ושחמינאי יעצור אותן: איראניות באצטדיוני ריו
באיראן אסור לנשים להיכנס למשחקי גברים באצטדיוני ספורט - לא כדורגל, לא כדורסל, לא כדורעף. במרחק חצי עולם משם, באולימפיאדה בברזיל, זכתה איראנית אחת לרגע נדיר: היא נכנסה לאולם, עודדה את שחקני איראן בכדורעף - והתענגה על כל נפנוף בדגל
סג'דה נורוזי קפצה על רגליה, שתי זרועותיה נמתחו גבוה באוויר והיא קרנה בעודה מנופפת בדגל איראני קטן מצד לצד. שוב ושוב.
היא נופפה בדגל בכל הזדמנות שהייתה לה. היא נופפה עבור כל אישה אי שם בבית, באיראן, שלא יכלה לשבת שם לצדה באולם מרקנזיניו בריו דה ז'ניירו כדי לעודד את נבחרת הגברים של איראן בכדורעף במשחק הראשון שלה באולימפיאדה. הייתה זו הפעם הראשונה של סג'דה באצטדיון ספורט משום שבאיראן לנשים אסור לנכוח באירועי ספורט של גברים.
נורוזי, בת 27, עטתה צעיף כחול יפה ומקושט בפרחים בוורוד, בצהוב, בכתום ובטורקיז, והתעקשה שהיא מייצגת את כל האיראניות האחרות הנלחמות כדי שיום אחד יוכלו להריע לנבחרת שלהן מהיציעים ולא דרך הטלוויזיה. "אנחנו רוצות ללכת לאצטדיון כי הממשלה שלנו אינה מרשה לנו לעשות את זה. אני רוצה להריע לנבחרת שלי", אמרה נורוזי, יושבת לצד בעלה סעיד ג'בדניאן בכיסאות התחתונים מול ספסלי נבחרות איראן וארגנטינה. הרגע הזה הדהים אותה - היה זה רגע שלפני שנה היא לא יכלה אפילו לדמיין.
היא ובעלה נמצאים בברזיל כבר ארבעה חודשים וגרים בקופקבאנה. נורוזי אומרת שהאפשרות שניתנה לה לנכוח באולם היא הזדמנות גדולה וחשובה מאוד להפגין מרחוק את תמיכתה בנשים האיראניות שכל מה שהן רוצות הוא להשתתף באולימפיאדת ריו. "כל אישה רוצה לראות את המשחקים", אמרה.
צעירה איראנית בת 32 הפועלת במסגרת ארגון שנקרא "אצטדיונים פתוחים" למען מתן גישה לנשים לאצטדיונים באיראן, סיפרה לסוכנות הידיעות AP: "הלוואי הלוואי שהייתי יכולה לצפות במשחק באצטדיון. כבר הרבה זמן לא צפיתי במשחק חי". ממרחק חצי עולם צפתה הצעירה הזו, שסירבה להזדהות בשמה, במשחק בעודה אוכלת ארוחת בוקר מוקדמת מאוד עם אמה ושתי אחיותיה. בלילה שלפני כן הן ישנו רק ארבע שעות. תוך כדי שתיית תה ואכילת גבינה עם לחם אפוי טרי, חמאה וריבה הן צפו במסך. המשחק בריו ביום ראשון השבוע החל מעט אחרי שש בבוקר לפי שעון טהרן.
זה שנים ארוכות שעל נשים נאסר לצפות במשחקי כדורגל בתוך האצטדיון באיראן, וב-2012 הורחב האיסור הזה גם למשחקי כדורעף. מזכירת המדינה האמריקנית לשעבר קונדוליסה רייס אמרה בשנה שעברה כי האיסור הזה מגוחך וכי מדינות החברות בגופים בינלאומיים צריכות לכבד את זכויות האישה.
באיראן עצמה המאבק הנשי למען כניסה לאצטדיונים, גם אם שקט יחסית, נמשך. בחודש שעבר נערך בטהרן טורניר "הליגה העולמית" במתחם הספורט אזדי, וכמה נשים איראניות ניסו ללא הצלחה לרכוש כרטיסים. הפדרציה הבינלאומית לכדורעף שמושבה בשווייץ פרסמה אז הודעה שלפיה הפדרציה האיראנית טענה כי כל הכרטיסים למשחקי היום הראשון אזלו בתוך חמש דקות וכי 466 מ-5,000 הכרטיסים
שהוצאו למכירה היו לאזור שהוקצה לנשים. בשידור חי נראו נשים ביציעים, אבל נראה כי מדובר באזור שקיבולתו קטנה יותר מ-466 בני אדם, ולא ברור אם הנשים שנכחו שם היו אזרחיות פשוטות או אורחות מוזמנות ואח"מיות.
אבל הנשים באיראן שומרות על תקווה. בינתיים אלה שאינן יכולות להרשות לעצמן טיסה לברזיל כדי להיכנס לאצטדיון ממש, נמצאות שם ברוחן. "בפרסית אנחנו אומרים – 'הנפש שלי עפה' כשאני ראה את האצטדיון בתמונה", מספרת אותה פעילה אנונימית מארגון "אצטדיונים פתוחים".
לפנייה לכתב/ת 
