הגבול הדק בין שנאה לאהבה
תשעה באב הוא הביטוי הישיר והמיידי ביותר לקשר הברור בין שנאת חינם בעם ישראל לבין חורבן. אבל הוא לא היחיד. כל עוד השנאה עומדת בעינה, ימשיכו לפקוד אותנו חורבנות. ערב תשעה באב מאפשר לעצור לרגע את שטף החיים ולהתכנס לחשבון נפש משותף. באמצעות ספרי הקבלה וההדרכה שמספקים המורים הרוחניים שלנו – המקובלים, נוכל ללמוד לאהוב מחדש
בשיתוף קבלה לעם
"חמישה דברים אירעו בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, חרב הבית בראשונה ובשנייה, נלכדה בֵּיתר ונחרשה העיר. משנכנס אב ממעטים בשמחה" (תלמוד בבלי, מסכת תענית).
ערב תשעה באב, החָל במוצאי השבת הקרובה, חותם את שלושת השבועות של "ימי בין המְצרים". בעבור רבים הוא מציין את חורבן בית המקדש השני, אבל עיון קצר בספרי ההיסטוריה חושף אמת מטלטלת שבה לא המקדש וחורבנו הם העיקר, אלא שנאת החינם הבלתי נתפסת שאחזה ביהודי ירושלים. שנאה עמוקה עד כדי כך שהיא מהווה את השורש לכל החורבנות והסבל של עם ישראל לאורך ההיסטוריה.
לא רק חורבנם של בית המקדש הראשון והשני התחוללו בתשעה באב, אסונות רבים פקדו את העם היהודי בתאריך זה: לוחות הברית נשברו, ירושלים נכבשה והוחרבה בידי הרומאים, בר-כוכבא ורבבות תומכיו נספו בעיר. בתקופות מאוחרות יותר – יהודי אנגליה גורשו בשנת 1290, יהודי צרפת בשנת 1306, בשנת 1492 גורשו היהודים מספרד, ובתקופת השואה נערך גירוש המוני אל מחנות ההשמדה.
מה מקורה של שנאת החינם?
שנאת החינם היא חלק טבעי מהתפתחות המין האנושי. לפי חכמת הקבלה, "יצר לב האדם רע מנעוריו", והכוח האגואיסטי השלילי גדל בהתמדה ומפריד בינינו. כדי למנוע את מצבי החורבן הבאים ולבנות רקמה של אהבת אחים, עלינו להוסיף לתהליך כוח חיובי שיאזן את כוח האגו השלילי. הכוח החיובי הזה הוא כוח החיבור. כוח שקיים בטבע אף אם נסתר. אלא שבשונה מכוח האגו שמתפתח בדרך טבעית, הכוח החיובי נוצר באופן יזום. ברגע שנתחיל לעשות מאמצים כדי לגשר על הפערים ולהתקרב זה אל זה, לחזק את הקשרים בינינו תוך התעלות מעל המחלוקות ולא על ידי טשטושן, נעורר את הכוח החיובי החבוי בטבע.
כל עוד אנחנו מזניחים את הטיפול באגואיזם, הוא רק הולך ומתגבר עד שהוא פורץ כדחייה הדדית ושנאה עזה שממיטות עלינו הרס נוסף, כדי שנתעורר ונחזור אל התלם. כך קרה לבני ישראל לאחר יציאת מצרים. האגו גבר אז לממדים חדשים, וסחף אותם לשנאת חינם, לסכסוכים פנימיים חסרי תועלת ולהתחשבנות אינסופית. תחת מתקפת הרהורי השנאה – מלשון "הר סיני" – נדרשו ישראל להתאחד כאיש אחד בלב אחד. התנאי שהוצב בפניהם למרגלות ההר היה ברור: התאחדו, או שכאן יהיה מקום קבורתכם. המתח הרב בין הדחייה ההדדית לבין הצורך בערבות הדדית, הוליד בהם צורך ממשי בשיטה נכונה לחיבור.
את הדרישה לחיבור מצד העם ספג משה רבנו, מנהיג העם. הוא עלה אל ראש ההר וקיבל את התורה – האמצעי לעורר את כוח החיבור בין בני האדם. אלא שעם ישראל במקום להיערך לקראת המעמד הנשגב של קבלת התורה, בחר בפילוג ובשנאה.
