לדבר עם עצים: המהפכה החקלאית החדשה
אחרי מהפכות שהובילו לגידול ביבולים, השלב הבא בהתפתחות החקלאית יאפשר לנו לדעת איזו כמות מדויקת של מים נחוצה לצמח, או להתריע בזמן אמת על פלישה של מזיק. תומר טואטי מחברת אגרינט מספר על החברות הישראליות שמובילות את המגמה במסגרת פרויקט "חותם כחול-לבן"
בשיתוף פרי-טק
איך עץ אומר שכואב לו? על השאלה הזאת נוכל לענות בקרוב בזכות מהפכה שמתרחשת בימים אלה באחד מהתחומים העתיקים ביותר של האנושות – החקלאות.
"מהפכה חקלאית" היא תהליך של שינוי ניכר בפעילות החקלאית המביא לשליטה מוגברת של החברה האנושית באופן ייצור המזון, איכותו, כמותו ואספקתו. למהפכה של ימינו קדמו שלוש נוספות במהלך ההיסטוריה האנושית. הראשונה החלה לפני כ-12 אלף שנים - עם המעבר לחברה חקלאית ונייחת, השנייה הפכה את החקלאות במאה ה-17 לענף מסחרי-שיווקי והשלישית התרחשה במהלך המאה ה-20 ואופיינה בעלייה גדולה ביבולים ליחידת שטח, בצמצום כוח העבודה, בהשקעות הון גדולות, במסחר בינלאומי נרחב, בתצרוכת חקלאית מגוונת ובירידה במחירי התוצרת. בזכותה אנחנו יכולים היום לאכול מנגו שהגיע מתאילנד, לייצא תמרים ישראלים לקנדה ולשתות שייק אסאי מברזיל.
לצורך ההשוואה, לפני 300 שנים איכר אחד היה מייצר בשנה מזון שהספיק לקיום 2.5 נפשות, וכדי לקיים משפחה ממוצעת נדרשו כמעט כל בני המשפחה לעבוד בשדה. בסוף המאה ה-20 אותו איכר מספק את קיומם של 130 נפשות. אף שנראה כי
הגדילה הטכנולוגית ויתר התהליכים הגלובליים הובילו להקטנת העיסוק בחקלאות, לפי נתוני ה-FAO (ארגון המזון של האו"ם) בשנת 2015 עדיין ישנם בעולם 1.4 מיליארד עובדי חקלאות, שמהווים כ-28% מכוח העבודה העולמי. באותם נתונים תמצאו גם את הצד השני של המטבע – נוכח בעיות פוליטיות-כלכליות, מגפות, מחלות, פגעי מזג אוויר ועוד שלל רעות חולות - כ-870 מיליון בני אדם בעולם נמצאים באופן קבוע בתת-תזונה, ואת טבלת הרעב מובילות הודו וסין.
לחברת נטפים הישראלית חלק לא קטן במהפכה החקלאית השלישית תחת ססמתה "Grow more with less". החברה הוקמה בשנת 1965 בקיבוץ חצרים על ידי מהנדס המים שמחה בלאס שהגה רעיון חדש - שיטת השקיה בטפטוף באמצעות חומרים פלסטיים.
כבר בזמנים קדומים נעשה שימוש בהשקיה בטפטוף באמצעות כדי חרס שמולאו במים, הוטמנו בקרקע ושחררו את המים באיטיות לקרקע דרך הנקבוביות שלהם. החידוש הגדול והמהפכה של נטפים נסבה סביב "הטפטפת הפלסטית", אביזר פלסטי המשחרר טיפות מים בצורה מדויקת על פי מיקום הצמח תוך שימוש בצינורות פלסטיים. הטפטפות מגדילות את תפוקת היבולים, משפרות אותם ובד בבד שומרות על איכות המים, כמותם ופוריות האדמה. השאר היסטוריה: כיום נטפים מחזיקה ב-28 חברות בנות ו-17 מפעלי ייצור, ומעסיקה 4,300 עובדים ברחבי העולם שבאמצעותם היא שולטת ב-30% משוק ההשקיה בטפטוף העולמי.
המהפכה החקלאית הרביעית מתרחשת כאמור בימים אלה, וגם היא, בדומה לשתי קודמותיה, מבוססת על האצה טכנולוגית – "החקלאות המדייקת". חקלאות מדייקת (Precision Farming) היא כינוי למכלול של פעולות לאיסוף מידע וניתוח באמצעים טכנולוגים מתקדמים במטרה לאבחן שונות בין חלקה, גידול או צמח. כלומר, אם המהפכות הקודמות נסובו סביב מיכון, השבחה והאצה של תהליכי גידול ושינוע, המהפכה הנוכחית שואפת לעשות זאת תוך הסתכלות מיקרו לתוך רמת הצמח, הפרי, הענף והעלה הבודד.
