רונה קינן: "כשנטייה פוליטית הופכת לבגידה, שתיקה היא הדבר המוסרי לעשות"
באלבום האוסף החדש שלה, מסכמת רונה קינן שני עשורים של יצירה מגוונת ומלאת שיתופי פעולה. כשאינה על הבמה, היא מעדיפה להשקיף מהצד על מי שיוצרים את הכותרות. "משסים אותנו זה בזה כמו רוטווילרים כדי להרוויח הון פוליטי, אני מותשת מהצורך להתגונן", היא מסבירה באולפן ynet, ויודעת שגם בלי פרובוקציות - הדרך עוד ארוכה
19 שנים עברו מאז פרצה רונה קינן לתודעה, באלבום "אתה חברה שלי" של ערן צור ואלי אברמוב ז"ל. כעת, אחרי שני עשורים של עשייה וארבעה אלבומי סולו, היא מוציאה אלבום אוסף ראשון - לכבודו הגיעה לאולפן ynet, וביצעה את השיר החדש שהיא מצרפת לאוסף, "המחט והחוט" ואת שירה המוכר "הפעם האחרונה".
עוד הופעות וראיונות באולפן המוזיקה של ynet:
לידר: "קריירה לא נבנית על קליפ פרובוקטיבי"
"קוראים לי פופפה": אגם בוחבוט מקפיצה את האולפן כמו בריו
"עכשיו הכי סבבה": אטרף מתאחדים ומקפיצים את האולפן
"זה סיכום ביניים, החלטנו שזה זמן לעשות מן סימניה בזמן", היא מסבירה, "אני בעצם מופיעה מאז 97', כמעט 20 שנה, יש המון שיתופי פעולה על הדרך ושירים מכל מיני פרויקטים שלווא דווקא נכנסו לאלבום, ויש תחושה בקרב הקהל שלי יש אנשים שהיו מאד צעירים כשהאלבום הראשון יצא לדוגמא, אז היה איזשהו היגיון בניסיון להציף שוב את החומר הזה".
גם מאזיניה האדוקים ביותר של קינן יודו כי ביצירתה יש אלמנט של כובד ועומק, שכמעט נעדר מהמוזיקה הפופולרית היום. "אני פשוט חושבת שפרובוקציות זה דבר שתמיד מקבל יותר תשומת לב, מתוקף ההגדרה", היא אומרת, "אני חושבת שמה שעושה יותר רעש שומעים אותו יותר".
פרובוקציה אחת שקינן לא תשכח לעולם ארעה לפני כמה שנים, כשעלתה לכותרות בטענה שעמדה דום לזכר שאהיד - דבר שלטענתה לא היה ולא נברא. "זה (היה) בלתי נסבל, אני לא מאחלת את זה לאף אחד", היא אומרת בגילוי לב. "זה דבר נורא. מילא להיות מותקף על משהו שאתה עומד מאחוריו, אבל להיות מותקף על שקר מוחלט? זה מפחיד. גם איימו על חי, הסתובבתי עם מאבטח, ביטלתי הופעה. דווקא כשהדבר הזה קרה אני חייבת להגיד שהראשונים שעמדו לצידי היו קולגות ותלמידים מתנחלים מ'מזמור', בית ספר דתי למוזיקה בו אני מלמדת. זה נורא ריגש אותי.
"אני מרגישה שמאז הדבר הזה, אנחנו חיים באיזו תקופה שמלמעלה משסים אותנו זה בזו כמו רוטווילרים כדי להרוויח הון פוליטי", היא ממשיכה, ומתייחסת לשיח החברתי-פוליטי גם בהווה. "המפה לא מתחלקת מזמן לימין ושמאל, אלא לשפויים ולא שפויים, לאנשים שמסוגלים לנהל דיאלוג ואנשים שלא מסוגלים להכיל דעה שהיא שונה משלהם".
"אין אפשרות יותר להכיל מורכבות ואני מותשת מהצורך להתגונן", היא מודה בתגובה לשאלה מדוע לדעתה אמנים רבים חווים סתימת פיות או בוחרים שלא לבטא את עמדותיהם שאינן מוזיקליות,
"התחושה היא שאתה חשוף ומישהו יכול פשוט לתת לך אגרופים בבטן. יש אנשים שיש להם עור עבה ויכולים לעמוד בזה, אבל רוב האנשים שאני מכירה - ואני ביניהם - לא עשויים מהחומר הזה. יש אנשים שפורחים בתוך קרב מהסוג הזה ואני נורא מבינה גם את מי שלא רוצה להיכנס לדבר הזה. זו מלכודת. כל שקר יכול להפוך לאמת ונטייה פוליטית הופכת לבגידה. בתוך דבר כזה אני חושבת ששתיקה היא הדבר המוסרי לעשות".
עוד דיברה קינן באולפן על שיתופי הפעולה שלה לאורך השנים, על הרצינות התהומית שמשויכת לא אחת לשיריה ועל הפרויקט הבא - אלבום קצבי ומלא גרוב באנגלית, עליו עבדה עם יזהר אשדות ותמיר מוסקט.
רונה קינן תשיק את אלבום האוסף החדש שלה ב-13 בספטמבר במועדון הבארבי תל אביב, שם תארח את יזהר אשדות, אלון אדר ואסף תלמודי.
צלמים: חגי דקל ואבי חי | בימוי: אלעד רובינשטיין | סאונד: אלמוג יוסף | ניתוב: אור כהן | הפקה: הדר ספורמס וערן רחמני | איפור: חן שפירא לוי | ניהול טכני: עידן ארבל ואופיר גונן | עריכת ווידאו: שחר ברקת
