"למה לא לצלם כל הזמן?" - ביקורת על נוהלי הפעלת מצלמות הגוף של השוטרים
הליך ניסיוני של תיעוד פעולת השוטרים במצלמות גוף יצא לדרך והמשטרה אף ביקשה משוב מהציבור. לצד הברכות התריעו הגולשים מהסכנה שבמניפולציות: "אירועים שלא יהיה נוח לצלמם לא יצולמו בתואנות שונות, שוטרים אחרים לא ייכנסו לפריים"
מה ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטה לאפשר לשוטרים שלגופם מוצמדות מצלמות - לשלוט בתיעוד החומר? זו הטענה העיקרית שהפנו גולשים באתר שהעלתה המשטרה, במטרה לקבל משוב על הפיילוט לשילוב מצלמות גוף המוצמדות לשוטרי סיור ותנועה. הפיילוט לשילוב מצלמות המוצמדות לשוטרי סיור ותנועה בפעילות מבצעית יצא לדרך בשבוע שעבר, ומשתתפים בו כ-150 שוטרים מחמש יחידות ברחבי הארץ, למשך שלושה עד ארבעה חודשים.
לצד תגובות המברכות על הפרויקט, עיקר ביקורת הגולשים נגעה לעצמאותו של השוטר בהפעלת המצלמה והפרשנות שלדעת המבקרים יכול לתת השוטר לגבי אופי האירועים - ובהתאם לה - להפעיל את המצלמה או לכבותה.
המשטרה קוראת לכל האזרחים שרוצים להשפיע על הנוהל לחוות דעתם באתר המיוחד.
במצב ברירת המחדל שלה, מצלמת הגוף כבויה. כך היא בכל מקרה מצלמת 30 שניות ומוחקת את התיעוד לאחר מכן. ברגע שהשוטר מפעיל את המצלמה, נשמר התיעוד של 30 השניות שלפני כן, וממשיך תיעוד הרגעים מרגע ההפעלה ואילך.
על פי הנוהל, השוטר יפעיל את המצלמה בכל מפגש עם אזרח, כמו במקרים של עיכוב, מעצר, עריכת חיפוש, הגעה לזירת עבירה וביצוע פעולות חקירה בשטח. אולם לכלל זה כמה סייגים. הראשון שבהם נוגע לתרחיש של צורך בהתערבות בהולה במטרה למנוע פגיעה באדם, ואז "ניתן לצפות שיהיו מקרים שבהם השוטר לא יפעיל את המצלמה באופן מיידי, שכן דחיפות ההתערבות באירוע גוברת על הצורך להפעיל מצלמה".
הנוהל מחייב שוטר לא לתעד זירה של עבירת מין שבה נמצא נפגע העבירה, ולא להפעיל מצלמה בבית חולים, מרפאה, מוסדות חינוך ומוסדות שבהם נמצאים חוסים, למעט בעת התערבות באירוע המתרחש במקום בזמן אמת. מצלמות הגוף לא ישמשו לתיעוד הפגנות, כיוון שהן "מתועדות באמצעים אחרים". בנוהל המלא מצוין עוד כי "והיה והתעוררו נסיבות חריגות המחייבות הפסקת ההקלטה, או מטעמים של הגנה על מקורות, מניעת חשיפה של שיטות ואמצעים או לצורך היוועצות פנימית, יאמר השוטר בקול ברור כי הוא משהה את ההקלטה ואת הנימוק להשהיה".
לצד תגובות המברכות על המיזם וקוראות ליישמו במהירות בקרב כל שוטרי הסיור, באתר שיתוף הציבור קראו גולשים לשנות את הנוהל המאפשר שיקול דעת להפעלה וכיבוי המצלמה.
הגולש אריאל לוין כתב: "שיפור מתבקש לנוהל ההקלטה הוא צילום 24/7, כלומר מרגע שהשוטר יוצא מהתחנה ועד לרגע שהוא חוזר אליה. הדבר יגרום לכל הגורמים להתנהג בצורה מכובדת יותר זה כלפי זה, שכן יהיה ברור לכל המעורבים שכל מילותיהם ופעילויותיהם מתועדות".
גולש אחר התייחס לנוהל ואמר כי "לדעתי זוהי אחיזת עיניים - אירועים שלא יהיה נוח לצלמם לא יצולמו בתואנות שונות, שוטרים אחרים לא ייכנסו לפריים וכן הלאה".
המטרה: מפגש הוגן בין השוטר לאזרח
עבודת המטה על הפיילוט התבצעה בראשות תת-ניצב יוסי בכר על פי תוכנית המיושמת ברחבי העולם. המטרה היא להביא למפגש הוגן בין שוטר לאזרח, לשקיפות ולצמצום אלימות. בתוך התוכנית יופעלו מצלמות גם באירועים של אלימות במשפחה.
השימוש במצלמות גוף נבחן גם בהיבטים משפטיים, אחרי כתיבת נהלים והנחיות והקמת תשתית טכנולוגית לפריקת חומרי התיעוד ואחסונם. המטרה היא לשמור על שרשרת ראייתית ומידור הנגישות והשימוש על פי הצורך. המורכבות של הסוגיה נוגעת בין היתר לבעיות של צנעת הפרט, ובמשטרה החליטו לפתח מנגנון שלא יאפשר לערוך את הסרטים ולפגוע באמינות הראיות.
משטרות בעולם דיווחו כי פרויקט המצלמות הביא לירידה משמעותית במספר אירועי החיכוך בין שוטרים לאזרחים. ההערכה היא שהמצלמה משפיעה משמעותית על שני הצדדים במפגש ביניהם.
כך למשל, מחקר שבחן את השינוי עם הפעלת מצלמות הגוף במשטרת פליימות' באנגליה ב-2006 מצא כי בתקופת הבוחן חלה ירידה של 59 אחוזים במקרים של שימוש בכוח של שוטרים בהשוואה לתקופה מקבילה ללא מצלמות, וכן חלה ירידה של 14.3 אחוזים בתלונות בגין אלימות שוטרים.
מחקר שבחן את הפעלת המצלמות במשטרת ויקטוריה בקנדה ב-2009 מצא כי באירועים שתועדו במצלמה, לא הוגשו תלונות כלל נגד התנהלות שוטרים, אחוז כתבי האישום שהוגשו במהלך המחקר עלה מ-84 אחוזים ל-93 אחוזים ו-91 אחוזים מהאנשים בתקריות שצולמו בחרו להודות באשמה במסגרת הסדר טיעון.
מהמשטרה הדגישו את חשיבות השיתוף של הציבור במהלך: "הנוהל החשוף עומד לעין הציבורית כדי לקבל תגובות מאזרחים, במטרה ללמוד מתובנות הציבור". הם בירכו על תגובות הגולשים: "זאת בדיוק הסיבה שפתחנו את האופציה, כדי לשמוע את דעתו של הציבור ולפעול בשקיפות. כל הערה תגרום לנו להשתפר".
לפנייה לכתב/ת 
