כהן, 30, גדלה בחולון, וניו יורק הייתה רחוקה מהכוונת. גם אופנה. "הייתי ילדת צופים רשג"דית, הייתי עורכת עיתון בית ספר. אופנה", היא מספרת, "זה תחום שתמיד אהבתי אבל הוא היה משני. יש מעצבים ומומחי אופנה שהתחילו לתפור בגיל 3 לעצב, להתעסק בתחום, אבל אני לא הייתי שם".

אחרי ששירתה כמדריכה לחבלה ומיקוש בהנדסה קרבית, נסעה לטיול הגדול ונרשמה ללימודי פסיכולוגיה ותקשורת, הלבטים היחידים שלה היו בין קריירה של פסיכולוגית קלינית, לבין תפקיד 'קרי ברדשאו' הישראלית.

"לפני שהתחלתי ללמוד התפרנסתי כמוכרת ב’זארה’ ושם הבנתי כמה אני אוהבת את זה", היא מתארת את הניצנים של מה שעתיד להיות משימת חייה. "זארה היא פאסט פאשן עם פרטי לבוש שמגיעים פעמיים בשבוע וזה היה ריגוש. הרגשתי שאני מגיבה לזה אחרת". על אף הריגוש, לירז לא חשבה שתוכל להשתלב בעולם האופנה. "לא היה ברור לי בכלל שיש מה לעשות עם בגדים כמקצוע. אני מאוד יצירתית אבל אני לא טובה בעיצוב ובעשיה עצמה, ולא ידעתי לאן לקחת את זה. ההיכרות שלי עם זה היתה ברמה הנמוכה בשרשרת של להיות מוכרת".

כמו כמעט בכל פרויקט שעבדה עליו במהלך חייה, כסטודנטית עבדה דווקא בכנסת, בהדרכה. "אופנה העירה בי ריגוש ועניין וגם ההדרכה. הבנתי מה זה לגעת באנשים. מעבר לכל עבודה רגילה הרגשתי שיש לזה ערך מוסף, הבנתי שיש לי את היכולת והרגישות לשנות משהו אצל מישהו".

עם שני הניצוצות הללו היא לא ממש ידעה לעשות. כשהגיע הזמן לצאת מהאוניברסיטה הבינה לירז שפסיכולוגיה גובה כנראה מחיר רגשי עמוק מדי וניסתה את מזלה בעיתונות. "היה לי רומן קצר עם עיתונות בידיעות השפלה, אבל הרגשתי שזה לא בדיוק סקס והעיר הגדולה, בעיקר כשבסוף סיקרתי בעיקר סיפורים כמו נפל עמוד וכאלה".

ואז, בתחנה ראשונה לפני הפרק החדש באמריקה, קיבלה לירז את עבודת החלומות שאפילו לא חלמה ועמדה בראש מחלקה להדרכת אופנה בחברת אופנה גדולה.

מהי הדרכת אופנה?

"זה תפקיד שמורכב מזיהוי צרכים ארגוניים של כלל העובדים ובניית תכנית אסטרטגית לחימוש עובדים במידע על כל אלמנטים של אופנה. מסוגי הבד לרזי הטרנדים. עובדים שפוגשים אותך בחנות בגדים אמורים לדעת מה הם מוכרים לך, לתת המלצות הסבר ועצות".

היא נהנתה מהתפקיד, הגדילה את המחלקה שלה ועדיין תמכה בבעלה והצטרפה אליו לאוניברסיטה בצפון קרוליינה. “החלטתי לעשות מלימונים לימונדה והחלטתי לנצל את ההזדמנות של ערך מוסף ולהביא משהו אחר למקום אחר".

מצידה את ההיסטוריה של ישראל דרך האופנה. לירז בהרצאה

וכך החלה לעבוד כשליחה במסגרת הילל באוניברסיטה. היא עברה לדבר בעיקר על ישראל, וללוות קבוצות פרו ישראליות ומענה לקבוצות פחות פרו ישראליות. סביבה אופנתית, לעומת זאת,  היה קצת מאתגר לאתר בצפון קרוליינה, ולירז לא זכתה לעסוק במה שאהבה כל כך. "בזמן הזה מצאתי את עצמי מתגעגעת לאופנה, אז החלטתי לפתוח בלוג שישאיר אותי מעודכנת”.

במה התמקד הבלוג?

"הבלוג עסק בדרכים הפשוטות והכלכליות להתלבש יפה. הפריטים הפשוטים שהם לאו דווקא לואי ויטון. הדגשתי בבלוג שסטייל יכול להיות הרבה יותר פשוט וכלכלי".

