משכנתא במיליון ש': "דירה הפכה לערך עליון"
מחירי הדירות זינקו ב-8% בשנה? זה לא מה שמרחיק את הזוגות הצעירים מחלום רכישת הדירה - ולא כי הפרוטה מצויה בכיסם. שוחחנו עם בני זוג שקנו דירות עם משכנתא גבוהה, רובם חוששים שלא יוכלו לעמוד בתשלומים: "חיי זוג בישראל הם פשוט גיהנום. כאילו לא רוצים שתחיה כאן"
במהלך השנה החולפת חלה עליית מחירים בשיעור ממוצע של 8% במחירי הדירות בישראל, כך לפי נתוני השמאי הממשלתי הראשי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), המחיר הממוצע של עסקאות שבוצעו ברבעון השני של שנת 2016 עמד על 1.427 מיליון שקל. בעקבות הנתונים שוחחנו עם זוגות צעירים שקנו לאחרונה דירות חדשות או מיד שנייה, ובדקנו מה מחיר הדירות ומה נדרש מהזוג על מנת לספק את ההון העצמי לפני לקיחת המשכנתא.
עלייה של 2.5% במחירי הדירות ברבעון השני
ערן וענבל: "מי שאין לו דירה - אין לו כלום"
ערן (34) וענבל (29) רז מנתניה, הורים לשני ילדים, קנו לפני כחודש דירת ארבעה חדרים מיד שנייה בשכונת קריית השרון בעיר תמורת כ-1.640 מיליון שקל. לדברי ערן, מדובר ב"מחיר די זול בשכונה, למרות שנסגר לאחר מיקוח - המחיר המבוקש היה 1.7 מיליון שקל". בני הזוג נטלו משכנתא בגובה של כמעט 1.2 מיליון שקל ל-30 שנה, כ-70% משווי הנכס. ההחזר החודשי עומד על 5,314 שקל.
בני משפחת רז החליטו לקנות את הדירה לאחר שכירות של כ-4 שנים בעיר, לאחר שהבינו כי מחירי הדירות לא הולכים לרדת. "לפני שהתחלנו לשכור, מחיר ממוצע של דירה בשכונה היה 1.3 מיליון שקל", אומר ערן, "ובמקום לרדת, המחירים רק עלו ונהיו מטורפים. החלטנו שנקנה כי אנחנו לא רואים את המחירים יורדים. יש לי חברים שנרשמו למחיר למשתכן, וכבר 25 הגרלות שהם לא זוכים. השכירות היא כסף שהולך לפח. 3,800 שקל שכירות כפול 4 שנים - זרקתי כמעט 200 אלף שקל".
לדברי ערן, "אם המדינה הייתה עוזרת לזוגות הצעירים, לוקחת את הקרקעות שלה ונותנת לקבלנים שיבנו דירות להשכרה וישכירו אותן ב-2,500 שקל לחודש, היו נותנים לזוגות צעירים אפשרות לחיות בדירות 4 חדרים בכבוד - אז אנשים לא היו רצים וקונים דירות".
ערן, סוכן מכירות, וענבל, בעלת משפחתון השרון הפועל זה שלוש שנים בשכונה בה הם גרים, מתגוררים בקרבת הוריו של ערן. "אומרים לזוגות צעירים כמונו - 'אתם קופצים מעל הפופיק'", הוא מספר, "שואלים למה לא לקנות בחדרה או בעפולה, שם אפשר לקנות דירות ב-900 אלף שקל בממוצע. אבל כל חיי גרתי בנתניה ופה העבודות שלנו, אז אני שואל - למה לברוח מכאן? אם הייתי קונה בעפולה, הייתי מוציא את ההפרש במשכנתא על דלק, כי העבודות בכל זאת כאן".
"המדינה הזו מאוד קשה. חיכינו, חיכינו וחיכינו, ובינתיים שילמנו לבעלי בתים, אבל עד מתי נחכה?", הוא ממשיך, "בתוך נתניה אפשר למצוא דירות ב-1.4 מיליון שקל, אבל אלה דירות פח אשפה בלי מעלית. אז אתה אומר, יאללה, עוד 100 אלף שקל, נקבל מעלית ותהיה גם מרפסת".
