האלכימאים / שיא השיאים
איפה עוד בעולם מדליית ארד בג'ודו הייתה מוציאה מדינה שלמה מדעתה? בטח לא סלובניה (רבע תושבים מאיתנו). אצלם טינה טרסטניאק זכתה בסך הכל בזהב, אצלנו קריזה מהברונזה
"לזכות בארד זה מאוד נעים, אבל ציפיתי למדליית כסף או זהב. קצת התאכזבתי". כך אמרה רק לפני שבוע רינה סבוסטיאנוב מישראל, שחזרה מאולימפיאדת הכימיה בגיאורגיה. 264 מתחרים מ־66 מדינות היו שם, וגם רון סולן שלנו זכה במדליית כסף. שלנו? את מי הוא בכלל מעניין? לנו אין כימיה עם חשיבה ומדעים, אבל בספורט הופכים כל ארד למכרה זהב. אלכימאים.
איפה עוד בעולם מדליית ארד בג'ודו הייתה מוציאה מדינה שלמה מדעתה? בטח לא סלובניה (רבע תושבים מאיתנו). אצלם טינה טרסטניאק זכתה בסך הכל בזהב, אצלנו קריזה מהברונזה. "נהיה כאן עד הבוקר עם המשך החגיגות", אמר מגיש תוכנית הלילה בטלוויזיה. כן, ביום העצמאות מעבירים את השעות הקטנות בסרטי בורקס, אבל איפה ה' באייר תש"ח, לעומת ה' באב תשע"ו. חוץ מזיקוקי דינור ופטישי פלסטיק ברחובות היה כאן הכל.
בגלל שלא נעים, וירדן ג'רבי באמת ספורטאית נפלאה, יש עוד עניין שאיש לא מזכיר: בג'ודו, סטטיסטית, יותר קל להגיע לפודיום. שבעה משקלים עם 4 מדליות בכל אחד. באתלטיקה ובשחייה אין בית ניחומים ושתי מדליות ארד. גם לא באולימפיאדת הכימיה.
את שיא השיאים, של החוצפה, שבר יו"ר איגוד הג'ודו. בימים הראשונים, כשהיו נפילות בשרשרת, משה פונטי עשה קולות של מזרן. שלשום, אחרי המדליה, הוא כבר רץ לתקשורת, דיבר בעיקר על עצמו והרבה פחות על ג'רבי. בין לבין הכניס גם לאליס שלזינגר, שעזבה את הארץ בגללו. מי יודע, אילו הייתה נשארת ומאתגרת את ג'רבי עוד יותר, אולי הייתה לנו מדליית זהב?
לראיון הטלוויזיוני התייצב יו"ר האיגוד במכנסיים קצרים ללא גרביים. "אני נראה כמו אחד מהשוק", העיד על עצמו. הוא נשמע עוד הרבה פחות טוב, אבל למה להעליב את הבסטיונרים?
הכי נרגשת הייתה שרת הרעש והצלצולים. "אמרתי ליעל ארד שבסוף אני אתחיל לשחק ג'ודו", סיפרה השרה אחרי שהצטלמה עם ג'רבי. רעיון מצוין. אולי ככה היא תפסיק לשחק בממשלה.
עד מתי יימשך הפסטיבל? קשה לדעת, אבל אחרי חגיגות הארד, בהחלט מסקרן לראות איך תגיב המדינה במקרה של כסף או זהב. היכן יוצבו למשל פסלי המתעמלות האמנותיות, והאם דיוקן השיש של אירה ויגדורצ'יק יהיה מספיק רחוק?
לפנייה לכתב/ת 
