שביתה בבתי החולים, ניתוחים בוטלו: "אני חושש לחיי"
פנחס ישי אמור היה לעבור ניתוח לב, אך הוא נדחה בגלל שביתת הרופאים. "אני יכול לקבל התקף לב בכל רגע כי העורק הראשי שלי סתום". רופא ברמב"ם: "מקומם שיש כזאת אטימות במשרד האוצר. מנצלים את המצפון שלנו, בונים על כך שאני כרופא ירחם על החולה"
"לא מספיק שכל השנה הורגים אותך במסים ובלגן, גם כשאתה בבית החולים הורגים אותך. לא ייתכן כזה דבר". פנחס ישי (61) ממושב בת שלמה היה אמור לעבור היום (ה') ניתוח, בעקבות היצרות קשה מאוד של העורק השמאלי בלבו. כמו רבים אחרים, שביתת הרופאים מנעה זאת ממנו.
בני משפחתו של ישי, אשתו וילדיו, הגיעו כבר בשעת בוקר מוקדמת לקריה הרפואית רמב"ם בחיפה, שם אמור היה לעבור את הניתוח, אך אז התבשרו על השביתה. "אני סובל מהיצרות קשה בעורק הראשי של הלב", אמר ישי, "אחרי צנתור שעשיתי אמרו לי שאני צריך לעבור ניתוח דחוף ואני מאושפז ברמב"ם כבר שישה ימים. בהתחלה אמרו לי שהניתוח יהיה ביום שני, ואז דחו אותו בגלל לחץ בניתוחים ליום רביעי, ושוב דחו להיום. כשהמועד שלי סוף סוף הגיע אמרו לי שהניתוח נדחה למחר".
ישי מספר על המתח הנפשי מאז שנקבע הניתוח: "אני בצום וממש מרגיש עוגמת נפש. המשפחה שלי באה, ובסוף אני שולח אותם הביתה כי הכול נדחה. זה דבר ממש לא יאה ולא נאה. אני במתח נפשי גדול כבר שבוע ובכל יום אומרים לי - מחר. אני יכול לקבל התקף לב בכל רגע כי העורק הראשי שלי סתום. אני מאוד חושש לחיי, אני יכול ללכת מטר-שניים ולקרוס. אני חייב להיות מנותח היום".
לישי אין טענות לבית חולים רמב"ם, שם לדבריו ניסו לעזור לו. "יש לי ביטוח רפואי פרטי, אני משלם הרבה כסף על הדבר הזה, אבל אני לא מנצל אותו. באתי לרמב"ם שהוא בית חולים ממשלתי, העדפתי אותו בגלל הרופאים המצוינים. אני משלם מסים, שומר חוק, ממלא את כל חובותיי ואין סיבה שכאזרח במדינת ישראל לא ישרתו אותי כמו שצריך. ברמב"ם באו לקראתי וניסו להילחם שאעבור את הניתוח, אבל סגרו להם את כל הדלתות. גרמו לי עוגמת נפש גדולה".
ד"ר עובד כהן, מנהל המחלקה לניתוחי לב ברמב"ם: "ישי מחכה כבר חמישה ימים לניתוח. בגלל כל מיני תרופות שהוא קיבל, לא ניתן היה לנתח אותו לפני היום. אבל בגלל השביתה ניאלץ לדחות את הניתוח למחר, לצערי הרב. לא נוכל לבצע אותו בגלל השביתה".
סורוקה: השתדלנו לבוא לקראת החולים
בסורוקה ממתין מ' לניתוח בטן לא דחוף. "כשהודיעו לי על ביטול הניתוח, הדבר היחיד ששאלתי הוא אם אצטרך לחכות עכשיו חצי שנה. הרופא אמר שיעשו הכול כדי שלא אצטרך לחכות תקופה כל כך ארוכה". מטופל אחר שממתין אף הוא לניתוח בטן, סיפר: "בביטוחים המשלימים העלו את המחירים של ההשתתפות העצמית. עכשיו כדי לעבור את הניתוח במערכת הפרטית אני צריך לשלם אלפי שקלים. בסכומים האלה אני לא אוכל לעמוד".
"אנשים כעסו שהתור שלהם התבטל", אמר יו"ר ועד הרופאים בסורוקה ד"ר ישראל אייליג. "בית החולים היה ריק. בחדרי הניתוח, למרות שהקפדנו שלא ייכנסו ניתוחים דחופים, היו ניתוחים רבים שלא ביטלנו. עבדנו לא מעט. השתדלנו לבוא לקראת החולים".
ניתוח לאחר תאונת דרכים נדחה למועד לא ידוע
מוטי מזרחי (38) מקריית מוצקין, חשמלאי במקצועו, נפצע לפני יומיים בתאונת דרכים קשה בקריות. נהג מכונית פגע במזרחי, שרכב על אופנוע. הוא נחבט בעמוד תאורה וצנח על המדרכה. בבית החולים רמב"ם הוגדר מצבו בינוני, והוא סובל מריסוק באגן הירכיים וריסוק ביד שמאל.