ערן מעיד כי אחיו, המתגורר כעשור בארה"ב, מספר שמחירי הדירות שם לעומת ישראל "הם בדיחה. ב-100 אלף שקל אתה יכול לרכוש שם בית דו-קומתי. בישראל אתה משלם הון תועפות ונטחן למשך 30 שנה. לא נותנים לך לחיות וחבל שהמדינה לא מתערבת. כשהולכים ומבקשים משכנתא, הבנק דורש הכנסה גבוהה יותר. אבל ההכנסות פה לא יהיו יותר גבוהות. מנגד, מחירי הדיור רק עולים".
לדברי ערן, החשש העיקרי ממשכנתא גבוהה כפי שנטל הוא "ללכת ולהשתעבד 30 שנה, עד גיל 64. הדירה בארץ נעשתה ערך עליון. מי שאין לו דירה - אין לו כלום. ובכל זאת, לצד ההחזר החודשי יש הוצאות על חיסכון כל חודש לילדים, הוצאות על גנים, ביטוחים, חשמל, מים, כלכלת בית ולאיפה הגענו? להוצאה של 20-15 אלף שקל כל חודש. זוג בימינו צריך להכניס 30 אלף שקל לפחות, אחרת אי אפשר לחיות.
"זה עצוב. חיי זוג צעיר בישראל הם פשוט גיהנום. במקום לתת לאנשים לרכוש דירות בהישג יד מבלי להכניס אלמנט של הגרלות, או להציע שכירות שתהיה בת השגה, יוצרים מצב בו אין דבר שהוא לא יקר במדינה שלנו. כאילו לא רוצים שתחיה כאן ואומרים לך: עדיף שתהגר לחו"ל".
יוסף ויערית: "לא נוכל להרשות לעצמנו יום אחד בלי עבודה"
יוסף (27) ויערית (33) אוזן, הורים לתינוק מכפר יונה, חתמו בחודש מאי האחרון על חוזה לרכישת דירת ארבעה חדרים חדשה מקבלן בעיר החדשה חריש, בפרויקט שבנייתו תסתיים בעוד כשבעה חודשים. מחיר הדירה כ-1.03 מיליון שקל, והאישור העקרוני למשכנתא שקיבלו מהבנק עומד על כ-609 אלף שקל (59% משווי הנכס) ל-25 שנה - עם החזר חודשי של 3,200 שקל. מדד תשומות הבנייה ואיחורים במסירת הדירה צפויים לגרור התייקרות נוספת של מחיר הדירה.
עד כה התגוררו יוסף ויערית אצל הוריו של יוסף בכפר יונה, והם עוברים לחריש בגלל שזהו המיקום הקרוב ביותר למקום מגוריהם הנוכחי "במחיר סביר", לדבריהם. תחילה, בני הזוג בדקו בתים לרכישה באזור השרון במשך כשנה, "וכדי לרכוש שם בית במחיר של 950 אלף שקל", מסביר יוסף, "צריך להסתפק בבית ישן ורעוע, עם שלושה חדרים".
עוד בערוץ הנדל"ן - תחזית פסימית על שוק הדיור. מוזמנים לצפות באולפן ynet:
יערית עובדת כעוזרת כימאית בעמק חפר ויוסף טכנאי שטח של חברת תקשורת. "היה לנו הון עצמי שחסכנו כל החיים וההורים עזרו קצת", הוא אומר, "אם לא היינו גרים אצל ההורים, החיסכון לדירה לא היה מתאפשר. לפני שלוש שנים המחירים בחריש היו בסביבות 700-600 אלף שקל. מי ששילם אז על הנייר, קנה במחירים האלה. אבל אז לא חשבנו בכלל על רכישת דירה - לא היה לנו 30% הון עצמי. בינתיים הביקוש בחריש עלה, הפרויקטים לקראת אכלוס, והמחירים בהתאם".
בני הזוג הרגישו שלא יוכלו לחכות עוד לרכוש דירה, כי אם יחכו - יספגו עליות נוספות במחירים. "אנחנו עם תינוק בן שלושה חודשים, כמה עוד אפשר להכביד על ההורים?", תוהה יוסף. המעבר לחריש יצריך את בני הזוג, שהסתדרו עד היום עם רכב אחד, לקנות מכונית שנייה. "לא נוכל יותר להסתדר עם רכב אחד", הוא מוסיף, "לא תהיה משם תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה, אז זה המחיר בנסיעה מחריש למקומות העבודה".
