מחדל הפיקוח: כך בודקים את המזון שלנו
ארבע מעבדות בלבד בודקות מוצרי מזון מטעם משרד הבריאות, והן יושבות על המדוכה רק באירועים חריגים. במרבית המקרים הבדיקות מתבצעות על ידי עשרות מעבדות פרטיות, שמקבלות כספים רבים מהחברות. גורמים במערכת מזהירים: "המעבדות האלה מעדיפות להתעלם כשהתוצאה גבולית"
במסיבת העיתונאים שהתקיימה אתמול (ה') במשרד הבריאות הודיע ראש שירות בריאות הציבור במשרד, פרופ' איתמר גרוטו, כי מנהלי מפעל טחינת הנסיך יזומנו לשימוע, ובהמשך אף צפוי המשרד להגיש תביעה משפטית נגד החברה בגין הטעיית הציבור.
הדברים נאמרו לאחר שחברת סלטי שמיר דיווחה כי היא מבצעת הליך של החזרת מוצרים עקב חשד לסלמונלה בטחינה שהגיעה אליה ממפעל טחינת הנסיך בעילבון.
בישראל יש חובה על חברות המזון לשווק מזון שאינו מסכן את בריאות הציבור. אבל מסתבר שהרגולטור, במקרה הזה משרד הבריאות, כמעט ולא מבצע תהליכי פיקוח על התהליך.
חברות מזון, כמו למשל יוניליוור או טחינת הנסיך, שולחות את המוצרים שלהן למעבדות פרטיות ושם עורכים בדיקות מיקרוביולוגיות על מנת לגלות אם יש חיידקים או זיהומים אחרים במזון, ולאחר שמגיעות התוצאות של הבדיקות - המפעלים מוציאים אותם לשיווק.
בישראל יש ארבע מעבדות של משרד הבריאות שבודקות מזון - מעבדות בריאות הציבור – והן נמצאות בתל אביב, באר שבע, ירושלים וחיפה. עובדי המעבדות האלו אינם מבצעים בדיקות יזומות של המזון במפעלים, אלא רק כשמתגלים אירועים חריגים הם מבצעים בדיקות. כך למשל היה באירוע הזיהום בקורנפלקס: נציגי משרד הבריאות הגיעו למפעל ולקחו דגימות ממשטחי המזון הנגועים והעבירו לבדיקה של המעבדות בירושלים ובתל אביב. דבר דומה התרחש בימים האחרונים. נציגי משרד הבריאות הגיעו למפעל של טחינת הנסיך, לקחו דגימות והעבירו אותן למעבדות בריאות הציבור לבדיקה מיקרוביולוגית.
ברוב המקרים למשרד הבריאות אין נגיעה לפיקוח על המזון. מפעלי המזון פונים למעבדות פרטיות ואלה נותנות להם את תוצאות הבדיקה. באחריותו של המפעל לוודא שמזון שיוצא משעריו אינו מסוכן לציבור. אולם כמעט ולא מתקיים פיקוח של משרד הבריאות על המעבדות הפרטיות האלו. ישנם פקחים בודדים שאחראים על יותר מ-400 מעבדות בכל רחבי הארץ (של מזון ומעבדות נוספות) וכמעט לא מספיקים להגיע לבצע פיקוח. "זה כמו מנהלת בית ספר שיודעת שהמפקחת לא מגיעה אף פעם לבדוק אותה", אומר גורם במערכת הבריאות.
למעבדות הפרטיות אין שום חובה להעביר דיווח למשרד הבריאות כשיש חריגה בתוצאות המעבדה שלהן. כך למשל קרה באירוע הקורנפלקס של תלמה – המעבדה הפרטית מצאה את הזיהום אבל הודיעה אך ורק לחברה שמצדה לא דיווחה למשרד הבריאות כי המוצר עוד לא יצא מהשטח שלה.
"מי שמפקח לנו על המזון אלה מעבדות פרטיות, למדינה אין שום חלק בתהליך הזה. זה מקומם ומרגיז. לתת למעבדה פרטית לפקח על מזון שמגיע אלינו לצלחת זה לתת לחתול לשמור על השמנת", אומרת אסתר אדמון - יו"ר הסתדרות הביוכימאים והמיקרוביולוגים. "אף אחד לא מגיע לעשות בדיקות יזומות במעבדות הפרטיות. המפעלים צריכים לדעת שלעתים מגיעים נציגי משרד ועורכים בדיקות כדי לוודא שהכול כשורה".
"צריך גוף בלתי תלוי כלכלית"
עובד במעבדות לבריאות הציבור אמר בהקשר זה כי "המעבדות האלו מקבלות הרבה כסף ממפעלי המזון ולכן לא תמיד האינטרס של בריאות הציבור נמצא בראש סדר העדיפויות שלהן. במעבדות הפרטיות מבינים שלהגיד למפעל להשמיד 120 טון של מוצרים מזוהמים זו החלטה לא פשוטה מבחינה פיננסית, לכן בחלק מהמקרים גם שהתוצאות גבוליות – מעדיפים להתעלם מהן".
הוא הוסיף כי "צריך שיהיה גוף בלתי תלוי כלכלית במפעל ושלא יהיו לו יחסים של מעסיק ועובד. אנחנו יודעים שברגע שהכסף משחק תפקיד זה יכול לפגוע במקצועיות ובעיקר - בבריאות של האזרחים. אני יודע שמעבדה פרטית שתמצא יותר מדי ליקויים בבדיקות, תוחלף במעבדה אחרת. אז למה להם?!".
לפנייה לכתב/ת 
