אליפות העולם למאמנים / הפרמייר-ליג בפתח
הליגה האנגלית היא שואו מדהים, והפערים שהיא פותחת מהבחינה הכספית עצומים - אבל בכל מה שקשור לרמה המקצועית, היא נמצאת בפיגור אחרי הטופ האירופי. הפתרון שמצאו ראשי המועדונים לבעיה הוא לייבא את המאמנים הטובים בעולם
בסוף השבוע תצא לדרך הליגה האנגלית, והתחושה הכללית היא שבעלי המועדונים בפרמייר-ליג פשוט השתגעו. הסכומים שהם הוציאו בקיץ הזה על שחקנים חדשים פשוט לא הגיוניים. האם פול פוגבה, הקשר הצרפתי שלא ממש הצטיין ביורו, שווה 90 מיליון ליש"ט, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה?
והאם ג'ון סטונס, בלם לא רע, אבל בטח לא אחד הטובים בעולם, שווה 47.5 מיליון פאונד?
התשובה היא חד משמעית: לא. הם לא שווים את הכסף הזה. אבל למנצ'סטר יונייטד שרכשה את פוגבה בסכום גבוה יותר מזה שבו נרכש כריסטיאנו רונאלדו יש את היכולת. וכך גם למנצ'סטר סיטי, שהשקיעה בינתיים 150 מיליון ליש"ט בשחקנים חדשים. המניע העיקרי לאינפלציה המטורפת במחירי השחקנים הוא חוזה הטלוויזיה החדש שנכנס העונה לתוקף. החוזה הוא לשלוש שנים ושווה 8.3 מיליארד ליש"ט. מדובר בזינוק של 71 אחוזים מהחוזה הקודם.
גם בלי הכסף הזה, יונייטד וסיטי, כמו גם צ'לסי, ארסנל וליברפול, הן קבוצות עשירות מאוד. אולם הכסף העצום הזה, למעלה מ-100 מיליון ליש"ט לעונה, שמובטח לכל קבוצה בפרמייר-ליג בשנים הקרובות, מאפשר להן לשלם סכומי עתק. וכאשר התחרות היא כה עזה, וכשכמות השחקנים האיכותיים הנמצאים בשוק היא לא יותר מדי גדולה - יש מי שמוכן לשלם עשרות מיליונים גם על שחקנים בינוניים.
אין ספק, הליגה האנגלית היא העשירה ביותר בעולם, ובשנים הקרובות היא תפתח פער עוד יותר גדול על פני כל היתר. זה כמובן לא יבטיח לקבוצות הצלחה – אבל אין ספק שזה יעורר עניין עצום. צריך לזכור שלמרות הסכומים הדמיוניים, השחקנים הטובים בעולם עדיין נמצאים בליגה הספרדית: לאו מסי, ניימאר ולואיס סוארס בברצלונה, רונאלדו וגארת' בייל בריאל מדריד.
הליגה האנגלית היא שואו מדהים, עם כדורגל קצבי, מרתק ומלהיב – אבל בכל מה שקשור לרמה המקצועית, היא נמצאת בפיגור אחרי הטופ האירופי. מה שבא לידי ביטוי בכשלונות החוזרים ונשנים של הקבוצות האנגליות בגביעי אירופה. הפתרון שמצאו ראשי המועדונים לבעיה הוא לייבא את המאמנים הטובים בעולם. אולי הם יצליחו לפתור את הבעיות מהן סובל הכדורגל האנגלי.
זו הסיבה שסיטי החתימה את פפ גווארדיולה, המאמן המצליח בעולם בעשור האחרון. צ'לסי הביאה את אנטוניו קונטה, שהחזיר את יובנטוס לטופ האירופי. ליברפול הימרה כבר באמצע העונה שעברה על יורגן קלופ הגרמני, ובמנצ'סטר יונייטד הלכו על ז'וזה מוריניו. עם כל הכבוד לשחקנים המרשימים שהצטרפו העונה לליגה האנגלית, אין בכלל ספק שהעונה החדשה תהיה "אליפות העולם למאמנים", כפי שהגדיר זאת ארסן ונגר, שבקרוב יסגור 20 שנה כמאמן ארסנל.
בניגוד ליתר הגדולות, ארסנל עדיין לא ביצעה רכש גדול ומרשים. אם כי צריך לזכור שחלון ההעברות ייסגר רק בעוד כשלושה שבועות. בינתיים יונייטד נראית כמי שעשתה את הרכש המרשים ביותר (פוגבה, זלאטן איברהימוביץ', הנריק מיקיטריאן), אולם זה לא מבטיח כמובן דבר. כל אחת מחמש הגדולות מסוגלת לזכות באליפות, כשגם טוטנהאם עשויה להפתיע.
ומה עם לסטר? אין שום סיכוי שהיא תזכה באליפות גם העונה. זה פשוט לא ייתכן שהקבוצה של קלאודיו ראניירי תזכה בתואר, בטח לא מול כל הקבוצות הגדולות והעשירות. אין סרט כזה.
אבל רגע, זה לא מה שכולם אמרו בדיוק לפני שנה?
לפנייה לכתב/ת 
