מוריסי בישראל: מופע למיטיבי לכת

איש לא הופתע מההכרזה של מוריסי לכלול אותנו בסבב ההופעות שלו ל-2016. אחרי הכל, עוד בביקורו השני ב-2012, כשזכה למפתח רשמי מראש עיריית תל אביב, הכריז שיש לו עבודה רבה לעשות כאן בארץ. בין היתר, הצהיר שברצונו לבטל את מקדונלד'ס (החלטה שתשמח מאוד את שר הבריאות שלנו), ולסגור את קנטקי פרייד צ'יקן (את זה כבר עשינו לבד).

עוד ביקורות הופעות במדור המוזיקה של ynet:

גארבג' בישראל: אשפה ממוחזרת ואהובה

סיה בישראל: יצאנו עם פה פעור, בקטע רע

סנטנה בישראל: ערב שכולו מוזיקה, גרוב וזיעה

מוריסי בישראל. אף אחד לא מסוגל לגנוב לו את ההצגה. (צילום: ירון ברנר)

מעניין אם עדכנו אותו שבמהלך השנים שעברו מאז, הספיקה ישראל לעבור מהפכה טבעונית, כשעוד ועוד מסעדות על טהרת הקטניות והירקות נפתחות פה, בזמן שאוכלי הבשר נמצאים במסלול הישיר להפוך למיעוט מגונה בדומה למעשנים. זה ודאי ישמח אותו לדעת שתל אביב נבחרה רק השנה לאחת הערים הכי ידידותיות לטבעונים, ובתור מי שהכריז לא פעם בראיונות שהוא מתרחק מאוכלי בשר כמו מפדופילים, הוא צפוי למצוא פה לא מעט חברים.

וחברים בהחלט יש לו בישראל. מעל אלפיים מהם הגיעו אמש (ג') להיכל התרבות של תל אביב, כדי לחזות באיש ששמר שלא יכבה עליהם האור בגיל ההתבגרות רדוף האתגרים והדיכאונות. עבור חלקם הגדול (וביניהם כותבת שורות אלו), זוהי הפעם השלישית שהם צופים בו, וכנראה גם המשמעותית מכולן. הסיבה לכך היא הערפל שמביא איתו העתיד.

אין לדעת לכמה סבבי הופעות נוספים ייצא מוריסי, שמתמודד בימים אלו עם מחלת הסרטן. באחד הראיונות שקיים לאחרונה הודה שהטיפולים הרפואיים מעכבים ומחלישים אותו. ייתכן שזאת הסיבה שהסבב הנוכחי שלו ארוך ומקיף כל כך (התחיל באירופה, וימשיך מפה לארה"ב ולמזרח הרחוק). אולי גם הוא מבין שעליו לנצל את התקופה הקרובה עד תום. ואולי דווקא בגלל זה תחושת ההחמצה גדולה מאוד כשמסתכלים על בחירת השירים של מוריסי, שמתמקדת בעיקר באלבומיו האחרונים.

"אני מאוד נרגש ושמח להיות פה", הכריז בסיום ביצוע מלהיב לשיר "SuedHead", שפתח את המופע. "זאת העיר היחידה שנתנה לי את המפתחות!". אחר כך הגיע "Alma matters", הסינגל הראשון של אלבומו "Maladjusted", שמרבית הקהל, מה לעשות, פשוט לא הכיר. חלק מהאנשים חזרו לשבת, אחרים עשו טובה שהם זזים, אך למוריסי זה ודאי לא הזיז. האיש גאה מדי בשביל להתחנף למישהו.

באופן כללי, הגאוותנות והטווסות של האדון מורגשות לכל אורך המופע, דרך העמידה שלו, האופן שבו הוא משחק עם החוט של המיקרופון ובעיקר דרך המימיקה המתנשאת והדיקציה המושלמת שלו. זה המופע של מוז, ואף שהוא מוקף בחבורה מוכשרת מאוד של נגנים, אף אחד מהם לא מסוגל בכלל לגנוב לו את ההצגה (גם לא המתופף עם הגונג). כשמוריסי מדגיש כל מילה ומילה בליריקה של השירים שלו, הוא כמו מזכיר לקהל שמבחינתו, מוזיקה היא קודם כל רצף של מילים חודרות ומלאות משמעות, ובטח שלא מוזיקה אלקטרונית, שעליה לגלג בהמשך ההופעה.

