בין תשעה באב לפלסטינים מסוסיא

היום מציינים את ט' באב. חז"ל לימדו כי בית המקדש הראשון נחרב בגלל שפיכות דמים, עבודה זרה וגילוי עריות. הבית השני נחרב משום שנאת חינם. תושבי סוסיא, אחד הכפרים הפלסטיניים הנמצא בסכנת גירוש והרס, הגיע שוב לבג"ץ בשבוע שעבר. לא יכולתי להתעלם מהעובדה שהיחס לסוסיא מעיד גם על עבודה זרה וגם על שנאת חינם. עוצמת המדינה, בשיתוף עם הימין הקיצוני, מרוכזת בניסיון למחוק את הכפר מעל פני האדמה.

עוד דעות ב-ynet:

בין הימורים על סוסים לבורסה

משתכשכים רק עם הדומים לנו

לחזור הביתה

התרבות המזרחית קופחה? זו האשכנזית חוסלה!

מסמך מכונן של שוויון אזרחי

כפר סוסיא לא לבד. ביום שלישי המדינה שלנו הרסה חמישה בתים ב"אום אל חיר", עוד אחד מהכפרים בשני צדי הקו הירוק, שהמדינה מבקשת למחוק. במקום לזכור שהריסת בית, שלא הייתה הזדמנות הוגנת לבנות באופן חוקי, היא טרגדיה עבור המשפחות בסדר גודל של הטרגדיה הלאומית שאנו זוכרים בט' באב, אנו בוחרים להתעלם מהציווי החוזר והנשנה בתורה לא לעשות לאחרים מה שנעשה לנו.

גם אזרחי המדינה לא חסינים. בנגב, קלומטרים ספורים מסוסיא, קק"ל מכשירה את הקרקע עבור "חירן" היהודי, במקום שהמדינה העבירה ב-1956 את שבט אבו-קעין, והבטיחה ששם יוכלו אנשי השבט לשקם את עצמם. באל-עראקיב הייתה תקווה שקק"ל תמתין לתוצאות ההליך המשפטי בעניין בירור טענות הבעלות של מש' אל-תורי שבידה שטרי קנייה מ-1906. אבל, לאחרונה, ייעור הכפר התחדש.

ההיסטוריה של המקום

בסוסיא, מדובר על משפחות שגרו משני הצדדים של הגבול ב-1948. הם נאלצו לעבור אל הכפר שלהם בגדה. למרות שהיום המדינה אומרת שמעולם לא היה כפר , עו"ד בכירה מטעם המדינה, פליאה אלבק, כתבה שיש כפר בסוסיא, וסביבו 3,000 דונם של אדמה פרטית פלסטינית. ב-1983 הוקמה ההתנחלות סוסיא. גם למי שחושב שמותר לישראל לבנות עבור ישראלים על "אדמת מדינה", ראוי שיידע כי, עו"ד אלבק כתבה שמתנחלי סוסיא חרגו מהמותר באופן גס, אבל המדינה לא נקטה שום צעדים. דובר על גזל אדמה מצד יהודים.

ב-1986 תושבי סוסיא גורשו מכפרם לטובת אתר ארכיאולוגי שבו בית כנסת עתיק. התושבים עברו בכפייה לאדמותיהם החקלאיות הסמוכות, כאשר כמעט ולא היה להם סיכוי לקבל תכונית מתאר והיתרי בנייה. התושבים סבלו מניסיונות תמידיים של מתנחלים להשתלט על אדמות נוספות, נסיונות גירוש, התנכלויות ואפילו חמור מכך. ב-2001, לאחר רצח של מתנחל מסוסיא שתושבי סוסיא הפלסטינית לא היו מועורבים בו, גרשו אותם פעם נוספת. בג"ץ החזיר אותם, אבל הצבא בתיאום עם מתנחלי האזור ניצל את ההזדמנות למוטט את המערות ולסתום את הבארות. על אף שבג"ץ החזיר את התושבים, לא הייתה דרך להתקיים בלי לבנות באופן "בלתי חוקי". עשר שנים ניסו למרר את החיים לכל תושבי האזור כדי שיעזבו "מרצונם". אבל, לא עזבו .