על התחייבות למשכנתא למשך 25 שנה, הוא אומר: "שיעבוד ל-25 שנה זה דבר מפחיד, ומלחיץ לחשוב מה יקרה אם אחד מאיתנו יפוטר. לא נוכל להרשות לעצמנו יום אחד בלי עבודה. בעתיד הקרוב, מי שמרוויח 8,000-7,000 שקל בחודש לא יוכל בחיים לרכוש דירה - לא יהיה לו את הכסף. בעתיד, כשילדינו יצטרכו לקנות דירה, לא נוכל לעזור להם".
השניים רכשו את דירתם באמצעות עו"ד שוש צמרת, מומחית בדיני מקרקעין מחיפה. לדבריה, "ככל ששוק הדיור עולה בצורה מסחררת, כך מוצאים את עצמם זוגות רבים כמי שנאלצים לקחת סכומים גבוהים במיוחד של משכנתא, למרות שאין שינוי בשיעור מגבלת ההלוואה שנותנים הבנקים - המגבלה נשארת 75%. הסכומים בפועל גבוהים הרבה יותר עקב מחירי הדירות הגבוהים".
צמרת מזהירה כי "אם המצב יימשך, נמצא את עצמנו עם משפחות שייאלצו לצמצם את מחייתם ולחסוך מילדיהם דברים בסיסיים, או לחילופין יחוו פיגורים בתשלומי משכנתא שעולה מדי חודש וצמודה למדד, לעומת הכנסה שלא עולה באותו הקצב. פיגור בתשלומים מביא להגדלת החוב לבנק, וכתוצאה מכך למינוי כונסים על הדירות. החשש הוא שמשפחות ימצאו את עצמן נזרקות לרחוב עקב אי יכולת לשלם את ההחזרים".
ימית ואבי: "כל החיים תהיה הלוואה"
ימית ואבי צחי, בני 28 ו-30 מראשון לציון, קנו דירה יד שנייה לפני שנה וחצי ב-1.330 מיליון שקל. בני הזוג, הורים לשני ילדים בני 6 ו-4 ועוד אחת בדרך, התחתנו לפני שבע שנים, ובשנתיים הראשונות התגוררו אצל הוריו של אבי כדי לחסוך לדירה – "מגורים משותפים שבלעדיהם לא היינו מגיעים היום לדירה".
כשהילד הבכור היה בן שנה, ב-2010, רכשו בני הזוג דירה ב-1.1 מיליון שקל בשכונת קריית גנים במערב ראשון לציון, כדי לגור סמוך להוריה של ימית. אלא שדירת שלושת החדרים היתה ללא ממ"ד ובבניין ללא מעלית. לאחר שב"עמוד ענן" ו"צוק איתן" ראשון לציון טווחה לא מעט ומכיוון שעם שני ילדים כבר היה קשה להתנהל ללא מעלית, מכרו בני הזוג את דירתם ב-1.25 מיליון שקל וב-2015 רכשו דירת שלושה חדרים בשכונת מגוריה של הוריה של ימית, נאות אשלים. דירה זו, שצויידה בממ"ד והיתה בבניין עם מעלית, עלתה 1.330 מיליון שקל.
ימית, עובדת עיריית ת"א, ואבי, טכנאי בקוקה קולה, גררו לדירה זו את המשכנתא המקורית שנטלו עבור הדירה הראשונה, בסך 930 אלף שקל, מחציתה ל-25 שנה ומחציתה ל-30 שנה, בהחזר חודשי של 3,600 שקל. בנוסף, בני הזוג לקחו הלוואה לשיפוץ הדירה בסך 60 אלף שקל לשלוש שנים בהחזר 1,500 שקל. עם תחילתו של ההריון השלישי, צמצמו בני הזוג את ההחזר של השיפוץ בשנה וכך גדל ההחזר ל-3,000 שקל.
בין מכירת הדירה הראשונה וקניית השנייה לקחו בני הזוג ליווי של ארגון פעמונים, המסייעת למשפחות להגיע לאיזון כלכלי, על מנת למתן את ההוצאות בשיפוץ. "במצב של היום", אומרת ימית, "כל החיים תהיה הלוואה. יכולנו לקחת גם משכנתא של 700 אלף שקל ולגור באזור מגורים פחות טוב, אבל אנחנו מעדיפים לגדל את ילדינו בשכונה טובה ובאזור טוב. בראשון לציון לא מצאנו בתים זולים יותר. מה שכן היה זול היו דירות לא ראויות למגורים. בגלל שיש לנו ילדים, חשוב לנו שהסביבה בה הם ילמדו תהיה טובה".
