יצא בזול, פגע וברח: "אווירת שוק" בבתי המשפט לתעבורה
הצעיר שדרס את יהונתן בן השש בירושלים ונמלט לא הוציא מעולם רישיון, נתפס ארבע פעמים וזכה לענישה מקלה. השופט יהושע צימרמן, שהרשיע אותו פעמיים וגזר עליו עונשים קלים מאוד, מנהל קרוב ל-200 דיונים ביום. זה המצב בבתי המשפט לתעבורה: סחבת בלתי נגמרת שמובילה לעסקאות טיעון ולעונשים מקוממים
גיליון ההרשעות והעונשים הקלים שנגזרו על ד' (21), שלא הוציא מעולם רישיון נהיגה והיה מעורב בתאונת פגע וברח בסוף השבוע שבה נפצע קשה ילד בן שש, לא מהווה דבר חריג בבתי המשפט לתעבורה. עיון בסדר יומו של השופט יהושע צימרמן, שגזר פעמיים עונש מקל על ד', מראה כי אין זו הפעם הראשונה שהוא מחליט על עונשים מקלים על עברייני תנועה. כמו שופטים אחרים, הוא מתמודד עם עומס בלתי רגיל, והרוב המוחלט של התיקים נסגר בעסקאות טיעון שחלקן מקוממות.
יהונתן בן השש נפצע קשה בליל שבת בצומת בר אילן בירושלים. ד' נהג ברכב ופגע בילד שחצה במעבר חציה, ונמלט מהמקום. בתחילת השבוע נחשף ב-ynet גיליון ההרשעות הלא-ייאמן של ד', שלמרות גילו הצעיר נתפס ארבע פעמים נוהג אף שלא הוציא רישיון וזכה עד כה לענישה מקלה ביותר.
בפעם הראשונה נתפס בגיל 14, אז הוחלט להקל עמו מפאת גילו ולא הוגש נגדו כתב אישום. הפעם השנייה הייתה לפני כשלוש שנים בתל אביב, אז החליט שופט בית המשפט לתעבורה בעיר דאז, יהושע צימרמן, להקל עמו ונתן לו עונש עבודות שירות על תנאי בלבד.
הפעם השלישית הייתה ביולי 2014 בירושלים, כמה חודשים לאחר שניתן גזר הדין הקודם. אולם התיק בעניינו הגיע לדיון בבית משפט רק שנתיים לאחר מכן. במקרה מי שדן בו היה גם כן השופט צימרמן, שקודם בינתיים לסגן נשיא בית משפט השלום לתעבורה בירושלים. למרות עברו של ד', הוא נשלח לעבודות שירות בלבד שאותן היה אמור לרצות בספטמבר, עונש שלא הרתיע אותו מלהמשיך לנהוג.
עיון אקראי בכמה תיקי תעבורה שאותם שפט צימרמן לאחרונה מראה כי מתן עונשים הנראים קלים לעברייני תנועה בעלי הרשעות קודמות אינו דבר חריג. עוד עולה כי תיקים רבים שהובאו לפתחו בחודש האחרון הם של נהגים שביצעו עבירות לפני שנתיים עד שלוש שנים, ורק כעת נגזר עונשם בשל הסחבת הבלתי נגמרת בבית המשפט. העומס הגדול גורם לעבריינים רבים לחמוק מענישה קשה באמצעות הסדרי טיעון.
כך למשל ההליך המשפטי בעניינו של נהג שנתפס נוהג שיכור בכביש הבקעה בדצמבר 2014 הסתיים רק לפני כחודש, לאחר שהדיונים בעניינו נדחו פעם אחר פעם מסיבות שונות. לאחד הדיונים הוא בכלל לא הגיע. מדובר בנהג שסירב לבדיקת "ינשוף" והודה בעובדות כתב האישום, המייחס לו נהיגה בגילופין, רק מאוחר יותר במסגרת הסדר טיעון.
את התיק קיבל צימרמן מהשופטת שרון לארי בבלי, שקיבלה אותו בפברואר שעבר ולאחר שתי דחיות העבירה אותו לצימרמן. במסגרת הסדר הטיעון גזר השופט צימרמן על הנהג 21 יום עבודות שירות בלבד, לצד קנס נמוך יחסית של 800 שקל ושלילה לתקופה של עשרה חודשים, שאותה ירצה רק כשנתיים לאחר ביצוע העבירה בפועל.
