שתף קטע נבחר
 

אבנים מהירח: הממשל האמריקני מכר בטעות דוגמית שנאספה במהלך משימת אפולו 11

שקית המכילה חומר ירחי, ונאספה על ידי ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין במהלך המשימה המאוישת הראשונה לירח, נמכרה במכירה פומבית ממשלתית בעבור 995 דולרים

זה נשמע כמו מחזה טיפוסי של אפרים קישון, אבל זו המציאות הביורוקרטית בארצות-הברית: שקית המכילה דוגמיות אדמת ירח שנאספו במהלך משימת "אפולו 11", המשימה המאוישת הראשונה לנחות על הירח בשנת 1969, נמכרה בטעות במהלך מכירה פומבית ממשלתית לתושבת מדינת אילינוי, ננסי קרלסון, בעבור 995 דולרים.

 

צפו ברגעי הנחיתה על הירח    (צילום: NASA)

צפו ברגעי הנחיתה על הירח    (צילום: NASA)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

את הפריט רכשה קרלסון בשנה שעברה, וכששלחה אותו למרכז החלל ג'ונסון על מנת לאמת כי אכן מדובר בשקית המקורית וכי חומר הירח המצוי בה אותנטי, הבינו בנאס"א את גודל הטעות וביקשו להשיב לקרלסון את כספה ולשמור על הפריט האבוד. כעת, השקית הזו ניצבת במרכזו של דיון משפטי: קרלסון טוענת כי לא רק שרכשה את הפריט באופן חוקי, אלא במכירה פומבית רשמית מטעם שלטונות ארצות-הברית, ובנאס"א מקווים שבית המשפט ישיב את האבידה לארכיון.

 

 

איך התגלגלה חתיכת היסטוריה חשובה כמו זו אל מכירה פומבית פדרלית? הסיפור הזה מתחיל לפני למעלה מעשור. בשנת 2003, ערך מוזיאון החלל של קנזס, ה"קוסמוספרה", בדיקת מלאי שגרתית וגילה עשרות רבות של פריטים שחסרים מהאוסף שלו. החקירה הפדרלית הובילה אל אדם אחד - מקס ארי, המייסד, האוצר הראשי ומנהל המוזיאון. במשך 26 שנותיו במוזיאון, מתברר כי ארי נהג לגנוב פריטים שונים מהאוספים המוצגים בו, חלקם היו בהשאלה מנאס"א, ולמכור אותם בעבור רווח פרטי.

אוסף אבנים מהירח. באז אולדרין במשימת אפולו 11 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
אוסף אבנים מהירח. באז אולדרין במשימת אפולו 11(צילום: רויטרס)

 

בין הפריטים שמכר - לוח בקרה מקורי ממטוס "אייר פורס 1" - המטוס הנשיאותי הרשמי של ארצות-הברית, חולצת אסטרונאוט שנלבשה בחלל, שסתום מים מקורי מה"אפולו 12" וקלטת מקורית המתעדת את הנחיתה של "אפולו 15". בסך הכל, הוערך כי ארי הרוויח סכום של כ-180 אלף דולרים ממכירת הפריטים. אם לא די בכך, נטען כי ארי נהג לדווח דיווחים כוזבים לחברות הביטוח על הפריטים החסרים, ובכך ייצר לעצמו הכנסה נוספת, בבחינת "הרצחת וגם ירשת".

 

אחד הפרטים שמכר, היה שקית עם חומר מהירח, שנאספה במהלך משימת אפולו 11 ונמכרה בסכום של למעלה מ-24 אלף דולר. החוקרים הצליחו להשיב את האבידה, לצד פריטים נוספים שמכר, ובמשך כמעט עשר שנים - כל הפריטים שהוחרמו במהלך חקירתו של ארי נותרו במחסנים הפדרליים. הנוהל המשטרתי במקרים רבים הוא להציע את הפריטים למכירה פומבית לציבור - וכך רכשה קרלסון את השקית. מתברר אגב, שמכירות פומביות שכוללות חפצי אספנות שקשורים לחקר החלל ולנאס"א, הן אירועים שבשגרה בארצות-הברית.

 

בשנת 2006 הואשם ארי בבית משפט ב-12 סעיפים שונים של הונאה וגניבה ממשלתית, ונידון לשלוש שנות מאסר בפועל, אותן החל לרצות בשנת 2008. לאורך כל הדרך, טען כי הוא חף מפשע, וכי הפריטים שמכר היו בבעלותו הפרטית ולא בבעלות המוזיאון או נאס"א. לאחר שחרורו מהכלא ובחמש השנים האחרונות, חזר לעבוד כמנהל מוזיאון חלל, הפעם באוקלהומה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: NASA
995 דולרים בעבור אדמת ירח
צילום: NASA
מומלצים