בקיץ היא נסעה לניו יורק לקחה 2 קורסים ב-FIT והתאהבה. "בקיץ הזה הבנתי שאני חייבת להיות חלק מעולם האופנה, ובניו יורק".

הייתה לך תכנית?

"הבהרתי לבעלי שלא משנה מה, עוברים לניו יורק עם סיום הלימודים. השליחות באותו זמן שינתה את ההבנה שלי והובילה אותי לחשוב שאתה יכול לשנות פרספקטיבות על ישראל. הבחנתי שכשאני באה ומספרת על המדינה שלי בצורה אותנטית וכנה שלא מסתירה את המורכבות, זה עושה משהו ומגיע לאנשים. ברגע של הארה הבנתי איך לחבר בין ישראל אופנה, הדרכות והסברה ישראלית".

עשיתי מלימונים לימונדה. כהן צילומים: Hillel International, Geoffrey Melada

לירז מספרת שנסעה לישראל ושם עשתה עבודה יסודית בחקר האופנה המקומית. מספריית שנקר ועד מחקרים וממצאים, מסיפורי העבר ועד התפתחויות ההווה. "חזרתי לניו יורק והתחלתי לכתוב הרצאה, לבנות הרצאות אינטרקטיביות, שמשלבות שיח עם הקהל, מזוודה מלאה בפרטים אייקונים של לבוש ישראלי שהמשתתפים יכולים לגעת ולמדוד אותם. הכל עם קליפים ותמונות, כל החושים מעורבים".

בשלב הזה את מי חשבת שזה יעניין?

"ידעתי שזה יעניין כל מיני אוניברסיטאות, חבר'ה צעירים. אני זוכרת שהשאיפה שלי בשלב הזה הייתה הרצאות. אם היו מזמינים ממני 7 זו הייתה בעיני הצלחה, אבל רק מתחילת פברואר, כבר היו 30 הרצאות ברחבי ארה"ב. אנשים נלהבים להכיר את ישראל מכיוון חדש. הקסם של ההרצאה הוא שבעצם אני מדברת על הסיפור וההיסטוריה של מדינת ישראל. אני לוקחת אבני דרך ובכל אחד מהאירועים אני מראה אילך כל אלו השפיעו על האופנה".

אילו תגובות את מקבלת?

"המון שאלות. אמריקאים מוקסמים מזה, תמיד יש ניחוח של מזרח תיכון. הם מבינים איך הוא עובד ככה לאורך ההרצאה. הם מבינים את המחלוקות על ההגדרה של אופנה ישראלית, אינדיבדואלית לעומת קולקטיביות ורואים בשלבים שונים את שני הכיוונים הללו באופנה הישראלית. מעין שילוב של מדים ולהשתחרר ממדים".

בינתיים, לירז כבר הספיקה להגיע עם המזוודה האפנתית שלה ברחבי ארה"ב. מסן פרנסיסקו לוושינגטון, מפילדלפיה לשיקאגו.

את מבקרת באוניברסיטאות עם פעילות אנטי ישראלית. נתקלת בה?

"בהרצאה בשיקאגו הגיעו כמה סטודנטים שהיו מארגון למען פלסטינים. היה מאוד ברור שהם הגיעו כמחאה וגם הכינו אותי מראש שהם עלולים להגיע. הרעיון היה שהם רצו להדגיש שסממני האופנה הישראלית למעשה כבושים גם הם".

בימים אלו, במקהיל ללימודי תואר שני ב-FIT ומסע הרצאות, מובילה כהן את מיזם פאשן טק בניו יורק. "החלום הוא ממש להביא את האופנה הישראלית לכאן. ההסברה הישראלית למען ישראל והצגת האופנה. פאשן טק היא בצומת בין אופנה לטכנולוגיה. אנחנו עושים אירועים אחת לחודשיים, כחלק מקהילת פאשן טק בארץ. באירועים שלנו נוצר שילוב בין נטוורק למידע לקהילת האופנה ובטכנולוגיה".

לירז מסכמת וטוענת שהאופנה הישראלית בנסיקה ובעיקר בזכות הטכנולוגיה. "זה יכול להיות מבדים מתוחכמים ועד אביזרים  חכמים, הדמיה, סטיילינג, הכל. לוקחים את שני העולמות האלו. התחום הזה עכשיו תופס תאוצה כי מותגים מבינים שטכנולוגיה בעולם הקניות באינטרנט וריבוי האפשרויות, היא היחידה שיכולה להעניק להן את היתרון".

ההרצאה הבאה של לירז כהן תתקיים בבית הישראלי וניתן להזמין הרצאות לקבוצות פרטיות ב-fashionatingbyliri.com