הסעיף המפתיע של האוצר למשיכת עוד כסף מקק"ל

בשקט־בשקט הכניס משרד האוצר לחוק ההסדרים סעיף שמבטל את ההסכם שמסדיר את מנגנון העברת הכספים מקק"ל (קרן קיימת לישראל) למדינה, וקובע תחתיו מנגנון חדש המעוגן הפעם בחקיקה. ההצעה מבקשת לחייב את קק"ל להעביר למדינה מיליארד שקל גם ב־2018, נוסף להעברות לשנים 2017-2016 הקבועות ההסכם הקיים. במכתב זועם שהגיע לידי "כלכליסט" ושנשלח לשר האוצר משה כחלון ביום חמישי תוקף יו"ר קק"ל דני עטר את היוזמה: "ההצעה פסולה מעיקרה, ולא פחות מכך הדרך בה גובשה - במחשכים ומבלי לטרוח ביידוע מראש של קק"ל".

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

פרסומי חוק ההסדרים שהפיץ האוצר לפני ישיבת הממשלה ביום חמישי לא כללו את הסעיף החדש ועטר עצמו לא גילה את קיום היוזמה לפני כן. לצד עטר מכהן כיו"ר עמית חבר תנועת כולנו וראש המועצה האזורית חבל מודיעין שמעון סוסן. כמנכ"ל קק"ל מכהן מאיר שפיגלר, הנחשב למקורב של כחלון. במערכת הפוליטית העריכו בסוף השבוע כי סעיף קק"ל הוכנס במהרה לחוק ההסדרים בניסיון לייצר מקור תקציבי נוסף לאור פריצת מסגרת התקציב.

נוסח סעיף קק"ל בחוק ההסדרים קובע כי אם מוסדות הקרן לא יאשרו את העברת הכספים עד לספטמבר הקרוב הממשלה תאשר לשר האוצר להפחית 1% מבסיס תקציב משרדי הממשלה לשנים 2018–2017. נראה כי סעיף זה נועד הן ללחוץ על שרי הממשלה, שלא ירצו לבצע קיצוץ נוסף בתקציבי משרדיהם וכן לייצר לחץ ציבורי לאשר את העברת הכספים כדי למנוע קיצוץ בתקציבי המשרדים החברתיים דוגמת הרווחה והבריאות.

יוזמת החקיקה היא גלגול חדש לניסיון המדינה להניח את ידה על כספי העתק שמתגלגלים בקק"ל. ב־2015 ניסה שר האוצר לשעבר יאיר לפיד לעגן בחקיקה דרישה מקק"ל להעביר למדינה כספים בנימוק כי מדובר בכספים השייכים לעם היהודי ועל חלקם למצוא את הדרך לציבור במסגרת תקציב המדינה. בקק"ל הגדירו את היוזמה כהלאמה וגייסו לצדם חברי כנסת מהליכוד, ישראל ביתנו והעבודה.

מאז הפכה קקל לחברה לתועלת הציבור (חל"צ), ובסיוע השר להגנת הסביבה לשעבר אבי גבאי ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר גיבש שר האוצר כחלון הסכם להעברת כספים בהסכמה מקק"ל לקופת המדינה. לבסוף סוכם בנובמבר אשתקד כי לראשונה תתגייס קק"ל לטובת תקציב המדינה ותעביר 1.2 מיליארד שקל ב־2016 ומיליארד שקלים נוספים ב־2017. במסגרת ההסכם הוחלט על הקמת ועדה שכונתה ועדת הארבעה, שתכלול נציגים של מספר משרדים ממשלתיים ונציג של קק"ל, שיחליטו במשותף על הפרויקטים שאליהם יועברו כספי קק"ל.

אלא שקק"ל העבירה את הכספים באיחור ובאופן חלקי, ועדת הארבעה התכנסה פעם אחת בלבד ולא קיבלה שום החלטה והכספים שכן הועברו חונים בינתיים בנאמנות. גם היום גורמים מסוימים בקק"ל עדיין איתנים בדעתם כי ההסכם עם המדינה היה מיותר וכי הקרן לא צריכה להעביר כסף למדינה. עתה מתברר כי באוצר בועטים בהסכם ומבקשים לחייב בחוק את קק"ל להעביר כספים למדינה גם ב־2018, סכום של 3 מיליארד שקל סך הכל.

"הממשלה התחייבה במפורש בהסכם שלא לדרוש מקק"ל סכומי כסף נוספים עד סוף שנת 2021", כתב עטר במכתב הבהול שהעביר לכחלון. המכתב מסתיים בהודעה כי קק"ל דוחה את ההצעה וכי "אין לנו אלא להביע צער על כך שמהלך כה מהותי נעשה בלא תיאום עם הנהלת קק"ל ושלא על דעתה". על המכתב חתומים עטר והיו"ר העמית סוסן.

מקק"ל נמסר: "יו"ר והנהלת קק"ל פועלים על פי מה שטוב ונכון לעם היהודי ולמדינת ישראל".