"ניומן לא היה מרושע"
השחקן ווין נייט, שגילם את דמותו האייקונית של ניומן בסדרה "סיינפלד" ומבקר בימים אלה בארץ, חושב שהישראלים אינטליגנטים, חמים ועקשנים, ולא מתרגש מההפחדות לגבי המצב במזרח התיכון. בראיון ל-ynet הוא מודה שקשה למצוא תפקיד אופי חדש בקולנוע כשאנשים עדיין צועקים לו ברחוב "הלו ניומן". צפו בראיון
"אני מתגעגע לשגרה של עבודה מצוינת. מתגעגע לפתוח תסריט, ושהתסריט הזה מצחיק בלי שאתה עושה דבר, ואתה אומר 'רק שלא אהרוס את זה'", נזכר בערגה השחקן ווין נייט כשנשאל לגבי הימים בהם גילם את דמותו של ניומן, השכן המעצבן בסדרה "סיינפלד". "אתה יודע, אלה היו חומרים ממש טובים. וגם האנשים ידעו שיש מולם משהו טוב. אני חושב שלא הייתה הפתעה שמה שיצרנו התקבל בצורה טובה".
נראה שנייט לא נשאר אדיש לביקור החטוף בארץ: "הכנסת האורחים שקיבלתי הייתה מופלאה, באמת מופלאה, אבל בזמן שאני פה הבנתי שאני רוצה לחזור (לכאן), ולהביא את המשפחה שלי, כדי לחוות איתם את החוויה הישראלית. אני חושב שיש הרבה לראות והרבה רגשות שיצופו, ואני מעדיף להיות איתם מאשר לבדי".
מה אתה חושב על הישראלים עד עכשיו?
"אני חושב שיש אינטליגנטיות, וחום ועקשנות".
גסות-רוח?
"לא, אני די גס-רוח בעצמי. אז אני לא מוצא את זה גסות-רוח אלא ישירות. אבל כן, אני יכול להבין איך אנשים מקרינים את הצורה אותה הם באמת מרגישים, ואם אתה לא מעוניין לשמוע זאת זה עלול להיתפס כגס-רוח, אבל אני מרגיש שיש ביטחון בעובדה שלא יחרטטו אותך".
אנשים אמרו לך שישראל במצבה הפוליטי אינה מסבירת פנים?
"אני חושב שכל זמן שאתה נוסע למזרח התיכון ישנה חרדה לפני המסע, וזה מכיוון שהתקשורת האמריקנית מציירת את זה באופן כל כך חסר רחמים, שההנחות האלו במובן מסוים מוטמעות בתוך אנשים, ואני חושב שתמיד טוב לנתק את עצמך מזה, ופשוט לעלות למטוס".
שואלים אותך הרבה על סיינפלד בימים אלה?
"כן, אני חושב שבאופן מוזר הדור החדש שואל על זה כי יש אנשים שמגלים את זה עכשיו ולא צפו בסדרה בזמנו. זה לא נגמר. ממשיכים לשדר את זה בשידורים חוזרים בכל רחבי העולם במשך שנים על גבי שנים. אז כן, אני עדיין כמעט בן-זמננו".
אנשים עדיין ניגשים אליך ברחוב ואומרים "שלום ניומן" ודברים כאלה?
"כן הם ניגשים. היו אפילו אנשים בוותיקן שעשו זאת, ואני אמרתי 'אבי, בבקשה'".
מה היה בסדרה שגרם לכך שכולם הפכו מעריצים שלה?
"אני חושב שזה כמו לתפוס ברק בבקבוק. זו התוכנית הנכונה בזמן הנכון. היינו בעשור של 'אני, אני ואני', וזה היה מבט כן ומשעשע באנשים המרוכזים בעצמם. אתה יודע, לא היה שום מוסר השכל, אף אחד לא ישב על המיטה וכרך זרועותיו מסביב לילד ולימד אותו משהו, זה פשוט היה מצחיק".
ניומן היה דמות מרושעת במובן מסוים, היה כיף לגלם אותו?
"מרושע אתה אומר? ובכן, לא חשבתי כך, הוא פשוט לא הובן כהלכה. כן, זה היה כיף כי אני חושב שהוא היה כל כך חסר ביטחון עצמי, שהוא לא יכול היה להזיק לאף אחד באמת, כך שהזן שלו של רשעות לא היה מאוד מאיים".
הוא שלט בדואר.
"כן וכשאתה שולט בדואר, אתה שולט במידע!".
איזה תפקיד היית רוצה לגלם בימים אלה?
"אני חושב שמה שבאמת הייתי רוצה לעשות זה להיות מסוגל לחזור למקום בו התחלתי, שזה לעשות תפקידי אופי בקולנוע, וזה קשה יותר כי הדמות של ניומן כל כך אייקונית, שזה כמו סמל אצולה שאני עונד וקשה להוריד אותו במידה מסוימת.
האם חשבתי שיהיה לי מסלול שייקח אותי אל השמיים ללא 'סיינפלד'? לא היה לי מושג. אני יודע שהעובדה שהדמות ב"סיינפלד" ידועה לשמצה עיכבה אותי במובנים מסוימים, אבל היא נתנה לי כל כך הרבה הזדמנויות, וההבנה שיצרת משהו שנוגע באנשים ואוהבים אותך המון בכל רחבי העולם - כמה רע זה כבר יכול להיות?".
כתב: עמי פרידמן | צילום: ליאור פז | הפקה: ערן רחמני | עריכה: שחר ברקת
