לך תרדוף אחרי זברות
יובנטוס איבדה את פוגבה, גנבה לנאפולי את היגוואין, וקשה לראות מי ימנע ממנה אליפות שישית ברציפות. הליגה האיטלקית תיפתח בשבת והיא נראית די סגורה
הליגה האיטלקית שתיפתח בשבת מציבה שני אתגרים ראש בראש, ואחד מהם יושלם. לא משנה מה יקרה, בסוף העונה אתגר אחד יקבל "וי" גדול לידו, השני ייגנז.
הראשון - יובנטוס רוצה להשיג אליפות שישית ברציפות, משהו שמעולם לא קרה באיטליה. השני - כל קבוצה אחרת, לא משנה אם מהצפון או מהדרום, מנוסה בצמרת או כוח חדש, רוצה למנוע מזה לקרות ולהפוך בעצמה לטובה מכולן. למרבה הצער של כל אוהד איטלקי שאינו אוהד יובה, נראה שהאתגר השני קשה הרבה יותר.
בליגה כל כך מפוארת, עם קבוצות בעלות שם שמתגלגל על הלשון בנוסטלגיה רומנטית, נשארנו עם שום דבר ביד. הקסם התפוגג בגלל הדומיננטיות של קבוצה אחת, שגם פתיחה גרועה כמו בעונה שעברה לא מונעת ממנה תואר קל. מעבר לרצף האליפויות, היא היחידה שלקחה שני דאבלים בזה אחר זה.
היתרון של יובה הושג בזכות היבטים שונים. פילוסופיית כדורגל ברורה שהתווה אנטוניו קונטה ועברה למסימיליאנו אלגרי, שלושת הבלמים וג'יג'י בופון אחד מנבחרת איטליה, נשארים כשלד יציב ונשארים איתנים לעומת המהפכות בסגלים אחרים. המהפכות הללו כבר לא מצליחות, כי הקבוצות שרודפות אחרי יובה איבדו ממעמדן ולא מצליחות למשוך שחקנים טובים מספיק. ההיפך קורה, והן לא שומרות על הכוכבים שלהן, ובחלק מהמקרים יובה היא זו ששותה מהן אותם, כפי שקרה הקיץ עם גונסאלו היגוואין מנאפולי ומיראלם פיאניץ' מרומא.
ויותר מהכל, יובה השיגה יציבות כלכלית שאין לאחרות בזכות העובדה שהיא היחידה בליגה שהאצטדיון שלה נמצא בבעלותה. במצב הזה קשה להאמין שגם העזיבה של פול פוגבה תביא לפתע להתמוטטות, עד כמה שהיה משמעותי.
ובכל זאת, בליגה יש עוד 19 קבוצות. האם מישהי מהן יכולה לעשות משהו כדי לשבור את ההגמוניה של הזברות? קשה להאמין שזו תהיה נאפולי. יובנטוס לא סתם לקחה לה שם גדול, היגוואין, אלא שחקן שהבקיע 36 שערי ליגה. אין לה איך למלא מסה קריטית כזו. ארקדיוש מיליק הפולני הוא רכש מעולה, אבל עדיין לא מסוגל לספק מספרים דומים. היא עדיין תהיה נהדרת, כוכב היורו עמנואלה ג'אקריני יחזק את הקישור, ולורנצו אינסינייה יהפוך למנהיג, אבל בין ליגת האלופות למאבק בליגה אין לה את הכלים של יובה.
רומא "התחזקה" בשלושה שחקנים שכבר שיחקו אצלה בהשאלה וימשיכו - סטפן אל־שעראווי ומוחמד סאלח שנרכשו והשוער וויצ'ך שצ'סני שהושאל שוב מארסנל. היא נחלשה בכך שפיאניץ' הענק עזב, ובכך שגילתה במחצית השנייה של העונה שעברה שפרנצ'סקו טוטי בן ה־40 הוא עדיין שחקן שאין לו תחליף במועדון.
זו העונה האחרונה של טוטי, ואחרי שיפרוש יהפוך למנהל המקצועי ברומא - מתכון לאסון לאור העימותים החוזרים ונשנים עם המאמן לוצ'יאנו ספאלטי.
לפיורנטינה של פאולו סוזה, שפתחה בעונה שעברה נפלא ולבסוף סיימה חמישית, עלולות להיות בעיות משלה על הקווים. מאמן מכבי ת"א לשעבר הודה לקראת סיום העונה החולפת כי הוא מרוקן נפשית, והירידה ביכולת לא הייתה הסיבה היחידה. סוזה התעמת עם ההנהלה בנוגע לרכש, והצדדים היו קרובים לפיצוץ. ההפסדים במשחקי ההכנה, בין השאר מול צ'זנה וסלטה ויגו, יצרו לחץ גדול במערכת, וקשה לדעת אם אותו פיצוץ פשוט נדחה.
אה, כן, וישנן המילאנזיות. הציפיות בכל שנה כבר לא מבוססות על המציאות, אלא על ההיסטוריה.
המקום הרביעי של העונה שעברה היה הטוב ביותר של אינטר בחמש השנים האחרונות. מילאן עברה רצף נוראי וכבר שכחה איך נראים משחקים באירופה.
לפחות במקרה של אינטר נראה היה שרוברטו מנצ'יני מתחיל משהו טוב, אבל ממש לפני פתיחת העונה הוא הוחלף על ידי פרנק דה בור. גם פה היחסים עם ההנהלה קרסו בגלל נושא החיזוק, ובטח לא עזרה התבוסה 6:1 לטוטנהאם במשחק ידידות. ומילאן? ברלוסקוני עזב, והמועדון עבר לקבוצת משקיעים סינים שירצו לבנות אימפריה חדשה. אבל זה בטח לא יקרה כבר העונה.
כלומר, לכל אחת מהטוענות לכתר, וצריך לסייג מאוד את הביטוי הזה, יש בעיות גדולות משל יובה. כן, היא איבדה את השחקן היקר בעולם, אבל יש מי שיחליף אותו. לאף אחת מהאחרות באותו מרדף חמקמק אין את היציבות ההכרחית כדי להחזיק במאבק של עונה שלמה. דאבל שלישי ואליפות שישית ברציפות נראים אופציה סבירה למדי.
לפנייה לכתב/ת 