כדי לעמוד במשכנתא, בני הזוג, שמכניסים 6,500 ו-7,000 שקל כל אחד בחודש, מוותרים על מסעדות ובילויים, ולדברי אבי "אנחנו נוסעים לחופשות רק אם הן מטעם העבודה". ימית מוסיפה: "אנחנו משתדלים את כל ההוצאות לחשב מראש. אנחנו הולכים לבריכות בכרטיסיות במקום לשלם כל פעם כניסה ב-60 שקל לארבע נפשות. עד כה ויתרנו על חוגים וגם לחדר כושר אני לא הולכת. אנחנו נעזרים בהורים גם באוכל ואם יוצאים לגינה, אז במקום לקנות ארטיק לילדים ב-12 שקל, אנחנו קונים אותו בקופיקס".
אוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון פעמונים, מציין כי "המרכיב המשמעותי והכואב ביותר של רוב המשפחות שפנו לסיוע, הוא הקושי בתשלומי המשכנתא. משפחות שלקחו על עצמן התחייבות ארוכת שנים, למרות שלא ידעו כיצד יעמדו בה. כאשר ההוצאה הקבועה הזאת גבוהה מהיכולות וההכנסות של המשפחה – היא לא מאפשרת למשפחה לחיות חיים שלווים ומאוזנים. הבעיה נעוצה בכך שמבנה ההלוואה, שיטות החישוב, ריבוי התוכניות, המסלולים המוצעים וההתנהגות תלויים במגוון עצום של נתונים ומשתנים רציונליים ואמוציונליים, אך בעיקר פיננסיים, שלא תמיד יהיו חשופים וידועים בשעת קבלת ההחלטה".
זוהר ואייל: "הפחד הוא שלא נצליח לעמוד במשכנתא"
זוהר ואייל מרי, בני 37, שוכרים כיום דירה בשכונת קריית השרון בנתניה ושניהם עובדים בעיר. השניים, הורים לילדה בת שלוש, נאלצו לצאת מהעיר ולהצפין לחדרה, לאחר שרכשו דירת חמישה חדרים ב-1.330 מיליון שקל בפרויקט מגורים ליד שכונת פארק חדרה. "קנינו בחדרה כי שם היה הכי זול ובנתניה אי אפשר לקנות דירה במחיר שמצאנו", מסבירה זוהר, "חיפשנו דירות לרכישה בנתניה מעל שנה, והמחירים לדירות שראויות למגורים נעו בטווח של 1.8-1.5 מיליון שקל".
עבור הדירה בחדרה קיבלו בני הזוג אישור עקרוני למשכנתא בהיקף של 75% משווי הנכס - בסך מיליון שקל. "ההחזר החודשי יהיה 4,500-4,200 שקל", אומרת זוהר, "זה מצריך הרבה ויתורים בשביל שיהיה לנו בית ולא לזרוק כסף כל חודש סתם על שכירות. עברנו מנתניה כדי שיהיו לנו ארבעה קירות".
זוהר מנהלת חשבונות ובעלה עצמאי, והוריהם מתגוררים בעיר. כדי לעמוד במשכנתא הם יצטרכו לוותר, לדבריהם, על בילויים וטיולים בחו"ל. "יש לנו ילדה אחת בת שלוש", מספרת זוהר, "אנחנו עדיין במצב סביר יחסית לחברים עם שניים-שלושה ילדים ש'נחנקים', עדיין לא קנו בית ולא רואים מצב בטווח הקרוב לקניית בית. שני בני הזוג עובדים, ועדיין לא יכולים להרשות לעצמם לקנות בית - בטח ובטח לא בנתניה ובקריית השרון בפרט".
