מהפכת האבטחה של מתחמי הבילוי הפתוחים
הפיגוע הקשה במתחם שרונה בת"א חשף את הבטן הרכה של מערך האבטחה באזורי הבילוי בישראל - המתחמים הפתוחים שאינם מחויבים להחזיק במאבטחים. השר ארדן מוביל תוכנית שתמנע אירועים רבי נפגעים: מחסומים עם מאבטחים חמושים, נסיעות פטרול ומעקב בעזרת טלוויזיה במעגל סגור
הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב לפני כחודשיים וחצי יכול היה להיראות אחרת לגמרי. שני המחבלים שהגיעו למתחם הבילוי ההומה, מצוידים ברובים ובאמצעי לחימה, ניסו בתחילה להיכנס לקניון, אך נרתעו מהמאבטחים שבכניסה ובחרו לשבת בבית הקפה "מקס ברנר" שבחלקו הפתוח של המתחם. שם, לאחר שלא נדרשו לעבור שום מעגל ביטחון, וכאשר אף מאבטח אינו משקיף עליהם, הם יכולים היו לשלוף את הרובים, לירות לכל עבר ולרצוח ארבעה בני אדם.
הפיגוע הוביל לחשיבה מחודשת על מערכי האבטחה במתחמי הבילוי הציבוריים הגדולים. השר לביטחון פנים גלעד ארדן מינה לאחר האירוע ועדה מקצועית מיוחדת, וזו ביצעה הערכה מחודשת לתפיסת האבטחה הקיימת והגישה לו את מסקנותיה. על פי אותן מסקנות גובשה ההמלצה לתוכנית אבטחה חדשה ומקיפה עבור מתחמים ציבוריים גדולים והומי אדם, שכיום – כפי שניתן היה לראות בפיגוע בשרונה – עלולים להיות יעד קל באופן יחסי עבור מפגעים.
התחקיר שביצעו חוקרי ימ"ר תל אביב על השתלשלות האירועים בפיגוע בשרונה העלה כי קיים "פער באבטחת מתחמי קניונים פתוחים, שווקים ומוקדי בילוי שמאופיינים בריכוזי קהל". במילים אחרות, מתחמי הבילוי הפתוחים זוהו בתור הבטן הרכה, ומחבלים מעדיפים להימנע מאזורים שבהם קיים מערך אבטחה מסודר.
חוק רישוי העסקים הקיים מתייחס בעיקר לאתרי בילוי סגורים – כמו למשל קניונים, בתי מלון, תחנות מרכזיות ואולמות אירועים – אך אינו מתייחס למתחמים הפתוחים, שדווקא הם מאופיינים לעתים בריכוזי קהל גדולים מאוד. לפיכך, הוועדה שהקים ארדן המליצה לבצע שינוי חקיקתי ולחייב את הרשויות המקומיות לדרוש אישור אבטחה מהמשטרה עבור כל מתחם שיש בו עשרה בתי עסק לפחות וששטחו הכולל הוא 1,000 מ"ר לפחות.
מהי המשמעות בפועל של שינוי שכזה? לפי התוכנית שמציעה המשטרה, שורה ארוכה של מתחמי בילוי מוכרים ופופולריים יחויבו כעת ביישום נוהלי אבטחה מחמירים. בין השמות הבולטים ניתן למצוא פרט למתחם שרונה גם את הנמל, רחוב הירקון עתיר המלונות, שוק הכרמל ומתחם התחנה בתל אביב, מתחם חוצות המפרץ בחיפה, שוק מחנה יהודה בירושלים, אזור המלונות בים המלח וכן שורה של מתחמים דוגמת "ביג", "פרינדלי", "בילו סנטר" ו"ג'י".
מתחם המלונות בים המלח נבחר לשמש זירה לפיילוט של התוכנית, ובו ייושמו לראשונה הנחיות האבטחה החדשות. מה כוללות אותן הנחיות? מדובר בכמה מעגלי אבטחה. מעגל האבטחה החיצוני יכלול תיחום ביטחוני של אזור הבילוי, בין היתר בעזרת מערכות התרעה וטלוויזיה במעגל סגור, וכן הקמת מחסומי אבטחה בנקודות חשובות והוצאת סיורי פטרול ממונעים של מאבטחים חמושים. מעגל האבטחה הפנימי יכלול, פרט למאבטחים, גם חדר בקרה מרכזי שיפעל 24
שעות ביממה, יאסוף מידע מהאתר ויעמוד בקשר עם המשטרה המקומית, שבראשו יעמוד אחראי ביטחון שימונה במיוחד (לפירוט מערך האבטחה החדש – ראו מסגרת). יישום התוכנית, נטען במשטרה, הואץ בעקבות פיגוע הדריסה בניס שבצרפת לפני כחודש, שבו הצליח נהג משאית לדרוס עשרות אנשים לפני שנורה ונבלם. תוכנית האבטחה החדשה אמורה להציב כמה מכשולים בפני תוצאות כאלו של פיגוע דומה בישראל.
השר ארדן כבר פנה בנושא לשר הפנים אריה דרעי, כדי להסדיר את תיקון החקיקה ולהעביר את ההנחיות הרלוונטיות לרשויות המקומיות. "התיקון ראוי", כתב ארדן לדרעי, "מאחר שקיים אינטרס משותף של שני המשרדים להגן על אותם מתחמים הנמצאים בתחומי הרשויות המקומיות השונות". במשטרה סיפרו כי בשבוע שעבר כבר נערכה פגישה בנושא, בהשתתפות שר הפנים, וממנה עלה כי עלויות האבטחה החדשות ייפלו על בעלי בתי העסק במתחמי הבילוי, אולם אין הכרח שעלויות אלו יהיו גבוהות. בפגישה זו הביע דרעי את תמיכתו בתוכנית, ואף הוקם צוות משותף ליישומה.
"לא ייתכן שלמשטרה לא תהיה אחריות וסמכות להנחות את בעלי המתחם או מפעיליו להציב מאבטחים חמושים, שיגיבו במהירות לכל אירוע שעלול להתרחש", סיכם ארדן את חשיבותה של התוכנית. "כפי שראינו בפיגועים בארץ ובעולם, זמן התגובה של האזרחים או המאבטחים החמושים הו שחוב – ועלינו להגיב בזמן קצר מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
