אין מי שידאג לילדי החינוך המיוחד
ביישוב אחד גן הילדים סגור, בעיר אחרת אין מקום, וברשות נוספת הוועדה המשבצת לא מתכנסת. לילדים בחינוך המיוחד אין גנים, או גרוע מכך - הם נאלצים להגיע למקום מוזנח שמסכן אותם. למה? "החינוך המיוחד הוא ג'ונגל", אומר גורם במערכת החינוך. ההורים המתוסכלים: "אנחנו חסרי אונים מול הבירוקרטיה"
שבועיים לפני פתיחת הלימודים, הורים מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה: לילדיהם הזקוקים לטיפול צמוד וייחודי אין מסגרת. במקרים אחרים יש מסגרת, אבל היא במצב כה רעוע עד כדי סיכון חייהם של הילדים.
מדינת ישראל אינה המקום האידיאלי לגדל בו ילדים עם מוגבלויות, פיזיות ונפשיות. אלה חוקי הנגישות שאינם נאכפים תמיד, והדעות הקדומות שנפוצות מדי, וזו גם הבירוקרטיה והקשיים התקציביים המובילים לעתים למצבים בלתי נסבלים. למרבה הצער זה קורה כמעט בכל רחבי הארץ. בשבועות האחרונים הגיעו אלינו עוד ועוד תלונות, המתארות מציאות מטרידה. מבעיות נגישות במקום שאמור להיות הכי נגיש, דרך פגמים מסוכנים במבנים, ועד בלגן בלתי נסבל ברישום, שמשאיר הורים רבים ללא מענה.
מפספסים את הילדות
נעמה, בת 5 וחצי על הספקטרום האוטיסטי, עשויה לפתוח את שנת הלימודים הקרובה בבית, משום שלא נמצאה לה מסגרת חינוכית מתאימה בעיר מגוריה גבעתיים, וגם לא בסביבה. "נעמה למדה בשנה שעברה בגן אבחוני ברמת גן שיש אפשרות להישאר בו שנה אחת בלבד", סיפרה אתמול בתסכול אמה, שרונה פניני. "בחרנו להשאיר אותה שנה נוספת בגן כי היא לא מוכנה לכיתה א'". כששרונה פנתה לעירייה בבקשה למצוא לבתה גן תקשורת, נאמר לה שאין עבורה מסגרת מתאימה בגבעתיים. כל ניסיונות העירייה לפנות לערים בסביבה נתקלו באותה תשובה: כבר אין מקום. העיר היחידה שבה נמצא גן שמתאים לנעמה היא הרצליה, אך המרחק רב מדי עבורה. "מדובר בנסיעה בשעות הכי עמוסות, בפקקים רבים, זה לא משהו שנעמה יכולה לעמוד בו", אומרת שרונה. "לרשום אותה לגן בהרצליה זה אומר להביא לפספוס הילדות". האם מספרת כי נעמה, בעלת תפקוד גבוה, מבינה את הסיטואציה שנוצרה. "היא נשארה ערה כל הלילה ואמרה שהיא לא רוצה לעזוב את הגן שלה".
ר', בן 3 וחצי שמאובחן על הרצף האוטיסטי, למד עד לשנה שעברה במעון שיקומי. השנה ביקשה אמו לרשום אותו לגן תקשורת באחד מיישובי מטה יהודה, שם הם מתגוררים, אך גילתה שהגן היחיד נסגר. כשפנתה למחלקת החינוך, הציעו לה לרשום את בנה לגן רגיל עם סייעת, או לגן תקשורת בירושלים – במרחק של שעה נסיעה. "הבן שלי לא יכול להשתלב בגן רגיל, הוא בתפקוד נמוך, וירושלים היא לא אופציה", אומרת אמו. "מדובר בנסיעה של שעה וחצי לכל כיוון בשעות העומס". כששבה ופנתה למועצה, נאמר לה לנסות להירשם לגן בבית שמש אבל גם שם לא היה מקום, וכך גם בעיר מודיעין. "אני מוצאת את עצמי עוברת מעיר לעיר ומחפשת לבן שלי גן, זה לא התפקיד של הרשות?", אומרת האם בבכי. "הורים לילדים עם צרכים מיוחדים חווים גם ככה קשיים. זה מתסכל ומייאש. אנחנו מרגישים תקועים".
