היעד של סין - הפחתת צריכת הבשר ב-50%
הגידול בצריכת הבשר בסין מטריד את השלטונות, אשר הכריזו בחודש שעבר על יעד שאפתני להפחתת צריכתו במחצית עד 2030. מטרת המהלך - צמצום זיהום האוויר והפגיעה בבריאות התושבים
סין נלחמת בצריכת הבשר והכריזה בחודש שעבר על יעד של הורדת מחצית מצריכת הבשר במדינה עד לשנת 2030. סין צורכת היום 30% מכמות הבשר הכלל עולמית ובתוך כך 50% מבשר החזיר בעולם, ובשר זה הוא בשר אדום, כלומר הבשר היותר מזיק לגוף האדם. המימשל מודאג מהמגמה הזאת, ויש לו שתי סיבות עיקריות, הראשונה היא שמירת הסביבה, השניה היא הפגיעה בבריאות התושבים.
בשר הוא חלק מהתרבות הסינית מזה אלפי שנים, בשר הוא אחד מהמרכיבים הבסיסיים של הארוחה, ובשר הוא גם סמל של שגשוג ורמת חיים, בתדמית הציבורית העניים מסתפקים במזון על בסיס צמחים בעוד העשירים סועדים את ליבם בבשרן של חיות שונות, ותיאורים ססגוניים של ארוחות בשר מופיעים לאורך כל תולדות הספרות הסינית.
במרכז הספר "קתרין" של הסופרת הסינית אנצ'י מין עומדת מורה אמריקאית המלמדת אנגלית בבית ספר סיני, דמות יוצאת דופן בסין של תחילת שנות השמונים, כאשר זאת רק הולכת ונפתחת לראשונה אל המערב. המורה הזרה מסקרנת ומלהיבה את תלמידיה בבגדיה, סגנון חייה, הסיפורים שלה והמוזיקה שהיא משמיעה, היא מסמלת את המערב, העולם המלהיב והמסקרן אשר נמצא שם בחוץ. דבר אחד בה, כך מספר הרומאן, לא מלהיב אותם, הצמחונות שלה. כאשר תלמידיה הסינים מגלים שהיא לא אוכלת בשר הם מתקשים להבין את ההגיון שמאחורי הצעד הזה.
צריכת הבשר השנתית לנפש גדלה מ-13 ל-63 קילו תוך 30 שנה
לפני 30 שנה, בתחילת עליית רמת החיים של סין, כאשר ברקע עדיין שלטו הרגלים מתקופתו של היו"ר מאו, צרך הסיני הממוצע 13 ק"ג בשר לשנה. היום, בשנת 2016, הצריכה הממוצעת עומדת על 63 ק"ג באופן שנתי ואילולא הצעדים החדשים הצריכה הייתה צפויה להמריא לכ-93 ק"ג במשך 14 השנים הבאות. ככה זה כאשר רמת החיים עולה, עולה ההכנסה הפנויה והסיני, כמו בני עמים רבים אחרים בעולם, מממש זאת בין השאר בהעלאת אחוז הבשר במזונו.
במדינות המערב ההורדה של מזונות מן החי ובכלל זה מעבר לטבעונות הולכים ומתרחבים בשנים האחרונות, וכמו כל מגמה מערבית אחרת גם לזאת יש חדירה מסויימת לסין. הסינים אוכלים היום המבורגרים ודונאטס, הם אפילו למדו לצרוך מוצרי חלב, למרות שאין לאלה מקום בתפריט הסיני המסורתי, והיום הם יושבים בהמוניהם בסטרבאקס ולוגמים מילקשייק, וניתן היה לצפות שכך יהיה גם בתחום המזון מן החי, אך לא כך הדבר.
בשוליים אמנם חודרת המגמה הזאת לסין בקרב השכבות היותר משכילות, אך לא במידה רבה. עבור הסיני הממוצע ארוחה בלי בשר היא ארוחת עניים, וצמחונות היא רק נחלתם של הבודהיסטים, ואלה אינם רבים היום כפי שהיו בעבר. ככה זה אחרי עשרות שנים של קומוניזם.
