רכבת מתל אביב לירושלים ב-28 דקות - "במרס 2018 זה קורה"
אחרי שנים ארוכות של דחיות, תקציב שתפח משמעותית ותהליך הסרת התנגדויות מתיש, רואים כבר את האור בקצה מנהרת פרויקט הרכבת המהירה מהמרכז לירושלים. הצטרפנו לסיור מקדים
מה שנראה בעשור הקודם כפרויקט שספק אם יסתיים אי פעם, ויישומו התעכב שנים ארוכות למרות שתוקצב, יהפוך בעוד כשנה וחצי לפרויקט מוגמר. עבודות הקו המהיר לירושלים, שצפוי לקצר את זמן הנסיעה בין הבירה לתל אביב לכחצי שעה, נכנסו בימים אלו לישורת האחרונה. חציבת המנהרות הארוכות ויציקת הבטון הסתיימה. בניית הגשר האחרון צפויה להסתיים בעוד כחודש וכעת העבודות מתרכזות בהקמת מערכות הרכבת עצמן. הצטרפנו לסיור שערכו שר התחבורה ישראל כץ, מנכ"ל רכבת ישראל בועז צפריר וראש מנהלת הפרויקט, דרור סופרו.
צפו בסיור עם השר:
בחודשים האחרונים עלה הפרויקט לכותרות לאחר שנתגלו סדקים באחת ממנהרות הקישור, מעברים באורך 15 מטרים המקשרים בין מנהרות הרכבת. אנשי רכבת ישראל אף זומנו לוועדת הכלכלה לדיון מיוחד בנושא. כעת אומרים מנהלי הפרויקט כי עלות התיקון הנדרש, חיזוק נוסף מעבר לתכנון המקורי, מוערכת ב-14 מיליון שקלים לכל היותר - זניחה לדבריהם ביחס לעלות הפרויקט שהוערכה בתחילה בכ-3 מיליארד שקלים, ווהגיעה לכ-7 מיליארד.
כץ והנהלת הרכבת מבטיחים כי אין יותר מכשולי תקציב או עיכובים אחרים שיכולים להפריע לסיים את הפרויקט. "פרויקט מיוחד, גם בחשיבות שלו, גם בקושי הביצוע, דרך הביצוע ורמת הביצוע, התועלות הן ברורות. ההתחייבות - מרס 2018", אמר השר.
קו הרכבת המהיר מתל אביב לעיר הבירה הוא המשך המסילה הקיימת בין תחנת נתב"ג לתחנת תל אביב-ההגנה. מלבד עצירה בנמל התעופה, לא יהיו תחנות באמצע הדרך. וחלק מהרכבות יעשו את הדרך ללא הפסקה (28 דקות), אך גם אלה שיתעכבו בנתב"ג יסיימו את הנסיעה תוך 30-31 דקות. מנתב"ג, תוואי הרכבת נסלל עד לאזור לטרון שם תעבור המסילה דרך חמש מנהרות, חלקן כפולות, באורך כולל העומד על כ-20 ק"מ.
הסיור החל במנהרה הראשונה בין לטרון לשער הגיא, שנחפרה - כמו האחרות - באמצעות מכונת TBM שיובאה מגרמניה. קצב הכרייה: 22 מטרים ליום. לאחר מכן הגענו לצמד המנהרות הארוכות בארץ - כ-11.6 ק"מ כל אחת - מאזור נחל יתלה עד לאזור מבשרת ציון. "לפני חמש שנים, לדבר על מנהרה כזו בארץ היה בגדר מדע בדיוני. זו מנהרה ארוכה גם בסטנדרטים בינלאומיים", אומר סופרו. הרכבת צפויה לעבור במנהרה במהירות של 160 קמ"ש, ותצלח אותה לכן תוך ארבע דקות לבד. "תהיה מערכת של מצלמות וכריזות לאורך כל התוואי, כך שיהיה ניתן ליצור קשר עם הנהג ולשלוט על הנעשה באירועי חירום", הוא מוסיף ומפתיע - "ניתן יהיה לשלוט ברכבת גם מרחוק".
פתח המנהרה הארוכה מוביל היישר לגשר החוצה את נחל יתלה ושם, כך מסביר השר כץ, שרר הוויכוח העיקרי מול הארגונים הסביבתיים סביב התוואי, מה שעיכב את תחילת היישום מספר שנים. בסופו של דבר החלו העבודות בעיכוב ניכר רק ב-2010, שנה לאחר כניסתו של כץ לתפקיד שר התחבורה. "התקציב היה קיים מדי שנה - אך התכנית עצמה לא אושרה בשל טענות ארגוני ירוקים לפגיעה קשה בטבע בנחל יתלה", אומר כץ. המכשול צלח לאחר שנקבעה פשרה לפיה הגשר יעמוד על שלושה עמודים במקום חמישה, ובמקום ישוקם הנוף.
הגשר האחרון נבנה מעל עמק הארזים, ובנייתו תושלם בעוד כחודש. זהו הגשר הגבוה בארץ (95 מטרים) ואורכו 980 מטרים. ממנו תכנס הרכבת למנהרה נוספת שתביא אותה עד לתחנת בנייני האומה, שם תסתיים המסילה בעומק 80 מטרים מתחת לאדמה, והנוסעים עלו אל הרחוב בדרגנועים ומעליות. התחנה נמצאת אף היא בשלבי בניה מתקדמים, וניתן לרדת מטה באמצעות דרגנועים עליונים ומעליות מהירות (60 מטרים -26 שניות בדיוק).
מנכ"ל הרכבת בועז צפריר אומר כי הקו יוכל להסיע 4,000 נוסעים בשעה, ומסביר למסיירים כי בעוד שהנסיעה תימשך 28 דקות, זמן העלייה מעלה אל מפלס הכניסה בבנייני האומה יימשך כשש דקות נוספות. הוא משיב בחיוב לשאלתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' שהצטרפה לסיור, כי ניתן יהיה להכניס אופניים לרכבת. הח"כית מציינת כי האפשרות שתשתמש באופניים מביתה אל תחנת רכבת מרכז בתל אביב, משם ברכבת ומבנייני האומה אל משכן הכנסת, נשמעת כמו אופציה כלל לא רעה.
לפנייה לכתב/ת 