"האם אתם מרגישים לפעמים שאתם צריכים מישהו בחיים?", הוא שוב פנה אל הקהל והוסיף: "תתייחסו אליי בעדינות או בפראות. אני פה!", ואז התחיל "All you need is me" שהצליח להרים בחזרה את הקהל. זה, אגב, הוכה במבוכה שני שירים מאוחר יותר, כאשר בטיימינג אירוני ורגע לפני "World peace is none of your business", תפס מעריץ מהשורה הראשונה את המיקרופון והחליט לנצל את הבמה כדי לקלל את ראש הממשלה (מה?).

מוריסי לא הגיב לפרובוקציה, אבל בהחלט ייצר אחת משלו כאשר רגע לפני "The Bullfighter dies" הכריז: "עכשיו אני הולך לשיר לכם שיר על פרימיטיביים וברברים מספרד". הקהל פחות אהב את הירידה על הספרדים ולא שיתף פעולה. מזל שכמה שירים אחרי כן הגיע ביצוע מוצלח של "ouija board" הישן והטוב, שסימן את המעבר לחלקו המוצלח יותר של הערב.

השורות הראשוות הרוויחו

משלב זה היו בעיקר להיטים, כשאחד השיאים של המופע, אירע – איך לא – עם "Meat is Murder", שיר הנושא של אלבומם השני של הסמיתס. מי שראה כבר הופעות של מוריסי, יודע שאת השיר הזה מלווה וידאו ממחוזות הסנאף שמעניק הצצה אכזרית ונטולת צנזורה לנעשה בבתי המטבחיים. הווידאו הספציפי שמוריסי מקרין בסיבוב ההופעות הנוכחי, צולם בבתי מטבחיים בישראל ובבריטניה, והוא מלווה בכתוביות בעברית ומסתיים עם השקופית: "מה התירוץ שלך עכשיו? בשר זה רצח!", שמפשטת למעשה את כל סרטוניו הטרחניים של גרי יורופסקי למשפט אחד.

"זכרו איך החיות הצילו אתכם ואל תשאירו אותן בבתי המטבחיים ובמקדונלד'ס", הטיף לקהל. "זכרו שבעלי חיים הם חברים שלכם". כצפוי, הווידאו קשה מאוד לצפייה, אבל השתלב בצורה מבריקה עם הגיטרות המנסרות והתאורה האפלולית, והווה את אחד הרגעים המצמררים והעוצמתיים ביותר במופע.

"Every day is like Sunday" החזיר את הנינוחות לקהל המזועזע, שנזכר להרים שוב את הטלפונים באוויר ולתעד את המאורע. המשך המופע כלל ביצוע מדויק ל"What she said" והדרן עם "Irish Blood, English heart" שכלל הפגנת חיבה נעימה במיוחד מצד מוריסי, שהחליט ללחוץ את ידיהם של המעריצים מהשורות הראשונות. אלו ודאי חזרו הביתה כשהם מרחפים ברקיע השביעי. אבל עבור מי שלא זכה למפגן החיבה ולא ערך שיעורי בית לפני המופע, הדרך הביתה, ככל הנראה, הייתה קצת פחות חייכנית, בעיקר בשל בחירת השירים הבינונית ברובה.

סיבוב ההופעות הנוכחי של מוריסי מיועד בעיקר למיטיבי לכת, למעריצים שבקיאים באלבומיו האחרונים ומודעים לעובדה שהרבה שירים ענקיים נעדרים ממנו, ושלא מתוכננים להם יותר משני שירים בלבד של הסמיתס. מה שבטוח הוא שכל זמן שהוא יכול וכשיר להופיע, האירי עם הלב הבריטי נותן את כל מה שהוא יכול להעניק, וזה לא מעט בכלל