כך תדעו - האם אתם היפוכונדרים או סתם דאגנים?
הם משוכנעים שיש להם גידול, בעיה בלב, הפרעה מוחית או כשל אחר מסכן חיים. הם ייגשו לאינספור בדיקות רפואיות, ורק יתאכזבו כשיאמרו להם "אין לך כלום". איך מזהים היפוכונדריה ומה הטיפול?
"הרופאים האלה לא מבינים כלום", חזר ואמר דן, "אני ממשיך להתלונן על כאבים בבית החזה והם לא מוצאים דבר". כבר שנים שהוא מסתובב בין רופאים בדיקות ואשפוזים בשל תלונות חוזרות על כאבים בחזה, עבר כבר 3 צנתורים, בדיקות מאמץ גופני, הוא מנוי על שירותי חירום ומשדר למוקד כמעט מדי יום אק"ג – אך לא נמצאה כל בעיה בגופו.
הרופאים פטרו אותו שוב ושוב באמירות של "אין לך כלום, זה הכל בראש", אבל הוא סירב לקבל את התשובות ומשוכנע שגידול סרטני מתפתח בגופו, ונותן את אותותיו בכאבים בבית החזה. בכל יום הוא משתתף בפורומים רפואיים שונים, בנסיון לדלות עוד מידע רפואי שיאשר לו שאכן לקה בסרטן.
כל שיעול או קוצר נשימה קל מקפיץ אותו לרופא המשפחה, בטענה שכדאי לשלוח אותו לעוד בדיקות, לעוד צילומים, ואולי לעוד צנתור. במקביל הוא המשיך לפנות בעצמו לרופאים מומחים – קרדיולוג, נוירולוג ואונקולוג, אבל תשובתם המשיכה לאכזב אותו: "אין לך כלום".
דן, וכמו על פי ההערכות עשרות אלפי ישראלים נוספים, סובלים מחרדת בריאות, או בשמה המקצועי – היפוכונדריה. "מדובר בעיסוק מתמיד בכך שאתה חולה במחלה קשה שטרם אובחנה", מסביר הפסיכולוג הרפואי, אפי גיל, המטפל בחולים אלה ומנהל את פורום פסיכולוגיה רפואית ב-ynet.
"המחשבות החוזרות לגבי מחלה קשה שלא אובחנה עדיין, גורמות לחרדה משמעותית שנמשכת חודשים או יותר, וזאת למרות שבדיקות רפואיות לא מוצאות שום בעיה רפואית משמעותית שמצדיקה את התלונות", הוא אומר.
היפוכונדריה מתבטאת בסימפטומים הבאים:
- עיסוק מתמיד במחשבה שאתה חולה במחלה קשה
- סימפטומים גופניים כמעט ולא מופיעים ואם הם מופיעים הם מינוריים בעוצמתם
- חרדה גבוהה בנוגע לבריאות
- בדיקות גופניות חוזרות באופן עצמאי כגון מדידת דופק, לחץ דם ופנייה חוזרת לרופאים מומחים ולבדיקות רפואיות או לחילופין הימנעות מן המערכת הרפואית (אי הגעה לבדיקות רפואיות שנקבעו מראש, הימנעות מבתי חולים)
- בדיקות רפואיות ששוללות ממצאים רפואיים לא מרגיעות את המטופל ולעיתים אף מגבירות את דאגותיו הרפואיות
- חיפוש רב אחר אינפורמציה בנוגע למחלות בספרות רפואית, אינטרנט
- עיסוק במחלות הופך לרכיב מרכזי בחיים ולעיסוק מתמיד בשיח בינאישי
- העיסוק בחולי גופני נמשך לפחות חצי שנה למרות שגורם הפחד יכול להשתנות (הפחד מסרטן יכול להתחלף בפחד מהתקף לב)
חרדת בריאות לעומת דאגות נורמליות
לא כל מי שדואג לבריאותו סובל מחרדת בריאות: "לכולנו יש לעתים סימפטומים גופניים שונים", מציין גיל, "אלה יכולים להתבטא בכאב, אי נוחות, לחץ, צריבה והם יכולים לגרום לדאגה, בפרט כשהסימפטומים נמשכים ובמקרים אלו חשוב ללכת לבדיקה רפואית ואפילו לפנות לחוות דעת נוספת של רופא נוסף.
"יחד עם זאת, אם אין ממצאים רפואיים משמעותיים ובדיקות רפואיות מצביעות על כך שאתה בריא ובכל זאת אתה מתחיל לחפש מחלות שנראות כמתאימות לסימפטומים שלך, רוב הסיכויים שתמצא משהו".
