שופטת: למען הילדים – האב יעזוב את הבית

בני זוג שהתגרשו המשיכו לגור יחד בדירת עמידר והתקוטטו מי יישאר בה. האווירה האלימה והמתוחה חייבו את השופטת רונית גורביץ לנקוט עמדה

עו"ד איתן ליפסקרפורסם: 28.08.16 , 16:15

בית המשפט לענייני משפחה נדרש להכריע בסכסוך בין בני זוג שניהלו הליך גירושים קשה ואלים, סביב השאלה מי מהם יישאר בדירת עמידר שבה התגוררו. בפסק דין שהותר לאחרונה לפרסום קבעה השופטת רונית גורביץ שטובת הילדים, שנחשפו לאווירה אלימה ומתוחה, גוברת על "הצדק" בין ההורים, ולכן האב יעזוב את הבית וישלם מזונות מופחתים ילדיו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג, נוצרים מורמונים, היגרו לישראל מארגנטינה בתחילת העשור שעבר. לפני כשלוש שנים פנתה האם לבית המשפט בבקשה להתיר את הנישואים, לקבל משמורת על הילדים, לקבל מזונות ולהורות על סילוק בעלה מהדירה המשותפת. לדבריה היא סבלה לאורך שנים מאלימות פיזית ומילולית קשה מנשוא שפגעה בה נפשית ומנעה ממנה מלתפקד כאם.

פרידה

שופט להורים: לא ראויים למשמורת משותפת

עו"ד יגאל וידאל

זוג הורים פרודים נאבקו להחזיר את בנותיהן ממשפחת אומנה. ביהמ"ש השלום קבע ששניהם יקבלו משמורת, אבל ערעור למחוזי הפך את ההחלטה

שופט להורים: לא ראויים למשמורת משותפת

הבעל הסכים להתרת הנישואים, אך טען כי טענות אשתו הן תלונות שווא פרי מצבה הנפשי הקשה. הוא התנגד לכך שהילדים יהיו במשמורתה הבלעדית מאחר שלטענתו היא סובלת מהתקפי זעם ונוהגת כלפיהם באלימות, בעוד שהוא מטפל בהם ומקדיש להם זמן.

באשר לדירה הוא טען כי אין לאשתו עדיפות על פניו והוא זכאי להישאר בה. מדובר בדירת עמידר השייכת לשניהם, ובניגוד אליו - לאישה יש משפחה בארץ שיכולה לסייע לה.

במהלך הדיונים הצליחו בני הזוג להגיע להסכמה והודיעו שיקיימו משמורת משותפת. בנוסף, ניתן בשנה שעברה פסק דין לגירושים ונישואיהם הסתיימו. על אף זאת הם המשיכו להתגורר יחד וכך נותרו להכרעה שתי סוגיות: המגורים בדירה ומזונות הילדים.

הילדים סובלים

השופטת רונית גורביץ התרשמה שמערכת היחסים בין בני הזוג לשעבר קשה ביותר וכי המשך המגורים תחת קורת גג אחת מזיק להם, ובמיוחד לילדים, המושפעים מהאווירה הקשה והמתוחה, הרוויה באלימות מילולית, כמו גם מחוסר הוודאות באשר לעתידם.

היא נפגשה עם הילדים הבוגרים והתרשמה שהשלימו עם פרידת הוריהם וכיום הם כמהים לאווירה רגועה ושקטה ללא מריבות בבית. כמיהה הזו, נקבע, יכולה להתגשם רק אם ההורים יתגוררו בשני בתים שונים. מאחר שמצבה הכלכלי והאישי של האישה חמור יותר – היא מתקיימת מקצבת נכות ולא שולטת בשפה העברית – עדיף שהוא יעזוב את הבית.

באשר למזונות, מאחר שהמשמורת ביניהם משותפת, חויב האב לשלם לארבעת ילדיו 1,000 שקל בלבד מדי חודש, ולהתחלק עם האישה בהוצאות החינוך והרפואה שלהם.

פסק הדין הזה מעיד על שלב חדש ואקטיבי בהעדפת אינטרס הילדים על פני אינטרס ההורים במצב שבו יש בין השניים ניגוד אינטרסים, ובית המשפט נאלץ לקחת את תפקיד ה"מבוגר האחראי" ולשמש כאביהם של הקטינים.