"בעוד משה רבנו היה עמם במחיצתם, היה הוא מאחד ומחבר אותם, ובעוד כנסת ישראל למטה, כאיש אחד בלב אחד, הם עצמם כחומה בצורה בפני כוחות חיצוניים, ואין יכולים להתגנב לתוך כללות ישראל, אלא רק כשנמצא סדק בחומת ישראל" ("שם משמואל").
בני ישראל ניצלו את הסדק הקטן ביחסים ביניהם, והעדיפו לבנות את "עגל הזהב" – סמל הסגידה לאגואיזם, המעצים את ההישגיות ואת התחרות הדורסנית על חשבון הזולת. כאשר ירד משה חזרה אל העם, הוא גילה לתדהמתו עד כמה העם התרחק והחטיא את המטרה אשר לשמה נועד, וכביטוי להרגשתו שבר את "לוחות הברית" – את ערכי האחדות והערבות ההדדית.
"לאחר מעשה העגל, איבדו ישראל את מעלת החיבור ונזקקו לחיבור חדש" ("שם משמואל"). אך רק כאשר הסכימו ישראל לכרות ברית ולקבל על עצמם את האחדות כערך עליון, נעשו ראויים לקבלת התורה.
"עיקר קיום התורה הוא על ידי האחדות, ועל כן בשעת קבלת התורה בוודאי נעשו מיד ערבים זה לזה" ("ליקוטי הלכות"). בזכות זה לוחות הברית השניים לא נשברו. עם שיטת החיבור שבידינו המשכנו ביתר חיבור ואהבה עד לכיבוש הארץ ולבניית שני בתי המקדש. "על ידי בית המקדש היינו לעם אחד, וכאשר היה חילוק בינינו, נחרב המקום של אחדות ישראל, ולפיכך על ידי שנאת חינם נחרבו העיר והמקדש" (המהר"ל מפראג).
החורבן מעולם לא פסק
תפקידו של תשעה באב כתזכורת להעדפה המוטעית שלנו להתפתח בנתיב הצר והאגואיסטי על פני אהבת הזולת רק הולך ומתחזק. כל עוד האגואיזם ממשיך לגדול ולתפוח, הוא מצמיח שנאת חינם ומחריב את מערכות היחסים בינינו. לכן "נצטווינו בכל דור ודור לחזק בינינו את האחדות" ("ספר התודעה").
בעולם הסובל ממשברים בכל תחומי החיים ומחוסר ודאות מוחלט בנוגע לעתיד, עד כדי חשש להתפרצות מלחמת עולם שלישית, מוטל עלינו להמשיך מהנקודה שבה הפסקנו. עגל הזהב העכשווי גלוי לעיני כול, והאכזבה שהוא מביא עמו מוליכה אל פי התהום. "כל הצרות – תכליתן לסובב לאדם סיבות נפשיות, שיצטער על חורבן בית המקדש הרוחני שבלב, והיא היא דרך הגאולה" ("מכתב מאליהו"). למרות ההצלחות הרגעיות שליוו אותנו לאורך אלפיים שנות גלות, אנחנו עדיין ניצבים אל מול "הר של שנאה", ונדרשים להכריע ולבחור בטוב.
לכן דווקא בימינו מתגלה המעולה שבתרופות, שיטת החיבור – חכמת הקבלה. היא מסבירה את הסיבה לטבע האגואיסטי שלנו ולחוסר האונים ששולט בנו, וכמו כן מאפשרת לנו לעורר את הכוח החיובי שטמון בקשר הנכון בינינו, ובכך ביכולתה למנוע מאיתנו את הצרות שאורבות לנו מעבר לפינה. "עומק הרע הוא עומק הטוב, עומק השנאה הוא עומק האהבה. ואם נחרבנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות על ידי אהבת חינם" ("אורות הקודש").
לקריאת הכתבה בשפה הרוסית
מה עוד כתבו המקובלים על תשעה באב?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן עומד בראש תנועת "קבלה לעם " העולמית, ומדי יום מעניק שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66 ובאתר האינטרנט. התנועה מזמינה את כולם לבוא וללמוד את חכמת החיבור המבוססת על כלל היסוד של העם שלנו, "ואהבת לרעך כמוך". לפרטים על מעגלי שיח חווייתיים ברחבי הארץ ועל מסלולי הלימוד התקשרו לטלפון 1-700-509-209
לפנייה לכתב/ת 