גידול מנת בשר צורך פי 12 משאבים מגידול מנה צמחונית
לא לחינם נחשב הבשר כמזון של עשירים, הוא פשוט יקר יותר ויש לכך סיבה טובה. גידול מנת בשר צורך, על פי מחקרים, בערך פי 12 משאבים יותר מאשר גידול מנה צמחונית, ומדובר במשאבי קרקע ומים בעיקר. סין, המחזיקה 20% מאוכלוסיית העולם אבל רק 7% מהמים המתוקים שבו, הנלחמת נגד מידבור קרקעות, נגד זיהום קרקעות ובכלל מתמודדת עם חובר בקרקע לנוכח עליית צרכי האוכלוסיה העצומה והמעשרת, רוצה לחסוך בקרקע ומים והיא מאמינה כי אם אנשים יאכלו יותר ירקות, קטניות ואורז ופחות בשר זה יסייע לכך.
גידול משק חי גם מייצר הרבה יותר זיהום מאשר גידול צמחים, ויש מי שבדק ומצא כי הוא מייצר 14.5% מפליטת הגזים המזהמים לאטמוספירה. זה נתון מדאיג מאוד במדינה הנלחמת בפליטת מזהמים ואשר "מככבת" בתמונות של אנשים עם מסיכות על פניהם וערים עטופות בערפיח. הורדה של מחצית בצריכת הבשר בסין תחסוך פליטה של כמיליארד טון פחמן דו חמצני בכל שנה. זה נתון שסין תשמח להציג בועידה הבינלאומית השנתית לאיכות הסביבה.
הנתונים הללו מתייחסים לנושאי הסביבה, אבל הגורם העיקרי שבשלו מכריזה סין על התוכנית הזאת הוא נושא הבריאות. אכילת בשר מעלה את רמת הכולסטרול בדם, מעודדת את סרטן המעי ומעלה אחוזי מחלות לב ואלה נתונים קריטיים עבור סין. מאז העליה ברמת החיים וחדירת סגנון החיים המערבי לסין עלו בצורה תלולה מספרי העליה במשקל, הסוכרת, מחלות הלב ובכלל נתוני בעיות הבריאות, סין הכריזה על כך מלחמה. לא, המימשל עדיין לא קורא לאזרחים להפוך לצמחוניים, אולי בגלל שזאת גזירה שהציבור הסיני לא יכול לעמוד בה, אבל הוא מכריז על מסגרת יעד של 40 עד 75 גרם בשר ביום לאדם.
הזדמנות לחברות ישראליות
מה שפורסם עד כה היה פירסום ראשוני של ההחלטה ונותר להמתין ולראות מה יהיו הצעדים הממשיים וכיצד תגיב לכך האוכלוסיה הסינית. ימים יגידו. הנסיון מלמד שכאשר המימשל מעונין לערוך שינויים בארצו, גם אם אלה שינויי אורח חיים, הוא עושה זאת בהצלחה. כאשר תרד צריכת הבשר צפוי כי תעלה צריכת תחליפי הבשר, והמטבח הסיני מנוסה בהם מאוד. תעלה צריכת סויה ומוצריה, ובעיקר צריכת טופו, ויהיה מקום לרעיונות חדשים מן המערב לצד הפתרונות המסורתיים הבאים מן המטבח הסיני והרפואה הסינית.
כמו תמיד גם כאן השינוי נושא איתו הזדמנות והכוונה היא כמובן להזדמנות לחברות ישראליות. לא סביר כי הסינים ייבאו טופו מישראל, מהבחינה הזאת הם כבר מסודרים, אך בהחלט יהיה כר פורה לרעיונות חדשים שיגוונו את סל המזון הצמחי. יהיה ביקוש לפתרונות מתחום טכנולוגיית המזון אשר יוצרים חיקויים מוצלחים לטעם ולמרקם של הבשר באמצעים צמחיים, וחברה ישראלית שתביא מוצרים שכאלה תוכל לגזור קופון. הוציאו מקלדת ובדקו מה כמות תחליפי הבשר הנדרשת במדינה שצרכה 30% מכמות הבשר בעולם, וזאת צומצמה בחצי.
טל רשף – יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי מזרח אסיה, יועץ ומרצה לעסקים בסין, מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין", ועורך המדריך ליבוא מסין של אגוד לשכות המסחר.
לפנייה לכתב/ת 