ת', בת 12, אובחנה כסובלת ממאניה-דפרסיה. בשנת הלימודים הקודמת התגוררה משפחתה בעיר במרכז הארץ ות' למדה במוסד שלא התאים לה. לאחרונה עברה המשפחה לעפולה, והוריה העבירו מבעוד מועד את הטפסים הרלוונטיים, על מנת שתימצא לה מסגרת מתאימה. לאחרונה קיבלו ההורים הודעה מבית ספר דקלים בטבריה שיש ביכולתם לקבל את ת', רק שהעירייה צריכה לכנס ועדת השמה ולשבץ אותה שם. אבל בעירייה, טוען האב, מתחמקים, והציעו לו לרשום את בתו להוסטל חרדי בכפר חסידים. "אנחנו לא מוכנים לזה, אנחנו רוצים בית ספר מפוקח מטעם משרד החינוך", הוא מבהיר. "הם פשוט רוצים לסמן 'וי' ולהגיד מצאנו מוסד, רק כדי לא לקיים את ועדת ההשמה שתאפשר לבת שלי להיות במקום שיכיל ויעצים אותה. היא מתוסכלת, ואנחנו חסרי אונים, חלשים מול הבירוקרטיה. בסוף מי שנופל בין הכיסאות אלה תלמידי החינוך המיוחד".
כאן משפצים
על פי הנתונים במשרד החינוך, ברחבי הארץ 371 בתי ספר לחינוך מיוחד, שבהם לומדים 25,547 תלמידים בכיתות א'-י"ב. נוסף על כך, ישנם 1,907 גנים לחינוך מיוחד, שבהם לומדים 17,935 ילדים. איך בכל זאת קורה ששנה אחרי שנה נתקעים ילדים רבים בלי פתרון, ונאלצים להישאר בבית?
גורם במערכת החינוך הגדיר את הסיבה במשפט אחד: "החינוך המיוחד הוא ג'ונגל". לדבריו, כל מה שקשור לנושא מתנהל בסחר-מכר בין רשויות. "ישנם סוגים שונים של לקויות, ובהתאם גם סוגים שונים של מוסדות", הוא אומר. "מחודש מרס ועד מאי מתקיימות ועדות השמה ברשויות המקומיות, אלא שאין מספיק מוסדות לחינוך מיוחד בארץ, ולכן הרשויות מוצאות את עצמן עם תלמידים שאין להם מקום".
מהרגע הזה, מתאר אותו גורם, מתחיל משא ומתן בין הרשויות המקומיות על תלמידי החינוך המיוחד. "הרשויות מתחילות להעביר תלמידים זו מזו: 'תן לי שני אוטיסטים ואני אתן לך שני תלמידים עם לקות אחרת'. כך הבעיה מתגלגלת מרשות לרשות". על מנת שיימצא מקום לכל התלמידים, אומר אותו גורם, מתקיימים שינויים בוועדות ההשמה. "הבעיה העיקרית היא שאף אחד לא מחזיק את כל תוצאות ועדות ההשמה, ובהתאם לכך רואה כמה מסגרות חסרות בארץ ומקים מסגרות בהתאם. משרד החינוך באופן אבסורדי מטיל את האחריות על הרשות המקומית, אבל גם האחריות החוקית וההגיונית לכל הנושא הזה היא שלו".
