השר ליצמן: תומך בהעלאת מס הבריאות, יהיה ביטוח סיעוד ממלכתי
שר הבריאות התייחס לעתידה של רפורמת הסיעוד, שמטרתה להעניק ביטוח סיעוד לכל אזרח ללא תשלום. במשרד האוצר מתנגדים לרפורמה, שמתקדמת לאט. ליצמן איים לפרוש מהקואליציה אם היא לא תאושר. בינתיים משפחות קורסות תחת הנטל
שר הבריאות יעקב ליצמן התייחס הבוקר (יום ב') לעתידה של רפורמת הסיעוד, שעוררה ביקורת במשרד האוצר ולא נכללה בחוק ההסדרים. בישיבת הוועדה הציבורית לעתיד ענף הביטוח אמר ליצמן כי הוא תומך בהעלאת מס הבריאות בשיעור של כחצי אחוז, כדי לממן את התוספות הנדרשות למערכת. הוא הציג ממצאי סקר שלפיו רוב הציבור תומך בהעלאת שיעור המס בתמורה לביטוח סיעוד ממלכתי. "מעולם לא ויתרתי על סיעוד. גם נגידת בנק ישראל תומכת", אמר.
הרפורמה אמורה להיכנס לתוקפה בעוד חמישה חודשים, ב-1 בינואר 2017, ומטרתה להעניק ביטוח סיעוד ללא תשלום לכל אזרח במדינה. אלא שלפי מקורבי ליצמן הרפורמה מתקדמת לאט מדי, והחשש הוא שעד תחילת 2017 לא ניתן יהיה להשלים אותה. ליצמן איים כמה פעמים לפרק את הממשלה אם הרפורמה לא תאושר כפי שנחתם בהסכמים הקואליציוניים. במשרד האוצר לא אוהבים את הרעיון, וניסו כמה פעמים לדחות את הרפורמה. שר הבריאות ביקש להעלות את מס הבריאות, כי לטענתו העלייה תייתר את העלות של הביטוחים הסיעודיים. באוצר חששו שהעלאת מסים תתפרש בצורה שלילית בעיני הציבור וניסו למסמס את הרפורמה. ישיבת הוועדה הציבורית לעתיד ענף הביטוח, בראשות השר לשעבר גדעון סער, התקיימה בבית סוקולוב בתל אביב. בישיבה השתתף גם השר חיים כץ.
"כולם אומרים ליצמן ויתר, ליצמן לא העלה לממשלה. אז קודם כול העליתי, היה דיון, יהיו דיונים. התקציב - אני חושד שיש אפילו משהו מוחבא בתקציב עבור הנושא הזה. אם יצטרכו. יש בתקציב משהו מוחבא לדעתי שזה סכום כסף. לדעתי לא מספיק, אבל לא משנה. אל תשכח שאני לא מדבר על תקציב אלא על העלאת מס בריאות. אני אלקט את כל השאר", אמר ליצמן. "עשינו סקר. 93% רוצים את הסיעוד. 79% מסכימים לשלם 0.6 אחוז ולהעלות את מס הבריאות כדי לכסות את זה".
במסגרת חוק ההסדרים לא נכלל סעיף של הרפורמה בסיעוד. גורמים במערכת הבריאות חוששים שהרפורמה לא תתממש. "מאיפה יביאו לזה כסף אם היא לא נכנסה לחוק ההסדרים?", תהה בכיר במערכת הבריאות. "בכירי משרד האוצר אמרו שליצמן יכול לומר קדיש על הרפורמה".
"השליכו את הקשישים לזבל"
ניר קידר, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר כי בישראל יש 200 אלף קשישים סיעודיים בקצב גידול משמעותי מאוד. "חשוב לזכור שאוכלוסיית ישראל מזדקנת. ב-2021 זה יגיע לגידול של 20 אלף בשנה. אחת הבעיות היא הפיצול: אין אף אחד שלוקח אחריות על הטיפול בקשיש הסיעודי". על פי הנתונים של האגודה לזכויות האזרח, אוכלוסיית הקשישים היא האוכלוסייה בעלת קצב הגידול הגבוה והמהיר ביותר במדינת ישראל. ב-1955 היה שיעור הזקנים 4.8% מכלל האוכלוסייה, לעומת 10.4% בסוף 2011. לפי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד סוף שנת 2030 צפוי שיעורם באוכלוסייה לעמוד על כ-13.7%. כלומר, בשני העשורים הקרובים צפוי בישראל שינוי דמוגרפי משמעותי – גידול ניכר בשיעור הקשישים.
אחוז הזכאים לגמלת סיעוד עולה עם הגיל, ומגיע ל-53% מהקשישים בני 85 ומעלה. כ-42% מעול המימון של השירותים הסיעודיים – אשפוז מוסדי או טיפול בבית – נופל על בני המשפחה, אף שהציבור משלם כל חודש מס ביטוח בריאות ממלכתי.
אחת מהמשפחות שנפגעות מהמצב הנוכחי היא משפחת לופשיץ. ברוניסלבה לופשיץ לוקה בדמנציה ונמצאת במצב סיעודי כבר שבע שנים. היא נעזרה בביטוח הסיעודי עד שהכסף אזל לפני שנתיים. בתה, אילנה, נאלצה לעזוב את עבודתה ולהישאר בבית אמה החולה כדי לטפל בה, בנוסף למטפלת הצמודה שהעסיקה. כיום אילנה מנסה לחסוך כסף איפה שרק אפשר, אפילו אם זה לחסוך בחשבונות מים וחשמל. "השליכו לזבל את הקשישים, הפקירו אותם טוטלית. גם היום הם מופקרים בכל מיני מוסדות סיעודיים איומים", אמרה אילנה באולפן ynet.
ח"כ איציק שמולי התייחס לכך שבתקציב המדינה הקרוב, למרות ההבטחות, לא ייכנס ביטוח סיעוד ממלכתי ואמר כי "נסיגת משרד הבריאות מהבטחתו לקדם בתקציב הקרוב ביטוח סיעודי ממלכתי מאכזבת ומכעיסה. אין צורך דחוף יותר במערכת הבריאות ובשל עסקאות פוליטיות של הרגע האחרון הרפורמה החשובה ביותר נותרה בחוץ ומאות אלפי סיעודיים בישראל ישלמו על כך ביוקר".
בימים האחרונים התעקש ליצמן על כך שהרפורמה לא תבוטל. גורמים בלשכתו אמרו כי "משרד הבריאות לא נסוג לרגע מרפורמת הסיעוד. הדיונים בחוק ההסדרים לא כללו את הרפורמה והשר עומד על דרישה זו. במקביל יימשכו הדיונים האינטנסיביים שנערכים בנושא, במטרה להביא לשינוי חברתי בנושא החשוב של הסיעוד".
"לצערי מדינת ישראל מזניחה את הקשישים והזקנים שנדרשים למענה סיעודי. המחויבות שלנו לדור הבא מחייבת להביא לשינוי מערכתי בהתייחסות המדינה לאוכלוסייה המתבגרת בישראל. יש לשים קץ למצב הקשה והסבוך שבו נמצא מערך שירותי הסיעוד בישראל, שמקשה על אלו שנזקקים לשירותי סיעוד ובני משפחותיהם", אמר ליצמן. הרפורמה אמורה לכלול בין השאר הכפלה של שעות הזכאות לטיפול סיעודי, תמריצים לקופות חולים שיערכו ביקורי בית והפסקת האבחון לזכאות של הקשיש על פי ההכנסות של ילדיו.
לפנייה לכתב/ת 
