ועדת הכספים אישרה קיצוץ של 470 מיליון ש'
בדיון שערך פחות משעתיים וברוב של 5 חברי כנסת מול שניים אושר קיצוץ 0.7% מתקציב 2016 שהם 470 מיליון שקלים. קיצוץ הרוחב אושר בהעדרו של היו"ר הקבוע ח"כ משה גפני, שהפקיד את ניהול הישיבה בידי ח"כ אחמד טיבי למרות שיוכו לאופוזיציה
ועדת הכספים אישרה היום (ג') ברוב של 5 ח"כים קיצוץ רוחבי בשיעור 0.7% מתקציב 2016 - בסך כולל של כ-470 מיליון שקל. הקיצוץ נועד לממן מספר פעולות דחופות בעיני הממשלה שיבואו על חשבון תקציבי שירותים ציבוריים חיוניים לא פחות, אם לא יותר. הפירוט שהגיש לוועדה הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, יכול ללמד על העדפות הממשלה מהוצאות המשרדים שלא נוצלו ערב אישור התקציב הדו-שנתי הבא.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
קיצוץ הרוחב אושר בהעדרו של היו"ר הקבוע ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שהפקיד את ניהול הישיבה בידי ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), למרות שיוכו לאופוזיציה. זאת, מאחר שחברי הסיעה הודיעו מראש כי לא ישתתפו בהצבעה על העברה תקציבית הכוללת מענק להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון בסך 15 מיליון שקל. החלטתם התקבלה למרות שההעברה כוללת גם 50 מיליון שקל לתגבור החינוך הנוצרי של חלק מערביי ישראל הקרוב ללבם.
מאידך, נציגי אופוזיציה אחרים התנגדו לקיצוץ בעיקר בגלל תמיכתו בהתנחלויות על חשבון שירותי הרווחה, החינוך והדיור הציבורי, כפי שאמרה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני). ואילו וח"כ מיקי לוי (יש עתיד) טען כי הקיצוץ המוצהר של 0.7% בעצם מסתיר קיצוץ ריאלי כולל של 5.2% שיפגע בבסיס התקציב דו שנתי הבא בשיעור 4.5%. "שר האוצר עובד עלינו. בתקציב 2017/18 הקיצוץ הרבה יותר גבוה ממה שהוחלט בממשלה, וזו רק ההתחלה".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) הטיח בשפיר: "זו צביעות של האופוזיציה. ההעברות ליו"ש מינוריות ביחס לקיצוץ הכולל". הוא גם קרא לעבר מ"מ היו"ר טיבי: "אל תימנעו בהצבעה ואני אצביע בעד. אם תמנעו, בתקווה שזה יאושר, אני אצביע נגד, כך שהקיצוץ והעברת הכספים למטרות החשובות לכם לא יאושרו". בעת שאיים לא היה בחדר רוב לקואליציה. אבל טיבי הכריז על הפסקה כדי לאפשר לה לגייס את הרוב שלה. בהצבעה הודיע סמוטריץ' שלמרות התנגדותו הוא יתמוך בקיצוץ רק מהיותו חבר הקואליציה.
בין סעיפי הקיצוץ ניתן למצוא בין השאר, תחזוקת כבישי הארץ שבאחריות משרד התחבורה (118 מיליון שקל); ותמיכות משרד החינוך בשיעורי עזר לתלמידים והשתלמויות מורים (49 מיליון שקל) - כל אלה יידחו בעקבות העדפות כמו הוצאות הכרוכות בדחיית פירוק רשות השידור (50 מיליון שקל), מימון אבטחת מתיישבים ישראלים במזרח ירושלים (41 מיליון שקל) ומענקים להתיישבות צעירה ביהודה ושומרון (15 מיליון שקל).
בנוסף, ישנם קיצוצים מרכזיים נוספים כמו תמיכת משרד הפנים בתקציבי פיתוח הרשויות המקומיות ובשכר עובדיהן (כ-24 מיליון); הפחתה בפעילות רשות הכיבוי וההצלה בתקציב המשרד לביטחון פנים (22 מיליון שקל); השתתפות משרד הרווחה בשכר עובדי הרווחה ברשויות המקומיות (22 מיליון שקל); תקציב ההכשרה המקצועית של משרד הכלכלה (19 מיליון שקל); ותמיכת משרד הבריאות במוסדות בריאות (18 מיליון שקל).
הקיצוצים בתקציבי הוצאות המשרדים יממנו, בין היתר, את הפיתוח הכלכלי במגזר הערבי (108 מיליון שקל); מענק שנתי ליוצאי עיראק שנרדפו בתקופת מלחמת העולם השנייה וליוצאי מרוקו ואלג'יריה בתקופת הכיבוש הנאצי של צפון אפריקה (75 מיליון שקל; תגבור האבטחה במוסדות החינוך (60 מיליון שקל); קידום שילוב יוצאי אתיופיה (70 מיליון שקל) ותגבור שירותי החינוך הנוצרי (50 מיליון שקל).
כל התמיכות נובעות מהחלטות הממשלה שהתקבלו במהלך 2015 לאחר אישור התקציב הדו-שנתי השוטף. הקיצוצים בתקציבי המשרדים אינם זהים, ומבוססים על חלקם היחסי בתקציב 2016. חלוקתם בכל משרד נעשית בדרך כלל בעזרת ראשי כל משרד. לשכת נשיא המדינה, למשל, מקצצת בעיקר בתקציבי לשכות הנשיאים לשעבר (117 אלף שקל).
כמו כן, הוועדה אמורה לאשר רשימה של מוסדות ציבור שהאוצר הסכים להכיר בתרומות אליהם כהוצאה מוכרת לצרכי מס. ברשימה של היום ישנם 55 מוסדות, מתוכם 25 בתי כנסת ישיבות ומוסדות חרדיים. הבולט ביותר הוא המוסד החרדי "שובו" הפעיל ברחבי הארץ, שמחזורו השנתי כ-52 מיליון שקל. בין המוסדות החילוניים ישנה בולטת העמותה הירוקה "יום שני ללא בשר" שמחזורה השנתי 130 אלף שקל.
לפנייה לכתב/ת 