אבל זה לא הכול. מכמה תלונות שהגיעו לידינו לאחרונה, מתברר שמוסדות שבהם אמורים ללמוד ילדים בחינוך המיוחד סובלים מהזנחה קשה. נהוראי מיכאל, תושב טבריה בן 6, סובל משיתוק מוחין ואמור להתחיל את לימודיו בכיתה א' בבית הספר דקלים בעיר. כמו יתר חבריו הוא נרגש, אך אמו שלומית חוששת. לטענתה, בית הספר שבו עתיד בנה ללמוד סובל מליקויים חמורים, אינו נגיש לתלמידי החינוך המיוחד ואינו מתאים לצורכיהם.
התמונות מדברות בעד עצמן. רמפות שאמורות לאפשר גישה לחצר אינן נגישות, חצר המשחקים נראית מוזנחת והמבנה עצמו ישן מאוד. לטענת ההורים, המעליות לא עובדות והעשבייה מחוץ לגדר בית הספר רוחשת נחשים ועקרבים. כל אלה אמורים לקבל את פניהם של נהוראי ו־94 תלמידי החינוך המיוחד שמגיעים לבית הספר מ־14 רשויות שונות.
"הבן שלי סובל משיתוק בצד שמאל, הוא הולך עם סדים ברגליים, אבל הוא לא הולך באופן יציב ורק במישור", מתארת שלומית. "כשהלכנו איתו לראות את בית הספר היינו בהלם. מדובר במבנה ישן, בן שלוש קומות, המעליות לא עובדות והוא לא יכול לרדת במדרגות. בחצר האחורית יש אבנים, אין שבילים והוא נפל שם כמה פעמים. מדובר בילדים שזקוקים למקלחת במהלך היום, אבל המקלחות מוזנחות ובשירותים כל הזמן יש סתימות". לנוכח מצב בית הספר הודיעה שלומית כי לא תשלח את בנה ללימודים. "אני לא מוכנה להסתכן באפשרות שהוא ייפול. חבל מאוד שאנחנו צריכים להתנהל כך במדינה שלא דואגת לילדים עם צרכים מיוחדים. בית הספר הזה הוא הזנחה פושעת".
נתוני משרד החינוך, שהועברו לבקשת התנועה לחופש המידע ומתייחסים לשנת הלימודים הקודמת, העלו תמונה מדאיגה בכל הקשור לבטיחות של מוסדות חינוך. נכון לדצמבר 2015, ברחבי הארץ פעלו 4,332 מוסדות חינוך (17% מכלל המוסדות) ללא רישיון בטיחות. 77% מהמוסדות הם גני ילדים. לטענת משרד החינוך, במהלך השנה האחרונה התקיימו בדיקות מקיפות וניתנו אישורי בטיחות לאלפי מוסדות חינוך, ולמרות זאת המשרד סירב לחשוף את הרשימה המעודכנת.
גן הוורדים בנתניה, למשל, שעד לפני שנה שימש את ילדי החינוך הרגיל, מיועד כעת לילדי החינוך המיוחד. בתחילת אוגוסט הגיעו לשם הורי הילדים על מנת להתרשם מהגן, ולדבריהם הם הזדעזעו. "הגן מוזנח מאוד", מתארת אימא של אחד הילדים. "צעצועים שבורים, מבנה מוזנח וסדוק. לא נראה שיש די חדרים שמתאימים לטיפולים הכרחיים לילדינו".
