רשות השידור ויו"ש על חשבון כבישים וחינוך
ועדת הכספים אמורה לאשר ככל הנראה קיצוץ רוחבי של 0.7% בתקציב משרדי הממשלה ל-2016 במטרה לממן פעולות חשובות לממשלה. בין היתר, הוצאות דחיית פירוק רשות השידור ומענקים להתיישבות ביהודה ושומרון יבואו על חשבון תחזוקת כבישי הארץ ותמיכות משרד החינוך בהשתלמויות מורים
ועדת הכספים של הכנסת אמורה לאשר קיצוץ רוחב בשיעור 0.7% מתקציב 2016 – בסך כולל של כ-470 מיליון שקל. הקיצוץ נועד לממן מספר פעולות דחופות בעיני הממשלה שיבואו על חשבון תקציבי שירותים ציבוריים חיוניים לא פחות, אם לא יותר. הפירוט שהגיש לוועדה על ידי הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, יכול ללמד על העדפות הממשלה מהוצאות המשרדים שלא נוצלו ערב אישור התקציב הדו-שנתי הבא. הנושא עלה על סדר יומה של הוועדה, אך הדיון נדחה בסופו של דבר למועד שנטרם נקבע.
כך, למשל, הוצאות הכרוכות בדחיית פירוק רשות השידור (50 מיליון שקל), מימון אבטחת מתיישבים ישראלים במזרח ירושלים (41 מיליון שקל) ומענקים להתיישבות צעירה ביהודה ושומרון (15 מיליון שקל) יבואו בין השאר על חשבון תחזוקת כבישי הארץ שבאחריות משרד התחבורה (118 מיליון שקל); ותמיכות משרד החינוך בשיעורי עזר לתלמידים והשתלמויות מורים (49 מיליון שקל).
עוד על סערת דחיית התאגיד
קיצוצים מרכזיים נוספים יבואו מתמיכות משרד הפנים בתקציבי פיתוח הרשויות המקומיות ובשכר עובדיהן (כ-24 מיליון); מהפחתה בפעילות רשות הכיבוי וההצלה בתקציב המשרד לביטחון פנים (22 מיליון שקל); מהשתתפות משרד הרווחה בשכר עובדי הרווחה ברשויות המקומיות (22 מיליון שקל); מתקציב ההכשרה המקצועית של משרד הכלכלה (19 מיליון שקל); ומתמיכת משרד הבריאות במוסדות בריאות (18 מיליון שקל).
הקיצוצים בתקציבי הוצאות המשרדים יממנו גם את הפיתוח הכלכלי במגזר הערבי (108 מיליון שקל); מענק שנתי ליוצאי עיראק, שנרדפו בתקופת מלחמת העולם השנייה, וליוצאי מרוקו ואלג'יריה בתקופת הכיבוש הנאצי של צפון אפריקה (75 מיליון שקל); תגבור האבטחה במוסדות החינוך (60 מיליון שקל); קידום שילובם של יוצאי אתיופיה (70 מיליון שקל) ותגבור שירותי החינוך הנוצרי (50 מיליון שקל).
כל התמיכות נובעות מהחלטות הממשלה שהתקבלו במהלך 2015, לאחר אישור התקציב הדו-שנתי השוטף. הקיצוצים בתקציבי המשרדים אינם זהים ומבוססים על חלקם היחסי בתקציב 2016. חלוקתם בכל משרד נעשית בדרך כלל בעזרת ראשי כל משרד. לשכת נשיא המדינה, למשל, מקצצת בעיקר בתקציבי לשכות הנשיאים לשעבר (117 אלף שקל). אישור הקיצוצים וניצולם עלול להיות סוער לפי נוכחות הח"כים בזמן הפגרה.
בנוסף אמורה הוועדה לאשר רשימה של מוסדות ציבור שהאוצר הסכים להכיר בתרומות אליהם כהוצאה מוכרת לצרכי מס. ברשימה שתוצג היום מופיעים 55 מוסדות, מתוכם 25 בתי כנסת ישיבות ומוסדות חרדיים. הבולטת ביותר הוא החרדי "שובו" הפעיל ברחבי הארץ, שמחזורו השנתי עומד על כ-52 מיליון שקל. בקבוצה החילונית בולטת העמותה הירוקה "יום שני ללא בשר" שמחזורה השנתי עומד על כ-130 אלף שקל.
לפנייה לכתב/ת 
צילום: עפר מאיר
מומלצים
