איזנקוט: 50 אלף שב"חים נכנסים לישראל מדי יום
בדיון בוועדה לביקורת המדינה שרטט הרמטכ"ל את בעיית השב"חים, שמובילה לעתים למעורבות פלסטינים ללא היתר שהייה לפיגועים בישראל. לדבריו, עדיין נותרו פרצות באזור בתיר ובגוש עציון. בנוסף הובעה דאגה מכתבי אישום מועטים, קנסות נמוכים ועונשים קלים לשב"חים ומעסיקיהם
הנתונים הקשים על אודות מעורבותם של פלסטינים שוהים בלתי-חוקיים בפיגועים נחשפו בכנסת: על רקע גל הטרור הנמשך הזהיר היום הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, מהבעיות שעמן מתמודדת מערכת הביטחון בתחום זה. במהלך דיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת שהתקיים היום (ג') אמר הרמטכ"ל כי "כ-60-50 אלף שוהים בלתי חוקיים נכנסים מדי יום לישראל. מבעלי האישורים לא היו מחבלים בגל האחרון ונראה לי אפילו בעשור האחרון".
מבין כל חברי הוועדה הגיעו לדיון המיוחד רק יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) וח"כ מירב בן ארי (כולנו).
איזנקוט אמר עוד בנוגע לבעיית השב"חים כי "אנו עושים מאמץ רב לסגור את המעברים, אך יש עדיין כ-100 קילומטרים ללא גדר ביטחונית. שני חלקים חסרים תוקצבו ב-260 מיליון שקל עבור אזור תרקומיא וירושלים - וכבר החלו שם בעבודות, אך עדיין נותרו פרצות באזור בתיר ובגוש עציון. צריך ליצור איזון בין צורכי המשק והפלסטינים לבין דרישות הביטחון. בגבול ישראל-לבנון נתפסו 14 מסתננים בשנים האחרונות וזו הדוגמה לשפר את הליכי קבלת אישורי העבודה והקלת נוחות המעבר, ומנגד - ענישה מחמירה נגד המעסיקים, המלינים והמסיעים של השב"חים".
סגן מפכ"ל המשטרה, ניצב זהר דביר, ציין כי המשטרה פועלת כל השנה כדי להקטין את התופעה, לעצור ולהעמיד לדין שב"חים, שעלולים לבצע גם עבירות רכוש ואלימות, מלבד פעילות חבלנית. לדבריו, בשנת 2015 בוצעו כ-4,300 מעצרי שב"חים, ונרשמת עלייה בכתבי האישום גם נגד המעסיקים. הוא אף הצביע על ענישה קלה, מפני שלדבריו רק ב-75% מהתיקים הפליליים נגד מסיעי השב"חים הוטלו עונשי מאסר, וב-83% מהתיקים שבהם הוטל קנס כספי, הוא היה נמוך מ-5,000 שקל.
נציג משרד מבקר המדינה, תת-אלוף במיל' יוסי ביינהורן, הוסיף בהקשר זה כי לפני שש שנים התגלו בבדיקת המבקר שורת ליקויים שרובם טרם תוקנו. לדברי סגן-אלוף ניר ישעיה, ראש זירת מרכז באגף המבצעים, בכפרים רבים פועלת נקודת איסוף למסתננים, ומשם נסיעה עד סמוך לגדר, חציית הכביש. בנוסף פועלים תצפיתנים קבועים המוודאים כי אין כוחות ביטחון המונעים את ההסתננות. "להערכתנו בשנת 2016 יוגשו כ-1,600 כתבי אישום. בנוסף, החרמנו את רכבי ההסעות. אף על פי שהעונש על כניסה הבלתי-חוקית לישראל הוא בין שנה לחמש שנות מאסר, הרי שלפי המדיניות של שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, העונש של השב"ח יהיה חמישה חודשים בלבד. בפועל - רוב השב"חים נענשים לימים בודדים בלבד".
אלוף-משנה שרון ביטון, ראש מחלקת מבצעים במנהלת תיאום פעולות הממשלה, תיאר נוהל קבלת רישיון עבודה. התבחין הוא גיל 22, נשוי וללא עבר ביטחוני או פלילי. "בעל רישיון העבודה עובר במעבר ספציפי ובשעות מוגדרות, ללא לינה במקום העבודה אלא במקרים חריגים. יש נוהלי קבלת אישור גם למעסיק, ובשנת 2015 הופקו 1,693,670 היתרי מעבר, וכיום כ-800 אלף עדיין בתוקף". תת-אלוף ערן אופיר, ראש מנהלת מרחב התפר, הוסיף כי בימים אלו משודרגת הגדר באזור תרקומיא-מיתר לחומה בגובה חמישה מטרים, אך עדיין נותרו הפרצות באזור בתיר, ובנוסף במדבר יהודה מדרום הר חברון עד ים המלח, משם יצאו המחבלים שביצעו את הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב. הוא הדגיש כי תוואי זה טרם תוקצב.
יו"ר הוועדה אלהרר הדגישה כי ללא תקציב מאושר ומוגדר להשלמת הגדר הביטחונית – אין עדיין מלחמה אמיתית במיגור התופעה. לדבריה, "בגל הטרור הפוקד אותנו השב"חים הם פעמים רבות המחבלים. נכון לחודש מרס, 44% מהמפגעים בגבולות הקו הירוק היו שב"חים. מאידך, במקרים רבים השב"חים מסתננים מפני שאין להם אפשרות לעבוד אחרת, וגם קבלת רישיון עבודה היא תהליך קשה וסבוך". היא התריעה כי אי-אכיפה של העסקה עם רישיון ברמת המעסיקים היא זרז נוסף לתופעת השב"חים.
לפנייה לכתב/ת 
