הטריק המשתלם: למה כולם מבקשים חופשת מחלה ביום ו'?
סקר של עוקץ מערכות מצביע על עלייה בהיעדרות של עובדים בגלל מחלה בימים ראשון ושני. מה הסיבה לכך ואיך זה קשור לתיקון בחוק?
הסיבה לכך אינה "דיכאון תחילת השבוע", אלא שיטה שמצאו חלק מהעובדים כדי לנצל את התיקון לחוק דמי מחלה.
על פי התיקון, שנכנס לתוקף ב־2012, העובדים זכאים לקבל שיעור גבוה יותר של שכרם עבור היום השלישי והיום הרביעי למחלה.
ב־2011 תוקן חוק דמי מחלה כך שעובד יהיה זכאי לקבל מהמעסיק 50% מהשכר עבור היום השני והשלישי של המחלה (במקום 35% עד אז). עבור היום הרביעי ואילך זכאי העובד ל־100% משכר העבודה, במקום 75% קודם לכן.
בעקבות השינוי בחוק, עובדים רבים עלו על שיטה: הם פונים לרופא ביום א' ומדווחים כי הם חולים כבר מיום שישי. כך הם מקבלים אישור מחלה רטרואקטיבי מיום שישי, כאשר על יום א' הם זכאים ל־50% מהשכר.
ניצול של החוק
לדברי עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות, מניתוח של כ־9,400 תלושי שכר עולה כי החל מ־2012 חלה עלייה של 30% במספר העובדים שהציגו אישורי מחלה לגבי יום שישי (מ־15.5% לפני כניסת התיקון ל־20.1% לאחריו).
עלייה של 31% נרשמה גם בחופשות מחלה בשבת. עוד עולה מהסקר, כי חלה עלייה של 25% בחופשות מחלה ביום ראשון ועלייה של 27% בהיעדרות מפאת מחלה ביום שני.
מנגד, חלה ירידה של 30% במספר העובדים שנטלו חופשת מחלה ביום שלישי, ירידה של 34% בהיעדרויות ביום רביעי וירידה של 45% בהיעדרויות ביום חמישי. "המציאות מלמדת כי לעתים נעשה כאן ניצול של החוק", אומר ברגמן.
לדברי עו"ד אלכס גרבר, ראש צוות בחברת בקרת שכר, יום שבת אינו נחשב ליום עבודה אולם הוא נלקח בחשבון במניין ימי המחלה.
המשמעות היא שאם העובד סיפר לרופא שהוא חולה מיום שישי - הרי שיום ראשון הוא היום השלישי למחלה, והעובד זכאי עבורו ל־50% מהשכר.
עו"ד גרבר מוסיף כי על פי תיקון שעבר ב־2015 העובדים אינם מחויבים להציג למעסיק את אבחון המחלה.