המשלחת הישראלית עם הפנים לטוקיו
האולימפיאדה החזירה לנו את התקווה שגם אנחנו יכולים להיות על הפודיום, אבל ענפים רבים יצטרכו לעשות חושבים כדי להשיג תוצאות יותר טובות ב-2020
הסתיימו 16 ימי התחרויות בריו וכולם עם הפנים קדימה למשחקים האולימפיים בטוקיו בעוד ארבע שנים. המשלחת הישראלית הייתה הגדולה ביותר עם 47 ספורטאים ולא בטוח שנראה עוד משלחת כזו בפעם הבאה.
המשחקים האולימפיים בריו גרמו לכולם להאמין שוב שאנחנו מסוגלים ויכולים להיות חלק מהחגיגה הגדולה של המדליות, לאחר הפסקה של אולימפיאדה אחת ואפילו אפשר להגיד שיצאנו עם תחושה של פספוס. הענף שבלט מעל כולם הוא הג'ודו שריתק מדינה שלמה במשך שבוע, עם נציגות מכובדת של שבעה ספורטאים, שתי מדליות ארד, מקום חמישי, ומקום שביעי.
איגוד הג'ודו כבר מצהיר בפה מלא שיש רצון להגדיל את הנבחרת ולהגיע עם 10 ספורטאים לטוקיו. שמות כמו ברוך שמאילוב, רז הרשקו, עדי גרוסמן, נועה מינצקר ועוד רבים וטובים כיום בגילאי הנוער והעתודה, יכולים עכשיו לעשות את הפריצה שלהם ולהשתלב. בגברים, צפויים כמה לעלות בקטגוריית המשקל ויש כבר כאלה שיכולים לתפוס את מקומם במשקלים הקודמים. זאת בנוסף למדליסטים שיגיעו בשנית לטוקיו וינסו לשפר מיקומם על הפודיום.
מהעבר השני, הענף שאכזב בריו ויהיה מעניין לראות איך יתפתח בתקופה הקרובה הוא השחייה, שלא זכה הפעם לעדנה כשהישג "השיא" היה רק חצי גמר של יעקב טומרקין. כבר עכשיו החלו באיגוד להסיק מסקנות ומינו מנהל מקצועי חדש שיבדוק מה לא עבד בריו. במהלך האולימפיאדה שמענו בעיקר תירוצים, החל מההגעה המוקדמת מדי ועד כובעים שלא מתאימים לשחיינים.
מי שעוד יעשה חושבים הוא השייט, ראשי האיגוד והוועד האולימפי מדברים על שיטה דומה לג'ודו. נקודת האור הייתה שיוט המדליות של מעיין דוידוביץ', שהצילה את הכבוד. הם יצטרכו לבדוק מה לא עובד פעם שנייה ברציפות במעמד הזה ומה קרה ליתר חברי הנבחרת.
באתלטיקה, לצד לא מעט אכזבות, קופצת המשולשת חנה מיננקו הביאה את ההישג המשמעותי עם המקום החמישי בגמר המשולשת, זאת לאחר שחזרה מתקופה של פציעה. בטוקיו, היא יכולה להיאבק בפעם השלישית אולי על זכייה באחת המדליות ומי יודע אולי שם היא תצליח. הקופץ דימה קרויטר שהוכיח כבר שמסוגל להגיע רחוק, ינסה לתקן את הרושם מריו ובמרתון, במידה והקריטריונים ימשיכו להיות קלים, המסורת תימשך עם 3 רצים.
בהתעמלות אמנותית, הנבחרת הקבוצתית הנוכחית כנראה סיימה את דרכה וכבר בחודשים הקרובים יחלו המיונים להקמת נבחרת חדשה. יהיה מסקרן לראות האם תצליח להאפיל על הנבחרת הנוכחית וההישגים אליהם הגיעה. נטע ריבקין ביקשה זמן כדי להחליט על עתידה, כשהופעה היסטורית רביעית ברציפות במשחקים, בגיל 29, היא לא דבר בלתי אפשרי. על הכרטיס יאבקו טורי פילנובסקי, לינוי אשרם וניקול זליקמן.
מי שעוד מוגדר כתעלומה הוא אלכס שטילוב, שלא הצליח הפעם לעלות לגמר אולימפי נוסף בקרקע. בעורפו נושפים מספר צעירים כמו ארטיום דולגופיאט שמתחיל לפרוע שטרות בתחרויות הסבב. צוף פלדון בנשים תקווה לעשות את הופעת הבכורה שלה בטוקיו.
הטניסאי הצעיר ישי עוליאל, המתאגרף דוד אלברדיאן, המתאבקים חנוך רחמין ואנדרי צריוק, החותר דני פרידמן, לוחמי הטאקוונדו גילי חיימוביץ' ורבקה באייך והסייף יובל פרייליך, הם השמות שכנראה תכירו עד האולימפיאדה הבאה, לצד פרויקטים חדשים-ישנים שינסו אף הם להשתחל לטיסה כמו נבחרת דקר גברים, כדורעף חופים ונבחרת הרמת משקולות. אולי גם ינסו לשלוח ספורטאים בענפים החדשים כמו סקייטבורד, קארטה וטיפוס. נתראה בעוד ארבע שנים.
לפנייה לכתב/ת 
