פרשיית האונס שמסעירה את הוליווד: "אחותי התאבדה, הבמאי אשם"
הסרט "The Birth of a Nation" סומן כמתמודד מרכזי על פרס האוסקר - אך תקרית כואבת מהעבר מסבכת את הבמאי והיוצר נייט פארקר: האשמה בגין אונס שממנה זוכה לפני 15 שנה. אחיה של המתלוננת חושף שהתאבדה וטוען: "זו החלטה שאנו מקבלים כחברה - האם ללכת לקולנוע ולתגמל טורף מיני"
מפסטיבל סאנדנס הוא יצא עם שני פרסים מרכזיים, שבחים מהביקורת - ועסקת הפצה חסרת תקדים עבור הפסטיבל העצמאי. מאותו רגע, הוא סומן כאחד הסרטים הבולטים במרוץ לפרס האוסקר - המקבילה של 2016 ל"12 שנים של עבדות". אבל כעת, פרשייה בת 17 שנה, שבמרכזה הכוכב, התסריטאי והבמאי נייט פארקר, מאיימת להפוך את "The Birth of A Nation" לסרט שכולם רוצים לשמור ממנו מרחק - בדיוק כמו הסרט בן ה-101 שממנו שאב את שמו.
סרטו של פארקר מבוסס על סיפור חייו האמיתי של נאד טרנר (שאותו מגלם פארקר בעצמו), עבד שחור שלמד קרוא וכתוב וראה את זוועות העבדות במהלך מסעותיו כאיש דת - ולבסוף הוביל התקוממות עבדים במדינת וירג'יניה שבארצות הברית בקיץ 1831. שם הסרט, "The Birth of a Nation", הוא גם השם שבו מוכר לרוב הסרט האילם הידוע לשמצה שיצא במקור תחת השם "The Clansman". הסרט מ-1915, שביים ד' וו' גריפית, עורר סערה עם צאתו לפני כמאה שנה עקב האופן המשפיל שבו הציג את השחורים וכן מפני שהפך את אנשי ה"קו קלוקס קלאן" לגיבורים.
המניפסט הקולנועי האנטי-גזעני של פארקר אמור היה לצאת בהפצה מסחרית בארצות הברית בסתיו הקרוב - שיבוץ שהולם את באזז האוסקרים שלו. אך הסערה סביב היוצר עלולה עדיין לשנות זאת: בשבוע האחרון חזרה לכותרות פרשיית אונס-לכאורה מימיו של פארקר כסטודנט באוניברסיטת פן סטייט.
לטענת המתלוננת, פארקר ושותפו לחדר ג'ין סלסטין (שגם כתב איתו את "The Birth of a Nation") אנסו אותה ב-1999 כשהייתה מחוסרת הכרה אחרי לילה רווי אלכוהול. השניים טענו שהדבר נעשה בהסכמה, אך הואשמו באונס. פארקר זוכה שנתיים לאחר מכן, בין היתר בעקבות עדות על כך שקיים עם המתלוננת יחסי מין בהסכמה לפני האירוע. חברו סלסטין הורשע אך בהמשך ערעורו התקבל והוא אמור היה להישפט מחדש. המשפט מעולם לא התחדש שכן המתלוננת סירבה להעיד שוב.
"ידעתי שהסיפור הזה יצוץ", אמר פארקר בראיון שהתפרסם בשבוע שעבר. "זה שם, בעמוד הוויקיפדיה שלי. אני ניצב כאן היום, גבר בן 36, במרחק של 17 שנים מאחד הרגעים הכואבים ביותר בחיי. ואני מניח שזה היה רגע כואב לכל המעורבים. זוכיתי מכל אשמה... נשים תמיד היו חלק חשוב מחיי. מדי יום אני מנסה להיות אב טוב יותר לבנותיי, ובעל טוב יותר". באותו ראיון פארקר גם הדגיש עד כמה הנושא של הטרדות ותקיפות מיניות חשוב בעיניו: "אני רוצה שנשים יתייצבו וידברו כשהן מרגישות שנפגעו, עכשיו כשאני מתכונן לשלוח את בתי למכללה".
גם בחברת פוקס סרצ'לייט, שרכשה בסאנדנס את הזכויות להפיץ את הסרט בסכום שיא של 17.5 מיליון דולר, הבהירו כי תאריך ההפצה שנקבע, 7 באוקטובר, נותר ללא שינוי ופרסמו הודעה רשמית בנושא: "אנו מודעים לתקרית שבה היה מעורב נייט פארקר כשהיה סטודנט בפן סטייט. אנו מודעים גם לעובדה שהוא זוכה מכל אשמה. אנחנו מגבים את נייט באופן מלא וגאים להביא את הסיפור החשוב והעוצמתי הזה למסך". עם זאת, בכמה אתרי בידור סיפרו כי מאחורי הקלעים, בכירים בחברה עדיין דנים בנושא.
אך גם כעת, הסיפור מסרב לגווע. אמש (ג') התפרסם ב"וראייטי" ראיון עם ג'וני, אחיה של המתלוננת נגד פארקר. הוא חשף כי היא מתה ממנת יתר של כדורים ב-2012 כשהיא בת 30 - ולדבריו, מדובר בהתאבדות. "היא התנתקה מהמציאות", סיפר האח, שביקש שלא לחשוף את שם משפחתו במטרה לשמור על כבודה של אחותו המנוחה. "אם צריך להצביע על רגע אחד ששינה אותה, זה היה הרגע", אמר על אותה תקרית שבה היה מעורב פארקר, "המשפט היה מאוד קשה עבורה". הוא טען גם כי אם המשפט היה מתרחש היום, התוצאה הייתה שונה: "בתי המשפט הרבה יותר מחמירים היום עם מקרים כאלה - אתה פשוט לא נוגע בבחורה שיכורה כל כך, נקודה". הוא סיפר שאחרי שהתלוננה, השניים עקבו אחריה והטרידו אותה: "היא חששה לחייה".
בסופו של דבר, אחותו נשרה מהלימודים וקיבלה פיצויים בסך 17.5 אלף דולר מהאוניברסיטה. "היא ניסתה למצוא אושר", סיפר ג'וני, "עברה בין הרבה מקומות וניסתה למצוא עבודה קבועה. היה לה חבר, היא הביאה לעולם ילד. זה הסב לה קצת אושר. אבל אני חושב שרוחות העבר המשיכו לרדוף אותה". כשנשאל אם לדעתו יש להפיץ את הסרט שיצר פארקר, הוא השיב כי לדעתו "זו החלטה תרבותית שאנו מקבלים כחברה - האם ללכת לבית הקולנוע, להצביע בארנק ולתגמל טורף מיני".
בתגובה לדברי האח, פרסם פארקר פוסט בפייסבוק ובו סיפר שרק עכשיו גילה כי המתלוננת שמה קץ לחייה. "קשה להסביר עד כמה החדשות הללו מעציבות אותי", כתב. "אני לא יכול ולא רוצה להתעלם מהכאב שנגרם לה במהלך המשפט ואחריו. אף שאני עדיין טוען שהכל נעשה בהסכמה מלאה, יש דברים חשובים מהחוק: ישנו מוסר... כאבא לבנות בן 36 ואיש מאמין, אני מסתכל על עצמי בצעירותי ויכול להגיד ללא היסוס שהייתי צריך להיות חכם יותר. אני מבין עכשיו שלא הייתי אמפתי מספיק כשנלחמתי לטהר את שמי".
לפנייה לכתב/ת 