לדברי גיל, הנגישות למידע רפואי בשנים האחרונות באמצעות האינטרנט, והיכולת לחפש מידע רפואי לא בדוק, רק הגביר את התופעה ועמה את החרדות של הסובל מהיפוכונדריה: "אין שום דבר רע בחיפוש מידע וברצון להיות שותף פעיל בשמירה על בריאותך, עם זאת, ייתכן שאתה חוצה את הקו לחרדת בריאות אם אתה עסוק ברעיון שמשהו לא בסדר בבריאותך למרות שהבדיקות הרפואיות תקינות והרופא אומר לך שהכול בסדר".
הגורמים לחרדת בריאות
לא לגמרי ברור מדוע אנשים מסוימים מוכרעים על ידי התפיסה המוטעית שיש להם בעיה רפואית רצינית למרות שהבדיקות הרפואיות תקינות. גורמים אישיותיים, חוויות חיים, חינוך ותכונות תורשתיות עשויות כולם לשחק תפקיד בחרדת בריאות.
גיל מציין כי ישנם קווי דמיון בין הפרעות חרדת בריאות וחרדה כגון הפרעת פאניקה והפרעת אובססיבית כפייתית.
אלה הגורמים שעשויים להגביר את הסיכון לפתח חרדת בריאות:
- מחלה קשה בילדות
- היכרות עם בני משפחה אשר סובלים ממחלה קשה
- מותו של אדם אהוב
- בני משפחה קרובים הסובלים מחרדת בריאות
- הרגשה שאתה פגיע במיוחד למחלות
- הורים מזניחים או מתעללים
- הפרעות חרדה
- אמונה שגויה בכך שבריאות טובה משמעותה שאתה חופשי מתסמינים גופניים או תחושות גופניות לא נעימות.
האם אתם היפוכונדרים?
דרכי התמודדות עם חרדת בריאות
חרדת בריאות כרוכה כאמור בדאגה רבה לגוף וחרדה מתמדת ממחלות קשות, חלק מהותי ממנה נובע מהתפישה השגויה שסימפטום גופני כגון כאב, חוסר נוחות, דקירה, לחץ או כל סימפטום פיזי אחר מעיד בהכרח על מחלה פיזית קשה. חשיפה למידע רפואי מגבירה את העיסוק בגוף של הסובל מחרדת בריאות ומגבירה את הקשב לסימפטומים גופניים.
הפסיכולוג אפי גיל מציין, כי כל קריאה של כתבה על התקף לב עלולה לגרום ל"הגברת הקשב הפנימי" לאזור בית החזה. הגברת הקשב הזו, מובילה לחיפוש אחת סימפטומים בבית החזה ואז כל תנועה של שריר לא רצוני או פעימת לב מובילה למסקנה המוטעית שהפרט חולה במחלת לב.
"כדי להתמודד עם חרדת הבריאות חשוב להבין שסימפטומים גופניים תמיד קיימים, כל הגברת קשב לגוף תגלה תחושות חדשות שבדרך כלל לא מגיעות למודעות אולם תחושות אלו כל הזמן משתנות והן אינן מעידות על מחלה פיזית.
אם אתה סובל מחרדת בריאות ניתן לטפל בכך בעזרת טיפול פסיכולוגי רפואי, בטיפול ניתן לבחון מהם הגורמים המשמרים את חרדת הבריאות ומהן הפרשנויות השגויות שניתנות לסימפטומים גופניים ומגבירים את החרדה. אחד הגורמים האפקטיביים בטיפול הוא טכניקות הרפיה כגון מינדפולנס. בדרך זו, לומדים להתבונן בגוף באופן בלתי שיפוטי וכך מתפתחת ההכרה שסימפטומים גופניים העולים למודעות אינם מעידים בהכרח על מחלה".
עצות נוספות שכדאי ליישם
נסה להפסיק את החיפוש אחרי רופא אידיאלי - אם יש רופא מקצועי שאתה סומך עליו השאר אצלו וסמוך על שיקול דעתו המקצועי. אל תמשיך במרדף אחרי רופאים חדשים שיערכו בדיקות רפואיות נוספות.
בדיקות עצמיות של גופך וחיפוש אחר ליקויים בו עשויים להגביר את החרדה. כדאי לברר עם רופא המשפחה אילו בדיקות רפואיות חשוב לבצע למעקב כללי ועל מה כדאי לוותר.
הימנע מצריכה מוגזמת של מידע רפואי במדיה ובאינטרנט. עבור מי שסובל מחרדת בריאות החיפוש המתמיד אחר פרשנות באינטרנט לגבי סימפטומים רפואיים בדרך כלל תגביר חרדה.
לפנייה לכתב/ת 
