משה פונטי: "שחטו אותי, עכשיו רואים שצדקתי"
יו"ר איגוד הג'ודו רואה במדליית הארד של ירדן ג'רבי גם ניצחון אישי שלו: "לא היה לי ספק מהרגע הראשון שההחלטה ללכת על ירדן הייתה נכונה. מה אליס שלזינגר עשתה בתחרויות החשובות? לא הימרתי על אף אחת מהן, הלכתי עם מי שאני מאמין בה"
מאז אותו רגע שבו ירדן ג'רבי נשכבה שלשום על המזרן והניפה ידיים לשמיים, אי-אפשר למחוק את החיוך מפניו של יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי. עבורו מדובר גם בניצחון אישי שלו. "לא היה לי ספק מהרגע הראשון שההחלטה שלקחתי הייתה נכונה. היה לי ברור מראש שירדן תתמודד על מדליה באולימפיאדה", הוא מפרגן לעצמו על התעקשותו להעדיף את הג'ודאית, שבה האמין לאורך כל הדרך, על חשבונה של אליס שלזינגר.
"מה שלזינגר עשתה בתחרויות החשובות? אין ניסים בספורט. מי שלא הצליחה בשתי אולימפיאדות, הסיכוי שלה להצליח בשלישית קלוש", סוגר פונטי חשבון עם מי שעברה לייצג את בריטניה בעקבות המאבק עם האיגוד, מה שגרר מאז לא מעט ביקורות כלפיו. "עובדה שלא טעיתי. עכשיו כל המדינה מבינה למה קיבלתי את ההחלטה הזו. אני איש של ג'ודו. לא קיבלתי החלטה פוליטית, אלא כזו שגרמה עכשיו לכל המדינה להיות גאה. אני ידעתי את זה בתוכי. שחטו אותי בכל מקום, אבל הנה, עכשיו כולם רואים שצדקתי".
"לא ישנתי בלילות האחרונים"
פונטי מספר שהימים האחרונים בברזיל היו קשים במיוחד עבורו: "היה עליי לחץ ענק. לא ישנתי בלילות. ידעתי שמדינה שלמה מעמידה אותי במבחן אם ההחלטה שלי ללכת על ג'רבי הייתה נכונה". הוא טוען כי רצה את שתי הנציגות הבכירות יחד בנבחרת: "המטרה הייתה שירדן תתחרה במשקל של 63 ק"ג ואליס תעבור ל-
70 ק"ג. מאוד רציתי ששתיהן יישארו. לא הימרתי על אף אחת, פשוט האמנתי באנשים שאני הולך איתם עד הסוף".
זה לא היה הימור?
"איך הימור? ג'רבי לקחה אליפות עולם וסיימה שנייה באליפות אירופה לפני אולימפיאדת לונדון. היא ניצחה את היריבות הבכירות בעולם. אבל עזוב, החליטו לעשות לי רצח אופי על החלטה שאני יודע שהיא נכונה. עכשיו כל המדינה מבינה מה עשיתי".
ובכל זאת ספגת ביקורות רבות.
"בשתי אולימפיאדות ניצחה שלזינגר בקרב אחד והפסידה בארבעה. היה לי ברור שהסיכוי שלה לזכות במדליה אולימפית קלוש מאוד. לא אמרתי דברים באוויר, פשוט הסתמכתי על סטטיסטיקה".
אז אולי הדרך לא הייתה נכונה? כמו למשל, הבקשה לאשפוז בכפייה.
"מאחורי שלזינגר עמדה מערכת משומנת. עברתי ארבע שנים של סבל. של המשפחה שלי. של הבנות שלי. אז בוא נשים את הקלפים על השולחן. העבירו אליי שאני אהיה אחראי למה שיקרה לה. אמרתי לעצמי 'קיבינימט, אקח אחריות על עצמי?' היועץ המשפטי של האיגוד קיבל החלטה להוציא את המכתב עם הדרישה (לאשפוז – נ.צ). אמרו שזה יהיה על המצפון שלי".
במהלך יום הקרבות, לא חששת שאליס תעלה וירדן תודח?
"הייתי בטוח בירדן. עובדה שאליס לא עברה את ההולנדית. אני התרכזתי רק בהצלחה של ירדן ואחריה ירדה לי אבן במשקל טון מהלב. אני לא מרגיש עכשיו ווינר, אני כל החיים שלי ווינר. הייתי ווינר עם אורן סמדג'ה. לקחו אותי לבית משפט ספורטאים אחרים שטענו שאני מטפח את אורן על חשבונם. עשיתי את זה כי ראיתי מה הוא עושה לעומת האחרים. לא הגעתי מהרחוב. אני יודע מה עשיתי עם אורן בברצלונה, לא ידעו בכלל מי זה, והבאנו מדליה אולימפית. למה לקחתי את אריק זאבי בגיל 15 לנבחרת הבוגרת? תמיד לקחתי ווינרים. אני מרגיש שרצו שאכשל כדי שיגידו שלא לקחתי את ההחלטה הנכונה".
עד כדי כך?
"עובדה שבתקשורת ראינו בעיקר את אליס. אחרי כל תחרות שהיא ניצחה את ירדן, פימפמו אותה בתקשורת והיא לא הפסיקה להתראיין עם הקוקיות והמסכנות שלה. זה לא ווינרי, זה לוזרי, ואני חושב שיש לאליס יכולות וכוחות".
אתה יכול להבין את אלה שרצו ששלזינגר תסיים לפני ג'רבי?
"יכול להבין, כי הם לא מכירים את הצד השני של התמונה. אחרת, כולם היו אוהדים של ירדן. הייתי קורבן, אבל מעולם לא נשברתי. הלכתי מהרגע הראשון עם ההחלטה שלי. אנשים שהיו צריכים לתמוך בי לא עמדו לצידי. ספורטאי לא יכול להתאמן לבד במועדון, הוא חייב להתאמן בנבחרת. אין יותר מאמנים אישיים, לא פאבל מוסין או מישהו אחר. החלטתי לרכז את כל הספורטאיות בנבחרת ולהביא אותן למצוינות. שכל אחת תאכל את השנייה על המזרן".
איך עברו עליך היומיים עם הכישלונות, לפני פסטיבל ג'רבי?
"היו מאוד קשים. לא האמנתי שגולן פולק יפסיד, מה זה הלחץ הזה מול היריב הזמבי? הוא עשה תרגיל שבחיים לא עשה. גילי כהן היתה חייבת להחזיק עוד 40 שניות לרבע הגמר. את שירה ראשוני אני לא מאשים".
לאן הולך הג'ודו הישראלי?
"טוקיו 2020, שם אני רוצה עשרה נציגים".
מה הציפיות מאורי ששון?
"שיגיע לרבע הגמר ואז מאמין שתהיה עוד מדליה".
שלזינגר בחרה לא להגיב לדברים.
לפנייה לכתב/ת 