מעבר לזה, ההורים מתארים כי מעל לגן מתקיים שיפוץ של בית כנסת. "אין חיפוי של צבע, הצינורות יוצאים מכל מיני כיוונים, זה פשוט סכנת נפשות. ילדינו יהיו חשופים לרעש, אבק, ופסולת בניין שתסכן אותם בריאותית ובטיחותית". לדברי אותה אם, בעירייה נאמר לה שהגן עובר שיפוץ שיסתיים ב־15 באוגוסט, אלא שהתאריך המיועד עבר והגן עוד לא מוכן. לטענת ההורים, הם ביקשו מהעירייה להציג להם אישור בטיחות, אך טרם קיבלו. "יש חוטים חשופים, לבנים שעלולות ליפול, הכול נראה רעוע ומאוד לא-תקני".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, קיבלה בתקופה האחרונה פניות רבות מהורים מודאגים לילדים בחינוך המיוחד. "כל שנה מחדש, משרד החינוך והעיריות השונות מחכים לרגע האחרון כדי לטפל בילדי החינוך המיוחד ומשאירים את ההורים מתוסכלים ומפוחדים מה יעשו עם הילדים באחד בספטמבר והאם לשלוח את ילדם לגן ללא תנאים פיזיים מתאימים", היא אומרת. "אלה בעיות
שמוכרות לאורך כל השנה, וההחלטה למשוך את הדברים ולהזניח את הילדים עד לרגע האחרון לא מקובלת ופוגעת קשות בחינוך שלהם. כל ילד כזה שלא נמצאה לו סייעת או מסגרת מתאימה ומתחיל באיחור את שנת הלימודים, נפגע גם ברמה החינוכית וגם ברמה הרגשית. משרד החינוך חייב לטפל בנושא החינוך המיוחד בצורה יסודית, מצפון ועד דרום, לאורך כל השנה ולא ברגע האחרון".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד עושה הכול כדי לוודא שילדי החינוך המיוחד ייהנו ממסגרות חינוך מותאמות ומתקדמות. האגף לחינוך מיוחד במשרד יבדוק ויטפל בפניות מול הרשויות המקומיות הרלוונטיות, שכן תחזוקת מבני מוסדות החינוך היא באחריותן. באשר לשיבוץ התלמידים, הדברים נמצאים בבדיקה ובטיפול".
מהמועצה במטה יהודה נמסר בתגובה: "לצערנו, גן התקשורת נסגר בשל העדר נרשמים. שיבוץ הילד בגני תקשורת נמצא בסמכות משרד החינוך. אנו ערים למצוקה, ונמשיך לפעול יחד על מנת למצוא פתרון הולם".
מעיריית טבריה נמסר: "בית הספר דקלים ייכנס השנה לשיפוץ כולל ועמוק במסגרת חיזוק המבנים והתשתיות במוסדות החינוך. נבחנת האופציה להעתקת מבנה בית הספר למבנה חלופי עד להשלמת השיפוצים. עיריית טבריה נושאת בנטל לבדה, וללא סיוע מן הרשויות האחרות. הפערים ידועים ונעשים כל המאמצים הדרושים לגשר עליהם".
מעיריית נתניה נמסר: "העירייה החלה השבוע בשיפוץ עמוק של מבנה הגן ובהתאמתו לצורכי החינוך המיוחד, בהשקעה של כ־100 אלף שקל. העבודות יסתיימו עד 25 באוגוסט. אנו מבקשים מן ההורים להתאזר בסבלנות עד להשלמת העבודות. באשר לשיפוץ הנעשה מעל הגן, דו"ח מהנדס יצא בנושא וקבלן השיפוצים נדרש לתקן את הליקויים עד לפתיחת שנת הלימודים".
מעיריית עפולה נמסר: "מפאת חיסיון ילד קטין אין אנו מגיבים לנושאים מעין אלו בתקשורת. ככלל, אנו פועלים בהתאם להנחיות משרד החינוך. ההורים מוזמנים לפנות אלינו או למשרד החינוך לקבלת הסברים".
מעיריית גבעתיים נמסר: "מנהל החינוך עשה את מרב המאמצים לשבץ את נעמה בגן המתאים לצרכיה. מאחר שישנם סוגים רבים של גנים בחינוך המיוחד ולא כולם נמצאים בכל עיר, נמצא כי הגן המתאים ביותר נמצא בהרצליה. העירייה פועלת בהתאם למדיניות משרד החינוך, לפיה גני החינוך המיוחד הם על-אזוריים. הקושי הקיים בהסעות מובן לכולנו, אך מניסיון עבר, אנו בטוחים שנעמה תפרח בגן החדש ותקבל את המענה הטוב ביותר לצרכיה המיוחדים. מחלקת החינוך בעיריית גבעתיים תמשיך לעמוד לצד המשפחה".
לפנייה לכתב/ת 
