בצניעות

לקול צלילי הסמבה שהחרישו את אזור הקופקבנה, הזמין הכרוז בארנה של כדורעף החופים את צמדי הנשים למשחק המזוהה ביותר עם ריו. תחילה עלה הצמד הגרמני, לאורה לודוויג וקירה ולקנהורסט שנחשבות ללהיט של הסבב, וזכו במדליות בשש משבע התחרויות האחרונות שבהן השתתפו, כולל ארבע מזהב. כל אחת מהן עלתה עם ביקיני זעיר, שימנה את הקוביות בבטן, הרכיבה משקפי שמש אופנתיים. קוד לבוש די ברור בתחרויות מהסוג הזה.

ואז הוזמן הצמד המצרי, שתי הספורטאיות המוסלמיות הראשונות שהגיעו לשחק בענף שהפך לאולימפי באטלנטה 1996. קודם עלתה המתחרה הצעירה אי פעם בטורניר כדורעף החופים באולימפיאדה, נאדה מייוואד בת ה־18 מקהיר. היא עלתה עם טייץ שחור ארוך, גופייה ארוכה וקוקו בלוף. אחריה עלתה דואה אלגובאשי, בת 20 מבחאיירה, כשחיג'אב מכסה את ראשה. ספק אם חופי ברזיל פגשו מראה שכזה.

המצריות בפעולה(צילום: אורן אהרוני)

בגלל הלבוש המקובל, מדינות רבות באפריקה אוסרות את המשחק הזה בקרב נשים, אבל המצרים פנו לאיגוד הבינלאומי וטענו כי בדיוק כמו שהשוודיות משחקות בחורף עם בגדים ארוכים, גם להם מגיע.

היה ברור מראש שהגרמניות יהיו גדולות על המצריות, אבל הקהל היה בטירוף, מלא באדרנלין מהמשחק שבו הפסיד הצמד הברזילאי לקובניות. ערימת החול יושרה, הרשתות נמתחו והקהל התבקש להתחיל לעשות את הגל המסורתי. המצריות נראו בעיקר בהלם.

מצא את ההבדלים(צילום: אורן אהרוני)

כבר אחרי 17 דקות, בזמן שהגרמניות שיחקו בהילוך איטי וכמעט ולא קפצו על החול, המערכה החד־צדדית נגמרה ב־12:21. בשנייה קיבלנו 15:21, וייתכן שהמשחק הסתיים עוד לפני שחלק מהאנשים שעמדו בתורים הארוכים בדוכני הקוקוס והאסאי הצליחו לקבל את הפינוק הקריר.

 5,000 שחקניות פעילות

זוהי רק ההתחלה מבחינת המצריות, שיפגשו היום צמד מאיטליה (בבית משחק גם צמד קנדי). הענף הולך ומתפתח במדינה, עם למעלה מ־5,000 ספורטאיות פעילות. יו"ר איגוד הכדורעף המצרי, אוביה עלי, הסבירה: "במצרים יש לנו יחס מצוין לנשים. בשבילנו כדורעף חופים הוא ענף מאוד מוכר ומאוד מקובל".

השתיים השיגו את הכרטיס האולימפי אחרי שזכו באליפות אפריקה. הן גנבו את הפוקוס מנבחרות הגברים בכדורעף ובכדוריד, אבל רק מבחינת התקשורת העולמית – כי חלק מראשי המשלחת המצרית הגיעו רגע לפני סיום המשחק, והעיתונאים המצרים לא התקרבו למקום.

ההפסד לא טילטל במיוחד את המצריות. "תמיד תסתכלו על הצד הטוב בחיים", היה השיר שהתנגן בסיום המשחק, והן היו מחויכות, נרגשות מהחשיפה הגדולה שקיבלו. מייוואד, סטודנטית שנה שנייה לפיזיקה, הסבירה בראיון ל"ידיעות אחרונות" את ההחלטה להגיע בלבוש צנוע: "אתה יכול לבוא לראות אותי משחקת בשארם א־שייח' עם ביקיני", הפתיעה. "במצרים יש חופש מחשבתי. מוסלמי, נוצרי או יהודי, אין שום בעיה. החוקים קובעים שצמד צריך לעלות עם אותו הלבוש ואני מכבדת את זה".

ניפגש בסיני?(צילום: אורן אהרוני)

כלומר, היא החליטה לכבד את שותפתה אלגובאשי – המנהיגה מבין השתיים, סטודנטית שנה ראשונה למינהל עסקים. "אנחנו משחקות בענף רק שנה וחצי", היא אומרת לי ומעלה חיוך רחב מתחת לחיג'אב. "אנחנו גאות, כי אם היו לנו את אותם התנאים והאפשרויות לשחק כמו הגרמניות, היינו טובות יותר. אינשאללה שכולם יגיעו לשארם א־שייח' וישחקו נגדנו".

איך מקבלים אתכן במצרים?

"אני מוסלמית דתייה ועדיין משחקת. אולי הסטיגמה על מצרים אחרת בעולם, אבל יש חופש לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה".

רגע לפני שנאדה ודואה נעלמות בחדרי ההלבשה, הן מבטיחות: "עוד תראה הרבה מצריות עם ביקיני מצליחות באולימפיאדה, כבר בטוקיו".