בתיק אחר בחודש יולי גזר צימרמן שלושה חודשי שלילה בלבד על נהג שלא הופיע לדיון, אף שהתובע הציג אישור מסירה חתום על ידו לאחר שנתפס נוהג ברכב מסוכן שהורד מהכביש על ידי משרד הרישוי. בדיון לא התייחסו למספר הרשעותיו, אך צימרמן עצמו הגדיר אותו "בעל עבר תעבורתי".
נהג עם 45 הרשעות קיבל חודשיים שלילה על תנאי
דוגמה נוספת לענישה שיש שיראו בה מקלה היא מ-9 באוגוסט, אז נמנע צימרמן מלשלול את רישיונו של נהג שנתפס נוהג במהירות מופרזת בירושלים שלו 45 הרשעות קודמות מהשנים 2014-2003. צימרמן גזר עליו עונש של שלילת רישיון למשך חודשיים על תנאי במסגרת הסדר טיעון. אמנם מדובר בעבירה קלה יחסית של נהיגה במהירות של 33 קמ"ש מעל המותר (לאחר הפחתה של 5 קמ"ש מהמצלמה) אולם עונשו לא היה שונה מנהגים אחרים שלהם עבר של הרשעות בודדות, שגם עליהם נגזר עונש של שלילה על תנאי במסגרת הסדר טיעון.
עיון בסדר יומו של השופט צימרמן מעלה תהיות בנוגע לאופן שבו הוא יכול להתעמק בתיקי תעבורה ולמלא את תפקידו השיפוטי כראוי. כך לדוגמה, ב-24 ביולי נקבעו לצימרמן לא פחות מ-172 דיונים בתיקי תעבורה לשעה 08:30 בבוקר. עיון בהחלטותיו באותו היום מגלה כי רוב פסקי הדין ניתנו במסגרת הסדר טיעון. איך זה מתבצע? הפוקדים את בתי המשפט לתעבורה מגדירים זאת "אווירת שוק" - כשכל הנאשמים מוזמנים לאותה השעה וניגשים בזה אחר זה לתובע המשטרתי לסגור "עסקאות טיעון", ואלה מובאות לאחר מכן לאישור השופט כמו סרט נע. יש לציין כי 172 התיקים שנקבעו היו תיקי עבירות של מצלמות מהירות, וכי העומס החריג נבע גם משביתה של עובדי מערכת בתי המשפט.
יתרה מכך, עיון בתיקים שהובאו באותו יום לשולחנו של צימרמן מגלה כי רובם דנים בעבירות תנועה שתועדו שנתיים או שלוש קודם לכן, ורק עכשיו הגיעו לדיון בבית המשפט בשל העומס הרב. מה שמעלה את השאלה עד כמה יכולה להיות חזקה ההרתעה כשנאשמים מובאים לדין תקופה ארוכה כל כך לאחר ביצוע העבירה, ורבים מהם כלל לא יודעים במה מדובר.
ממערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "ההחלטות השיפוטיות המוזכרות בכתבה מדברות בעד עצמן. באשר לתיק בירושלים, ההחלטה ניתנה במסגרת הסדר טיעון שאליו הגיעו הצדדים. התיק הנוסף חסוי. באפשרות הצדדים להשיג על החלטות שיפוטיות לערכאה עליונה באמצעות הגשת ערעור אם מי מהם סבור שנפל פגם בהחלטה. מעבר לכך נוסיף כי בשל העומס הרב לאחרונה הוחלט על תוספת של שישה תקני שופטי תעבורה. במהלך פגרת הקיץ הנוכחית בוצעו מבצעי שמיעת מאות תיקי תעבורה. בנוסף ישנן מגוון הצעות תיקוני חקיקה ובכללן הצעה להמיר עבירות שהיום מעמידים בגינן לדין, לעבירות קנס".
שמואל אבואב, מנכ״ל עמותת אור ירוק, הגיב לפרסום: "ענישה מקלה, בעיקר לעברייני תנועה סדרתיים, משדרת מסר שפוגע בבטיחות בדרכים. לו הנהג ידע שמצפה לו עונש כבד כשהוא עולה על הכביש מבלי שהוציא רישיון או נוהג תחת השפעת אלכוהול, הוא לא ימהר כל כל לסכן את החיים של כולנו. בתי המשפט חייבים להעביר מסר חד וברור כי בגין עבירות תנועה מסכנות חיים יגיע גם עונש ראוי ובעיקר כזה שירתיע נהגים אחרים".
לפנייה לכתב/ת 