לדבריה, הדירות שראו בנתניה במחירים סבירים הצריכו שיפוץ. "אם קונים דירה ב-1.4 מיליון שקל", היא אומרת, "צריך להוציא 200-150 אלף שקל על שיפוץ". בני הזוג הביאו הון עצמי של 330 אלף שקל, "עם קצת עזרה מההורים, קצת ממה שהיה לנו", מגלה זוהר, "אז עוד איכשהו יכולנו לעמוד בזה. אבל מעל לסכום שמצאנו - לא התאפשר. החששות ממשכנתא כל כך גבוהה הם שאולי לא נצליח לעמוד בזה. אני רואה אנשים שמרוויחים הרבה יותר מאיתנו - ועדיין לא סוגרים את החודש".
מחירי דירות ארבעה חדרים בישראל - רבעון שני שנת 2016:
אסף וריקי: "אילולא המשפחה היינו עוזבים את הארץ"
אסף (30) וריקי (28) (שמות בדויים) מתגוררים ביהוד בשכירות ורכשו דירת 4.5 חדרים בשכונת פסגות אפק בראש העין. בני הזוג, הורים לילד ועוד אחד בדרך, זכו בדירה בהגרלה של אחד ממועדוני הצרכנות הבולטים בינואר 2014. מחיר הדירה היה 1.235 מיליון שקל, אבל עד האכלוס בעוד כחודשיים, צפויות תוספות לפי עליית מדד תשומות הבנייה והריבית בסך כ-60 אלף שקל, וכן תוספת מחסן בסך 35 אלף שקל.
בני הזוג לקחו את המשכנתא לפי חצי שנה בהיקף של 75% משווי הנכס, בעלות 926,250 שקל ועם החזר חודשי בסך 4,800 שקל. הדירה נקנתה על הנייר, והקבלן איפשר מסלול תשלומים גמיש לפיו משלמים בכל שלב שרוצים עד הכניסה, תוך שצוברים הצמדה לתשומות מדד הבנייה ו-1.5% ריבית.
בנוסף, בחודש ינואר האחרון הזוג לקח הלוואה בסך 2,000 שקל כדי להשלים את ההון העצמי. היום משלמים בני הזוג שכירות בסך 2,500 שקל. מדובר בקפיצה לא מבוטלת בתשלום החודשי על הדיור שבני הזוג נאלצים לספוג.
"גייסנו הלוואות ממקומות העבודה וקצת מהמשפחה עבור ההון העצמי", אומר אסף, "אנחנו מאוד מקפידים על ניהול תקציב, אבל יש חששות. הקפיצה בהוצאה החודשית על דיור מתבטאת בפחות כסף פנוי ופחות חיסכון לעתיד. אנחנו מצמצמים בטיולים וחוגים. המעמסה הכי גבוהה היא הארנונה המטורפת בפסגות אפק בראש העין, שעומדת על 1,600 שקל בחודשיים".
הוויתורים שדורשת משכנתא כזו גבוהה, לדברי אסף, לצד החיסכון לילדים והטיולים לחו"ל, הם "חיסכון לשעת צרה לעצמנו. אנחנו לא מעזים לעשות שינוי דרסטי במקומות העבודה. יש לי חלום להקים מפעל יצרני. יש לי את הכלים והידע. בינתיים החלום מוקפא. אני פשוט לא מעז. הסיכון לא סביר בגלל גודל המשכנתא".
לדבריו, אם השניים היו ממתינים ברכישת הדירה, הם היו סופגים רק עלייה של מחירים, מאחר שאין ציפייה לירידתם. "כשקנינו חשבו שאנחנו מטורפים כי אז היו דיבורים על מע"מ אפס", הוא נזכר, "ההיגיון שלי מאוד פשוט - אם תהיה ירידת מחירים, כל הבנקים יהיו במצוקה כי הם נותנים הלוואות של 75%".
אסף מעריך כי לא תהיה ירידת מחירים. "לא הבנקים ולא האוצר יתנו לזה יד", הוא טוען, "אולי נראה מיתון קל. אם לא הציונות והמשפחה, היינו עוזבים את הארץ. כלכלית קשה ונוראי לחיות כאן". המסקנה של אסף מעליית המחירים המתמשכת היא שצריך "לרוץ לקנות דירה - למצוא דרך יצירתית לשים עוגן כדי להצמיד את הכסף לעליית מחירי הדיור. עדיף לקנות דירה באופקים או בערד מאשר לחכות. חישוב פשוט יראה שהמתנה וחיסכון לא מכסים את ההפרש שבקצב עליית המחירים".