דו"ח מצב החינוך: 47% לא זכאים לבגרות, נשירה גבוהה בקרב חרדים וערבים
דו"ח אדוה, שמנתח את נתוני כיתות י"ב מ-2014, מעלה כי קיימת נשירה גבוהה מהתיכון, בעיקר בקרב חרדים וערבים. ד"ר שלמה סבירסקי: "חייבים להעלות דרמטית את שיעור הזכאים". משרד החינוך: "הנתונים לא עולים בקנה אחד עם העובדות בשטח"
בשנת הלימודים תשע"ה (2015-2014) היו 53% מתלמידי כיתות י"ב בארץ זכאים לתעודת בגרות. מחקר שמפרסם היום (ה') מרכז אדוה לקראת פתיחת שנת הלימודים מגלה כי חמישית מהתלמידים נשרו לפני שהגיעו לכיתה י"ב. במגזר החרדי מדובר על כ-48% מהתלמידים, אצל הבדואים בנגב כ-36%, בכל המגזר הערבי כ-20% ובקרב התלמידים הדרוזים 15.5%.
בדו"ח מצוין שבתשע"ה הפסיקו את לימודיהם במערכת החינוך 7,574 תלמידים: שני אחוזים משכבת י' (1,981 תלמידים ותלמידות), חמישה אחוזים משכבת י"א (4,651) ואחוז אחד משכבת י"ב (942 תלמידים ותלמידות). לפי נתוני משרד החינוך נרשמה עלייה של 0.2% בנשירת תלמידי משנת הלימודים תשע"ד (2013/14) לשנת תשע"ה (2014/15).
שיעורי הנשירה הגבוהים ביותר נרשמו בקרב עולים חדשים (שהגיעו לישראל מאז 2006) ובקרב חרדים. בכיתה י"א באותה שנה נשרו ממערכת החינוך כ-16% מכל התלמידים העולים החדשים וכ-15% מכל התלמידים החרדים. בכל המקרים, שיעור הנושרים גבוה משיעור הנושרות.
על פי נתוני אדוה, כשליש מהנושרים עוברים ללמוד במסגרות אחרות. בתשע"ה עברו כ-19% מהם ללמוד בבתי ספר של משרד הכלכלה וכמעט 14% עברו לישיבות.
מעבר לנושרים שלא מחזיקים בתעודת בגרות, יש תלמידים שנמצאים בטיפול של קציני ביקור סדיר, ושסיכוייהם להחזיק בתעודת בגרות קלושים. לפני נתוני המועצה לשלום הילד, בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ד) עמד מספרם בקרב תלמידי החטיבה העליונה על 38,200 - 62% מתוכם היו יהודים ו-32% ערבים.
לשתי הקבוצות הללו מצטרפים תלמידים שלמדו בשנת 2014 במסלולים מקצועיים ותעסוקתיים. בשנה זו מדובר על שיעור של 27% מבני הנוער, שלומדים ברשתות חינוך כמו "אורט" ו"עמל". שלוש הקבוצות הללו יחדיו מתקרבות לשיעור בני 17 שלא מחזיקים בתעודת בגרות.
לטענת כותבי המחקר, "הלימודים הם ברמה נמוכה מזו של המסלול העיוני. חלק מהבוגרים לא מקבלים הסמכה מקצועית המוכרת על ידי המעסיקים, והתלמידים מסיימים את לימודיהם כשהם חסרי ניסיון מקצועי מעשי. כפי שהוצג במסמך של ה-OECD ,הבוגרים מחזיקים בידיהם תעודה שבמקרים רבים אינה מובילה לשום מקום". על פי הנתונים במסלול הטכנולוגי זכאים לתעודת הבגרות רק 53% מהלומדים, ובמסלול מקצועי זכאים לתעודת בגרות כ-40% בלבד מהתלמידים.
אחד ממחברי הדו"ח של אדוה, ד"ר שלמה סבירסקי, אמר בראיון לאולפן ynet: "כל ילדי ישראל זכאים לקבל חינוך, השכלה, תעודת בגרות וגם אפשרות להמשיך הלאה ללימודים אקדמיים. הייצוא הגדול ביותר של מדינת ישראל, המוצלח ביותר, זה הייטק. כדי להגיע להייטק צריך לפחות השכלה של תואר ראשון, ולא ייתכן שקרוב למחצית מבני הנוער שלנו לא יגיע אפילו לתעודת בגרות.
לדברי ד"ר סבירסקי, שני הממצאים החשובים ביותר שעולים מהדו"ח הם היקף הנשירה והעובדה ש-27% מאלה שכן מגיעים לכיתה י"ב לומדים במסלולים מקצועיים וטכנולוגיים, שבהם שיעור הזכאות לבגרות נמוך. "אנחנו יודעים איך להתמודד עם התופעה הזאת, אנחנו יודעים איך לקחת קבוצת תלמידים שההישגים שלהם נמוכים ולהעלות אותם באופן דרמטי", הוא אומר. "זה נעשה בכל מיני מסגרות. אני חושב שמן הראוי שממשלת ישראל ומשרד החינוך יגידו שאת השיעור הזה של 27% נוריד ל-5%".
- יכול להיות שמשרד החינוך חלש מול בתי הספר שרוצים להציג נתוני זכאות לבגרות גבוהים, ואם יש תלמידים שרוצים לנשור הם לא ינסו לעצור אותם?
"כן, אנחנו מכירים את התופעה של מנהלים שמרחיקים ילדים עם הישגים נמוכים ערב בחינות הבגרות. אבל אלה מספרים לא גדולים במיוחד. צריך לעשות פה מאמץ מאוד רציני, בעיקר במישור הפדגוגי, אבל כמובן שיש לו גם אפקטים תקציביים.
"תקציב משרד החינוך גדל בשנים האחרונות באופן די מרשים. חלק גדול מהגידול הוא להעלאת משכורות, שזה דבר מכובד וטוב, השאלה אם יש למשרד החינוך תוכנית-אב לשיפור ההישגים של כל התלמידים, בעיקר אלה שלומדים במסלולים מקצועיים וטכנולוגיים. דו"ח OECD אמר על התלמידים האלה שהם גומרים את בית הספר כשיש להם תעודה שמובילה לשום מקום. אני חושב שזו קביעה שדי מביישת אותנו".
תגובת משרד החינוך: "הדו"ח שהתפרסם לא עולה בקנה אחד עם העובדות בשטח, ועם המהלכים הגדולים שמוביל משרד החינוך בשנים האחרונות. בשיתוף רשתות החינוך, מוביל המשרד חינוך טכנולוגי איכותי ומקצועי, במגוון רחב של תחומים. הוקמו מרכזי חינוך טכנולוגיים אזוריים, מגמות הלימוד הותאמו למציאות הטכנולוגית העכשווית, הודק החיבור עם התעשייה וצה"ל, הרבה יותר תלמידים שולבו בתעשייה, תעודות ההסמכה הותאמו לצרכים של המשק ועוד. יודגש, כמו כן, שהדיכוטומיה בין החינוך העיוני למקצועי שגויה ואינה רלוונטית, שכן ישנם מסלולים מקצועיים שונים ומגוונים, ובין היתר ישנם לא מעט מסלולי הנדסה, שאותם מובילים רשתות אורט ועמל בהצלחה רבה. לגבי סוגיית ההנשרה: הנתונים בדו"ח מתייחסים לשנת 2014 בלבד, ואינם משקפים את פעילויות צמצום מספר הנושרים מהשנתיים האחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