ב-2011, עמותת רגבים והמועצה המקומית עתרו לבג"ץ להכריח את הצבא לממש את צווי ההריסה. התושבים הגישו תכנית מתאר לצבא, אבל היא נדחתה בנימוק המרושע שלא היה הוגן להכריח את תושבי סוסיא לגור במקום כה נידח ללא תשתיות. עוברים בכפר סוסיא קווי מתח ומים מהתנחלות להתנחלות, אבל הממשל הצבאי לא רוצה לחבר אותם.

הסיבה האמיתית נאמר על ידי נציג מועצת המתנחלים, "כולנו יודעים שהדיון הזה הוא בדיחה, כי לא יעלה על הדעת שהייתם חושבים באמת לאפשר כפר פלסטיני על יד ההתנחלות שלנו".

שופט וגם תליין

לפני שבוע, שופטי בג"ץ שאלו מדוע זה עניינם לדון בערעור על החלטת ועדת תכנון. הם העדיפו לראות זאת כהתערבות בדבר טכני ותקין, במקום לקחת אחריות על העוול שבג"ץ יצר כשפסק שהיה בלתי חוקי לגרש ולהרוס ב-2001, אבל לא נתן להם את הכלים לתקן את העוול באופן חוקי.

כתוצאה מתשומת לב בין לאומית, הצבא הסכים לשבת ולדבר עם תושבי סוסיא. הייתה התקדמות מעבר להצעה ההזויה לקיים כפר באדמות השייכות לאחרים. הפלסטינים יודעים מה יקרה אם מתרחקים. כך למשל, בין סוסיא הפלסטינית וההתנחלות סוסיא, יש אדמות של משפחת שרייטח. ב-1997 שר הביטחון אישר שמדובר על אדמה פלסטינית פרטית, והמשפחה הצליחה לעבד את אדמותיה לזמן קצר. אבל המשפחה גרה רחוק. היום יש כרם של המתנחלים על אדמותיה. כמעט ואין שבוע שאין ניסיון להשתלט על אדמות נוספות. אם תושבי סוסיא לא יגורו על אדמותיהם כדי לשמור עליהן, יחזור על עצמו הסיפור של משפחת שרייטח.

המדינה הודיעה בינואר, ששליש מהמבנים ניתן להרוס ללא התרעה, ועכשיו המדינה הודיעה שהשיחות מוקפאות עד שהשר ליברמן יאמר את דברו.

לבג"ץ יש הזדמנות לתקן את העוול שהוא עזר ליצור ב-2001. הוא יכול לתת הגנה עבור המבנים שיכולים להיהרס בכל רגע, ולהורות שחייבים לאשר תוכנית שמאפשרת לתושבים לשמור על כבשת הרש. במקום להסתתר מאחרי מונחים של "חוק וסדר" כשבמקרה של השטחים החוק והסדר נקבעים על ידי בית מחוקקים, בתי משפט וועדות תכנון שאין לפלסטינים ייצוג בהם, השופטים יכולים להבין שתפקידם הוא לעמוד בפרץ מחוץ לכל המערכת המגויסת לשלול מפלסטינים כל סיכוי לדברים המינימאלים אליהם כל אדם זכאי.

המסר של ט' באב הוא שגם אנחנו חיים כאן על תנאי. גם אני מאמין בקדושת הארץ כאות הברית. אבל כשמעלים את ארץ ישראל מעל ערך האדם, שנברא בצלם, זו עבודה זרה. התשוקה המטורפת והבלתי פוסקת לגייס את כל עוצמת המדינה למחוק שוכני מערות מנחלתם, זו שנאת חינם.

בט' באב אני אערוך מסע בין הכפרים בסכנת הריסה לאחר תפילת מנחה עד שבירת הצום. בשבת לפני, הנמצאת בסימן "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (ישעיהו א, כ"ב) צעירים יהודיים בארץ ובחו"ל הביעו הזדהות עם סוסיא. זוהי התגשמותה של נבואתו של הנשיא חיים וייצמן, "העולם ישפוט את המדינה היהודית לפי איך שתתנהג עם הערבים" יותר חשוב, אלוקים ישפוט.

הרב אריק אשרמן, פעיל זכויות אדם ותיק שבימים אלו מקים ארגון זכויות אדם חדש