מסיבת לקקנים / עמיר פלג
לא ספורטאים, לא מדליסטים - רק עסקנים, חנפנים וגונבי דעת. כך נראה הרגע הכי מביך של ישראל במשחקים האולימפיים, במקום חגיגה והוקרה למדליסט ארד המרגש
מי שנשאר ער במוצ"ש, אחרי חצות, זכה לצפות באחד הרגעים המדהימים של משלחת ישראל בתולדות המשחקים האולימפיים. שיא עולמי בחוצפה משולשת – ענף המצריך כושר ליקוק נדיר לממונים, היעדר בושה ובעיקר תקשורת ילדותית ומאולפת.
זה קרה במסיבת עיתונאים שכינסו ראשי הוועד האולימפי, בהרכב מלא, לכבוד "משלחת הג'ודו". מוזר. גם משלחת השחייה סיימה את חלקה בריו, אבל מי הם בכלל שנתייחס אליהם?
במרכז ישב גיבור הערב, אורי ששון, עם פנס בעין וחיוך מבויש. אחלה קישוט לחבורת העסקנים מדושני העונג, שהחליפו ביניהם כיסאות וטפיחות על שכם, כאילו הביאו חמש מדליות זהב לפחות.
המנחה, יו"ר הוועד יגאל כרמי, העביר את רשות הדיבור ליו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי, שהזכיר את כל הספורטאים שלו, חוץ מלינדה בולדר. קורה. שבעה ג'ודאים שלח האיגוד, לך תזכור את כולם.
אחריו דיבר מנכ"ל הוועד גילי לוסטיג. סמוק לחיים ונרגש הוא הודה לבוס שלו כרמי, החמיא לכל היתר ואז הודיע: "מחר נהיה בטקס לזכר חללי מינכן. הלוואי שבטקס הי"א נשמע שמעיין דוידוביץ' חוגגת את המדליה". כמה תבונה ורגישות. לוסטיג גם דיווח כי שחקן הבדמינטון מישה זילברמן גבר על "מדורג הרבה יותר גבוה ממנו". זילברמן מדורג 56 בעולם, הבלגי שניצח 51, אבל למה לא למרוח אותנו בסיפורי בדים על כדור נוצית? מי יבדוק?
ואז הגיע רגע השיא של ערב הגאלה: לאולם פרצה בסערה שרת הרוח והצלצולים. לוסטיג מיהר לפנות מקום להוד מעלתה ונשק על שתי לחייה. למה??? גם מנהל בתי המשפט עט בנשיקות על השרה איילת שקד?
הצדקת רגב נראתה כמי שטסה למסיבת העיתונאים אחרי צאת השבת, אבל רגע, אנחנו בעיצומו של ט' באב. המוני יהודים מבכים את חורבן הבית, ושומרת המצוות האדוקה שופעת חיוכים וחוגגת במסיבה! אפילו בקבוק מים ניצב לפניה. חובבת הצומי לא צמה?
המאמן אורן סמדג'ה שיבח את עצמו, החניף לכל המסובין ("יש לנו שרה מדהימה... יש לנו יו"ר מדהים"), והוסיף: "מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחנף". ברור, ומי שלא מכיר יודע שאתה כן.
"ראית איזה טירוף עובר ברשת?!" אמרה שרת הפוסטים והטוקבקים לששון, ופצחה בנאום פוליטי דביק ומתיש.
כשסיימה בשעה טובה, הזכירה מישהי מטעמה שתדבר על המענק למדליסטים. "גם על זה להגיד פה?" שאלה רגב, שממש הופתעה מהשאלה בהזמנה, ואז הודיעה: "הבטחתי לירדן שמי שזוכה בפרס אין סיבה שהמדינה תיקח לו כל כך הרבה מיסוי... אדבר על זה גם עם רשות המסים". סליחה? ממתי לרשות המסים יש סמכות לעשות הנחות? וכמה חבל שאין אכיפה על מס שפתיים.
בסוף עשו טובה למסמר הערב ואיפשרו לו להשחיל כמה מילים. "זה רגע שחיכיתי לו זמן רב", אמר ששון. בהחלט זמן רב. כמעט שעה אחרי שכולם ליקקו לכולם. ורק שאלה אחת נותרה ללא מענה: אם זו הייתה מסיבת עיתונאים, של מי לעזאזל היו מחיאות הכפיים?
לפנייה לכתב/ת 
