר מכון היצוא
לפנייה לכתב/ת 