"הייתי צריך לעבור הבוקר ניתוח באגן", סיפר ממיטת חוליו. "אני בצום מהלילה כהכנה לניתוח אבל בבוקר הודיעו שהניתוח לא יתקיים בגלל שביתת הרופאים. למרות ההודעה הזאת, אני עדיין בצום, בתקווה שאולי יוחלט בכל זאת לנתח אותי".
הוא הגיב בכעס: "התרעמתי. זו בושה וחרפה שבמדינת ישראל מתנהגים כך אל חולים. הרופאים אומרים שהם נלחמים על עתיד הרפואה בישראל, אבל הם עושים זאת על גב החולים. אני מוגדר עוד פצוע בינוני, מה יהיה על חולים שנמצאים במצב קשה ממני? זה ביזיון".
במחלקה לניתוחי לב ברמב"ם מאושפזת גם נעה חסין (55) מחיפה שנפצעה לפני 10 שבועות באורח קשה מאוד בתאונת דרכים בחיפה. למרות שהיא סובלת משברים בכל חלקי גופה ואמורה לשהות במחלקה האורטופדית, היא מאושפזת במחלקה לניתוחי לב בגלל מחסור במקום.
"כאזרחית המדינה אני מאוכזבת מאוד ממערכת הבריאות", אמרה, וסיפרה כיצד הצפיפות במחלקות משפיעה קשות על מצב החולים. "עברתי כבר שבעה ניתוחים, והיום הייתי צריכה לעבור ניתוח נוסף. כל ניתוח זה לחץ חדש.
"לפנות בוקר אמרו לי להתכונן לניתוח, אחר כך הודיעו שיש שביתה ושהניתוח מבוטל אבל שהם מעלים את הנושא שלי לוועדת חריגים כדי שאולי בכל זאת יינתן האישור לנתח אותי. בשעה 09:40 הודיעו לי סופית שאני לא מנותחת היום. רציתי לבכות. תסכול נוראי. אין מילים. כעת כל השיקום שלי מתעכב. אני אדם שבור. אני לא יורדת לבד מהמיטה, שבר כלי ממש. יש איתי 24 שעות נוכחות של משפחה או עזרה רפואית ואני כנראה אמשיך להיות בסיטואציה הזו עד הניתוח שאלוהים יודע מתי הוא יהיה".
הדס חסין (57), בעלה של נעה, מלווה אותה בתהליך הארוך. "מדובר לכאורה בניתוח קטן, אבל בעוגמת נפש ענקית. זה עלבון גדול. יריקה בפרצוף. בסך הכול לא מדובר פה בניתוח פלסטי קטן, גם אחרי הניתוח הזה, אשתי תצטרך להיות בבית החוים עוד כמה חודשים. וכעת, זה יידחה בחודש נוסף. ולמי אכפת? לשר ליצמן? לאידלמן? את אף אחד זה לא מעניין".
ד"ר אלי פלד המטפל בחסין, אמר: "זה פשוט מקומם שיש כזאת אטימות למעלה. והאטימות למעלה זה במשרד האוצר. אני לא מבין מה עומד מאחורי מוחם של האנשים האלה שמכפישים כך את הרופאים. אנחנו צריכים להיקרע בנפש מול אותם חולים מסכנים, ובפקידות האוצר מנצלים את המצפון שלנו. הם בונים על כך שאני כרופא ירחם על החולה. זה פשוט לנצל את המצב".
חידוש המו"מ - בשבוע הבא
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ארנון אפק, אמר במשדר המיוחד באולפן ynet: "אנחנו לא חלוקים על הרופאים בסוגיית הרצון לחזק את מערכת הבריאות הציבורית. אנחנו חלוקים על הדרך. השביתה כנשק מיותרת לחלוטין. זכותם לשבות, אבל זה חייב להיות מוצא אחרון. אנחנו נמצאים היום במו"מ עם האוצר, היום הדברים ייסגרו. מה שמוביל שר הבריאות זה להוסיף משאבים למערכת, אז למה צריך לשבות?".
מנגד ענה לו במשדר ד"ר זאב פלדמן, חבר מזכירות הסתדרות הרופאים: "המאבק היה על עשרה סעיפים. אחד מהם היה איסור על הסכמים קיבוציים שלנו שמתירים לרופאים לעסוק בפרקטיקה פרטית. זה ירד מהפרק, ותשעת הדברים האחרים עוסקים במבנה מערכת הבריאות, בכך שהאוצר הבטיח מיליונים לתחזוק הרפואה הציבורית, אבל גרוש לא הגיע. המאבק הוא על 350 תקנים שלא משחררים לבתי החולים, חלק מהם זה עוד התחייבויות מ-2011 שהיו צריכים להינתן לפני שנה ועדיין לא ניתנו. התקנים האלה נועדו להקל על עומס המתמחים, פחות תורנויות, לאפשר תנומות במהלך התורנויות". הצדדים ייפגשו להמשך משא ומתן בתחילת השבוע הבא.
לפנייה לכתב/ת 
