נפצע בניסיון חיסול והוכר כנפגע תאונת עבודה
קבלן שיפוצים נפגע קשה ממטען שהוצמד למכוניתו. אחרי שנדחה בבתי הדין לעבודה, הוא פנה לבג"ץ – שהרחיב את גבולות ההכרה בתאונות עבודה
בתום הליך משפטי ארוך קיבל לאחרונה בג"ץ עתירה של קבלן שיפוצים מאילת, שנפצע קשה בניסיון חיסול בגלל טעות בזיהוי, והכיר בו כנפגע תאונת עבודה.
במקביל ניסה הקבלן לטעון שמדובר בתאונת דרכים, אבל הוא נדחה בבית המשפט המחוזי בחיפה.
בתחילה סירב המוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה, בנימוק שהיא אירעה תוך כדי נסיעה לסייע לחבר בעניינים אישיים. כך סבר גם בית הדין האזורי לעבודה, שאליו הגיש הקורבן תביעה, וכן בית הדין הארצי שאליו הגיש ערעור.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- הכפיש את ראש העיר בפייסבוק – ויפצה אותו
- עיריות יחזירו כמיליון שקל ל"קל בנין" שקרסה
- לאומי יפצה: זהות נגנבה לצורך פתיחת חשבון
- כך תממשו את החוק לאחריות על מוצרי חשמל
ב-2009 הצמיד אלמוני מטען חבלה לטנדר של הקבלן, וזה התפוצץ כשהיה בדרכו לסייע לחבר בעניין אישי ומשם היה אמור להמשיך לעבודה. הוא נפצע קשה והפך בלתי כשיר לעבודה. לימים התברר שמטמין המטען טעה בזיהוי, והתכוון לפגוע בשיפוצניק אחר בעל אותו כלי רכב - טנדר "איסוזו" אפור-כחול.
תביעה
"זו לא תאונת עבודה כי נפצעת בדרך לתפילה"
עו"ד זהר וכנר
מוזיקאי שהיה בדרכו להופעה בכותל בחר להקדים כדי שיספיק להתפלל. בדרך הוא נפגע בעינו, אבל ביטוח לאומי סירב להכיר בכך כתאונת עבודה
אלא שהקבלן לא ויתר, ועתר לבג"ץ, אף שזה לא נוטה להתערב כערכאה שלישית, למעט במקרים שמעוררים שאלות עקרוניות בעלות "השלכות רוחב". העותר הפנה לשורה של פסקי דין שבהם הוכרו כ"סיכוני דרך" גם אירועים פליליים שלא כוונו לנפגע ספציפי.
לדבריו התערבות בג"ץ נדרשה לשם מניעת עיוות דין ועשיית צדק. הוא הזכיר שהמפגעים לא נתפסו מעולם וחברת הביטוח מתנערת מאחריות, כך שלמעשה אין לו ממי להיפרע, והוא נותר תלוי בחסדי אחרים.
לא חטא
ואכן, השופט צבי זילברטל הכריע לטובת העותר, כיוון שמבחינתו היה מדובר באירוע פתאומי ובלתי צפוי – שזהו אחד המבחנים להכרה בתאונת עבודה. העותר לא היה צד לסכסוך כלשהו, לא הייתה לו שליטה על האירוע וכל "חטאו" נבע מכך שהוא דומה לאדם אחר שאינו מכיר.
חוק הביטוח הלאומי, הזכיר השופט, הוא חוק סוציאלי ועל כן יש לפרשו באופן מרחיב. הוא סבר שהמבחן הרלוונטי הוא מבחן התוצאה, ואין להתמקד בכוונה הסובייקטיבית של הפוגע.
בתוך כך העיר השופט זילברטל שתי נקודות נוספות: ראשית, מדובר במקרה נדיר למדי. שנית, "ללא הכרה בפגיעה הנדונה כ'תאונת עבודה', העותר שלפנינו והבאים אחריו עלולים להימצא במצוקה כלכלית ורפואית קשה, לא כל שכן כאשר נסיבות המקרה לא נחקרו עד תום ולא נמצאו האחראים למעשה הפשע".
הנשיאה מרים נאור והשופט ניל הנדל הסכימו לדברי השופט זילברטל. לפיכך נקבע כי פסק הדין של בית הדין הארצי יבוטל, והאירוע יוכר כתאונת עבודה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ העותר: עו"ד אבי גולדבליט
- ב"כ המשיבים: עו"ד ארנה רוזן אמיר, עו"ד ליאת אופיר
- עו"ד גבריאל מלאך עוסק בנזיקין ומייצג נפגעי תאונות עבודה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