גם את המהפכה הזו מובילות כמה חברות ישראליות. Prospera, למשל, מפתחת פתרונות ניטור ואופטימיזציה לתהליכי גידול חקלאיים באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית וחיישנים. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לאסוף תמונות, נתוני קרקע ומזג אוויר, ויחד עם תמונות לוויין של השדה ואלגוריתמי למידת מכונה, לזהות בטרם עת מחלות, מזיקים, מחסור בהזנה או בהשקיה.
חברת Taranis פיתחה מודל מטאורולוגי מתקדם שמשקלל מידע מלוויינים וחיישני מזג אוויר, כדי לספק ניתוח מקומי של שדות וגידולים, שמגיע לרזולוציה של עד פי 20 מהמודלים הנמצאים בשימוש היום. ואם בנטפים וטפטפות עסקינן, חברת Saturas רוצה להחזיר את הייחודיות לכל עץ ולשנות את מודל ההשקיה הקבועה של הטפטפות כך שחיישן ייעודי יעדכן את החקלאי כמה מים בדיוק צריך כל עץ בנפרד - וישקה אותו בהתאם.
אל החברות הללו מצטרפת גם חברת Agrint, שפיתחה חיישן זעיר המתברג לכל עץ ומסוגל לזהות את החתימה האלקטרונית הייחודית של מזיקים כאשר הם חודרים לעץ על ידי אבחון תדרי המזיק וניקוי ה"רעש הסביבתי" הקיים בכל עץ. החיישן יתריע בזמן אמת על חדירת הפולש דרך יישומון מיוחד לטלפון החכם, וההתרעה תאפשר לחקלאים ולגננים לרסס בחומרי ההדברה היקרים רק את העץ הנגוע, כך שמעבר לצמצום העלויות, תושג גם תרומה אקולוגית.
בשלב הראשון יעסוק החיישן באיתור מזיקים, ובעיקר במאבק במזיק בשם חדקונית הדקל האדומה, שמחסל את עצי הדקל בעולם. בעתיד הוא גם יאפשר לדעת מתי העץ רעב, צמא או לא חש בטוב. ממש כמו ילד. בנוסף לכך, רשת החיישנים תאפשר לשמוע את "פעימות לבו" של העץ ויחד עם מודלי ניתוח BigData מורכבים לייצר תובנות על פעילות מזיקים והתגוננות מפניהם.
המהפכה החקלאית הראשונה למעשה נכפתה על בני אדם בשל שינוי האקלים הגלובלי בסוף עידן הקרח האחרון, שהוביל להתיישבות לצד מקורות מים יחד עם יעילות מוגברת בעיבוד התבואה. מדהים לראות ששלושת המהפכות החקלאיות שבאו לאחר מכן, ובטווחי זמן סמוכים יותר, היו בעיקר תולדה של המצאה וקידמה אנושית-טכנולוגית שהוסבה בין היתר לצרכים החקלאיים יחד עם גידול באוכלוסייה הכללית.
לפי הערכות, בשנת 2050 תכלול אוכלוסיית כדור הארץ למעלה מ-10 מיליארד בני אדם. נקווה שפריצות הדרך בתחום החקלאות המדייקת יהיו אלה שיובילו להגדלת כמות המזון, איכותו ופיזורו על פני הגלובוס, ושיהיו אלה חברות ישראליות שיובילו את המהפכה בגאווה.
זה הזמן להצדיע לחברות הישראליות
ynet וחברת פרי-טק, בשיתוף הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ומכון הייצוא, מחפשים את החברות הישראליות פורצות הדרך, שמנהיגות שינוי בעולם.
פרויקט "חותם כחול לבן" מצדיע לחברות הישראליות, קטנות וגדולות, שמשפיעות על מציאות חייהם של מיליונים אנשי ברחבי העולם, ומהוות מקור לגאווה לאומית.
חברות, אם אתן משפיעות על כמות גדולה של אנשים בעולם באמצעות השירותים או המוצר שלכן, או מעצבות את המציאות למען עולם טוב יותר, הגישו מועמדותכן להשתתף בפרויקט. ספרו לנו על החברה ופועלה בהקשרים המצוינים.
הגישו מועמדות או המליצו על חברה ישראלית שלדעתכם שינתה את העולם>>
הכותב הוא דירקטור בחברת Agrint
לפנייה לכתב/ת 
