הממשלה אישרה את התקציב: יכלול מיסוי בעלי 3 דירות ויותר
השרים אישרו פה אחד את התקציב שיכלול קיצוץ רוחבי בסך 4 מיליארד שקל. מדובר בקיצוץ של 2 מיליארד שקל גם ב-2017, בנוסף לזה שאושר השנה. כמו כן, הוחלט לבטל את תוכנית האוצר להיטל של 200 מיליון שקל על שירותי הבריאות הנוספים והביטוחים הפרטיים
שרי הממשלה אישרו הבוקר (יום ו') פה אחד את תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018. התקציב כולל קיצוץ רוחבי בסך 4 מיליארד שקל. זאת לאחר שבמהלך הלילה הוחלט על קיצוץ רוחבי נוסף לזה שכבר נקבע כי יתקיים ב-2016 בהיקף של 2 מיליארד שקל. הקיצוץ הנוסף בשיעור של 2% יהיה ב-2017 וצפוי להקטין את הוצאות המשרדים ביותר מ-2 מיליארד שקל. בנוסף, אושרה הצעת שר האוצר משה כחלון להטיל מיסוי על מחזיקי דירה שלישית ומעלה.
מיסוי בעלי 3 דירות - כך זה יעבוד
למרות פריצת מסגרות התקציב שהגדילו אותו בסך הכל ב-16 מיליארד שקל במקום 9 מיליארד שקל, התוספות שתכננו באוצר היו נמוכות מדרישת השרים. לפיכך, התקציב לשנת 2017 עומד על 454 מיליארד שקל, ובשנת 2018 - על 463 מיליארד שקל.
אחרי שעות של דיונים בין משרד האוצר למשרד הבריאות, הוחלט לבטל את תוכנית האוצר לקבוע היטל בסך של 200 מיליון על תכניות שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) והביטוחים הפרטיים, זאת בעקבות לחץ של חברות הביטוח. עוד סוכם כי הגידול בסל התרופות ב-550 מיליון שקל יתבצע בסופו של דבר וימומן כולו מהתקציב. זאת בעוד שעל פי התוכנית המקורית של ההיטל החדש היה אמור לממן 200 מיליון שקל מהתוספת לסל.
הדיונים עם שר הבריאות יעקב ליצמן על תקציב משרדו עלו במהלך אתמול שרטון לאחר שנטש את הדיונים בעקבות פער בין דרישת משרדו לבין תוכנית האוצר בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. המחלוקות לובנו וכאמור ההיטל המתוכנן בוטל.
התוכנית לקבוע היטלים על הביטוחים המשלימים וביטוחי הבריאות על מנת להגדיל את סל התרופות ספגה ביקורת במערכת הבריאות, כשרבים תהו איך ההיטלים הללו לא יתגלגלו בצורה כזו או אחרת למבוטחים (כ-80% מהאוכלוסייה בישראל). למרות זאת, במשרד הבריאות לא הביעו כלפי התכנית התנגדות באופן רשמי עד אתמול, כשהשר ליצמן שיגר הודעה לתקשורת ובה תקף את התקציב באופן כללי ואת התוכנית לקבוע היטלים בפרט.
הדבר התחיל בדיונים שנערכו בין משרדי האוצר והבריאות כששני הצדדים חיפשו דרכים להגדיל את הסל מבלי להגדיל את התקציב בצורה משמעותית. גם באוצר הבינו שהגדלת התוספת היא צעד משמעותי ביותר לאחר שהתוספת בשש השנים האחרונות עמדה על 300 מיליון שקל בלבד - סכום שלדעת רבים לא היה מספיק לנוכח הגידול הטבעי והטכנולוגיות הרפואיות שמשתפרות ומתייקרות.
ההיגיון שעמד מאחורי ההחלטה היה לחזק את מערכת הבריאות הציבורית באופן ישיר על חשבון מערכת הבריאות הפרטית באמצעות היטלים שיושתו על הביטוחים המשלימים והפרטיים של קופות החולים וחברות הביטוח.
למרות דרישת האוצר להגביל משמעותית את הגידול בתקציב משרד החינוך בשנתיים הבאות סוכם כי משרד החינוך יקבל 4.7 מיליארד שקל כך שתקציב המשרד יעמוד על כ-57 מיליארד שקל ב-2017. הכוונה המקורית של האוצר הייתה שהגידול עצמו יעמוד על כ-2 מיליארד שקל בלבד - סכום שכאשר לוקחים בחשבון את הטייס האוטומטי - החישוב המסתמך גם על הגידול הטבעי של הוצאות המשרד והתחייבויות עבר - הוא למעשה קיצוץ.
המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר סיכמו אתמול על תקציב לתוכנית גריטה לרכבי דיזל ישנים והפחתת זיהום מכלי רכב - בגובה 260 מיליון שקל למשך שנתיים. מטרתה העיקרית היא צמצום פליטות המזהמים מרכבי דיזל, בעיקר כבדים, כלומר משאיות ואוטובוסים. עיקר התוכנית ממוקד בצמצום זיהום האוויר מכ-80 אלף רכבים מיושנים בעלי מנועי דיזל הנוסעים בכבישי הארץ. בעלי כלי רכב אלו יוכלו להביא את רכבם לגריטה ולקבל מענק ממשלתי (שגובהו טרם נקבע) – ובנוסף להתקין מסנני חלקיקים המסוגלים לצמצם את שיעור פליטת המזהמים של הרכב. בנוסף יסייע התקציב לערים בישראל לקבוע בשטחן "אזור אוויר נקי", כלומר אזור אסור לכניסה לכלי רכב מזהמים. כפי שנחשף לראשונה ב"כלכליסט".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחר אישור התקציבכי "זהו תקציב חשוב, תקציב שיש בו הרבה יסודות של תחרות, רפורמות וצמיחה, הפחתת יוקר המחייה וצמצום פערים - יעד חשוב שלנו. אני מודה לשר האוצר, למנכ"ל, לראש אגף התקציבים ולאנשי משרד האוצר. לכל שרי הממשלה ואנשיהם, למנכ"ל משרד ראש הממשלה. אתם יכולים להבין שאחרי יום, לילה ותחילתו של יום את יתרונות התקציב הדו שנתי, לטובת כלכלת ישראל, אזרחי ישראל, לטובת מדינת ישראל".